הרמוניה בשיקגו
הסרט ‘הרמוניה’, שפתח את פסטיבל הסרטים בשיקגו, הוא עיבוד מקורי לסיפור תנכ”י שנוצר מתוך שיתוף פעולה יוצא דופן. ראיון
פסטיבל הקולנוע הישראלי נפתח בשבוע שעבר עם "הרמוניה", סרטו של הבמאי אורי סיון. הוא יצר גרסה מוסיקלית, תזמורתית לסיפור המקראי על אברהם, שרה והגר כדי לתעד ולכבד את סבתו, קלרי סרבש, שהייתה הנבלנית הראשית בתזמורת הסימפונית של תל-אביב.
התסריט מתמקד בעקרותה של שרה (טלי שרון), נגנית נבל בתזמורת ואשתו של אברהם (אלון אבוטבול) מנצח התזמורת, ופנייתה לאם פונדקאית, הגר (יאנה יוסף), נגנית קרן יער ערביה בתזמורת, היולדת את ישמעאל, פרא אדם, ונעלמת מהסיפור עם לידת יצחק.
לאברהם יש אובססיה אדירה לכינור. הוא מרגיש שבנו הבכור נולד כדי לנגן בכינור. ישמעאל מורד ומנגן בכלי נשיפה, הוא גם נוטש את הפסנתר למורת רוחה של אמו המאמצת. יצחק אחיו הוא כנר מופלא. הסרט מרתק ומהנה. המוסיקאים, יניב פרידל ועופר שאבי, יצרו פס קול מעניין לאורך כל הסרט, ושילבו כלי מוסיקה עכשוויים עם העוצמה של התזמורת הסימפונית. ההלחנה הייתה עדינה ולא עמוסה, השלימה והעשירה את האווירה המוסיקלית בסרט. מאידך, בין קטעי הסיפור האוניברסלי הידוע בסרט היו שזורים פסוקים מספר בראשית בעברית ובאנגלית שהפחיתו ממעלותיו.
התסריט מציג גרסה עכשווית של הסיפור המקראי על אברהם, שרה, הגר ישמעאל ויצחק המתרחשת בירושלים. בתנ"ך אברהם הפיץ את האמונה המונותיאיסטית, בסרט אברהם מנצח בתזמורת ומפיץ מוסיקה. אינני בטוחה אם קיימת היררכיה בין כלי הנגינה אך שמתי לב שבסרט היהודים נגנו בכלי מיתר: נבל וכינור, והערבים נגנו בכלי נשיפה: קרן-יער וחצוצרה. הכינור נחשב לכלי נגינה יהודי החל מימי דוד המלך ועד למחזמר המפורסם "כנר על הגג”. יש כמובן רשימה ארוכה של מאות כנרים היהודים המפורסמים ביניהם: יהודי מנוחין, יאשה חפץ, סטאניסלב הוברמן, יצחק פרלמן, פנחס צוקרמן, ג'ושוע בל ורבים אחרים.
הסרט הציע שינוי מעניין לסיפור המקראי. מבלי לגלות את סופו הבחנתי שיצחק נכשל בניסיון ובמקום לצעוד עם אביו אל העקידה, צעד עם אחיו, וברא עמו עולם מוסיקלי נפלא הנע בין הקלאסי למזרחי. הסרט מציג את השאלה: אם לא היינו עם הבחירה אולי היינו יכולים לחיות בשלום עם כל העמים?
שלושה אורחים מיוחדים הגיעו לערב הפתיחה: העורכת איילת גיל מניו-יורק והמוסיקאים הישראלים עופר שאבי ויניב פרידל המתגוררים בלונדון. בתום ההקרנה ישבתי ושוחחתי עמם על מהלך היצירה.
האם השחקנים ידעו לנגן?
פרידל ושאקי:"טלי שרון, הנבלנית בסרט, יאנה יוסף נגנית קרן היער וגם הבן ישמעאל שמנגן בחצוצרה ופסנתר, אינם מוסיקאים. הם התאמנו במהלך שלושה חודשים עם שלושה מדריכים ולמדו את כל תנועות האצבעות בע"פ. במהלך העריכה הפקנו את צליל כלי הנגינה שלהם".
מהיכן הגיע הרעין לסרט?
גיל: ”הרעיון ליצירת אדפטציה עדכנית לסיפורי התנ"ך הגיע מחברת הטלוויזיה ‘קשת’. אורי סיוןבחר בסיפור אברהם ושרה מאחר שלסיפור זה מסר מעניין למציאות חיינו בישראל. עולם המוסיקה הקלאסית נבחר כדי להציג את שורשיו ואת סבתו האהובה, הנבלנית הראשית של התזמורת הפילהרמונית. בעבר יצר את הסרט התיעודי המרגש "זובין ואני"על המנצח המיתולוגי זובין מהטה".
"אומן יוצר אומנות דרך חוויות אישיות". הוסיף שאקי, "החיבור בין הסיפור התנכ"י לבין התזמורת נולד מתוך חוויה אישית של סיון, שחי במשפחה שהתזמורת הייתה חלק מסביבתו המוכרת. ממנה הוא שאב את השראתו וקשר אותה באופן טבעי לסיפור התנכי, עמוד השדרה של התסריט. בין השאר, סיון תמיד התעניין במערכות יחסים בזוגיות, בתוך המשפחה בין הורים לילדים ובין האחים. רוב סרטיו עוסקים בנושא זה".
מה היה האתגר הגדול בעיבוד?
גיל: ”האתגר הראשוני היה איך מעבירים את הסיפור התנכ"י ומתרגמים אותו למערכות יחסים של היום. בסופו של דבר, כל סיפורי התנ"ך מדברים על אנשים ומערכות היחסים ביניהם. מה משמעות סיפור זה היום? קיים פה גם מימד פוליטי. אברהם הוא אביהם של ישמעאל ושל יצחק. אביהם של הערבים והיהודים. זו אמירה מאד חזקה על המורכבות של שני עמים החיים ביחד בישראל, עם כל השוני רב הדמיון בין שני עמים אלו. סוף הסרט מציע אלטרנטיבה הרמונית".
איך היה שיתוף הפעולה ביניכם לבמאי?
פרידל: ”היה שיתוף פעולה רווי קסםבכל תהליך היצירה. בזכות התקשורת הטובה בינינו הצלחנו להלחין מוסיקה מודרנית שתשתלב עם מוסיקה קלאסית בסימביוזה טבעית כמו המעבר בין הסיפור התנכי למציאות העכשווית”
איך נבחרה המוסיקה?
פרידל: ”לסרט נבחרו שלוש יצירות קלסיות מפורסמות: הקונצ'רטו לנבל של פרנסואה אדריאן בואלדייה, "שחרזדה"של רימסקי קורסקוב ויצירתו של צ'ייקובסקי "אגם הברבורים". הלחנו את כל פס הקול סביב יצירות אלו. היה אתגר מאד גדול למצוא את הסאונד שלנו שישלים ויחבר את העבר להווה, ואת הסיפור המקראי לזמננו. וגם יראה את הקשר בין דמויות מפתח בתזמורת, המנצח, האישה נגנית הנבל והגר, נגנית קרן יער. פס הקול נשאב מתוך הסיפור מחזק ומעשיר את העלילה. המוסיקה משתדלת להיות נוכחת ושקטה בכדי לא להשתלט ולא להעמיס על התסריט".
איך נראתה עבודת ההלחנה?
שאבי: "אנחנו עובדים באולפן בלונדון עם צוות מוסיקאים מוביל. בדרך כלל אנו מנגנים את הרעיונות בעצמנו. יניב ואני מלחינים ומהווים סוג של תזמורת ביחד. יניב בא מרקע קלאסי של כלי נשיפה ומנגן בטובה, חצוצרה, קרן יער וטרומבון ואני מנגן בפסנתר גיטרות ובס”.
היחסים בין עופר שאבי, איילת גיל ויניב פרידל הם משפחתיים. גיל ופרידל מכירים זה את זו מגיל 3, שניהם נולדו וגדלו בקרית אונו ולמדו בתיכון תלמה ילין. פרידל הלחין את פס הקול לסרט התיעודי הראשון שלה,"האמא של הגבעתרון". לשלושתם ילדים חמודים ביותר וסיפור חיים מעניין.
גיל נשואה לחליל אפרת העוסק גם הוא בתחום הקולנוע ויש להם שלושה ילדים בני 13, 8 ו ו-3. לאחר השירות הצבאי למדה קולנוע והתמחתה בעריכה קולנועית באוניברסיטת תל-אביב. לאחר פרסום סרטה תיעודי הראשון עסקה בעריכת סרטים, סדרות דוקומנטריים וסדרות דרמה בישראל. לפני שנה עברה לניו-יורק ועתה עובדת על עריכת סרט אמריקאי. היא שומרת על קשריה עם ישראל.
עופר שאבי נשוי ליפעת להב שאבי ויש לו שני ילדים בני 3 ו-6. שאבי נולד בתל-אביב, בן להורים דיפלומטים שטיילו הרבה בעולם. הוא גר עם הוריו באיטליה ובצרפת במשך רוב שנות ילדותו. הוא גילה כשרון גדול בנגינה בפסנתר קלאסי. את שירותו הצבאי עשה בלהקה צבאית, שם החליט להיות מעבר לקלעים ולעסוק בהלחנה וכתיבה. להגשמת חלומו חזר לפריס למד באקדמיה לג'אז Bill Evance. לאחר השלמת לימודיו עבר ללונדון לפני 16 שנה ועוסק בכתיבת מוסיקה לסרטים, תיאטרון וסדרות טלוויזיה.
יניב פרידל גר עם בת זוגו, דפנה עטיאס, בימאית תיאטרון בלונדון ויש להם שני ילדים בני 4 ו-7. את רוב חייו הבוגרים עשה בתל-אביב עם קבוצת אנשים מאד מוכשרים עימם שומר על קשר, חלקם מובילים בתחום המוסיקה בארץ. כבר בגיל 6 חלם לנגן טובה, אבל בקונסרבטוריון הודיעו לו שהוא קטן מדי. פרידל לא ויתר והחל מגיל 7 עד גיל 20 למד עם שמואל הרשקו, נגן הטובה הראשי בפילהרמונית. את שירותו הצבאי עשה בתזמורת צה"ל, שם החליט להתרכז בכתיבת מוסיקה ובהפקה. עבר ללונדון ללמוד הפקה והשנה התארכה.
בעשר השנים האחרונות יניב פרידל ועופר שאבי עובדים בצוותא מלחינים פסי קול לקולנוע, טלוויזיה ותיאטראות בכל העולם. הם עבדו עם אידריס אלבה, לואי ת'ירו, בלט בקפינו, התיאטרון הלאומי הבימה ועוד. מתגוררים בלונדון ועובדים בסטודיו Soho Sonic בלב לונדון ומשתפים פעולה עם איילת גיל.
