שתף קטע נבחר

לטייל בעקבות סיפורי התנ"ך

המעיין הנסתר שאליו נמלט אליהו הנביא מפני אחאב, העמק שבו הביס דוד את גוליית ומסע אל העיר המקראית דן שאליה הגיע אברהם אבינו. אלה הם רק חלק מהמקומות שנכללים בפרויקט הטיולים החדש שהשיקה רשות הטבע והגנים. כל הפרטים על מועדי הסיורים, המקומות וכמה זה עולה

 

 

 

"קום והתהלך בארץ": רשות הטבע והגנים השיקה לאחרונה פרויקט ייחודי המאפשר לקהל הרחב להתחבר לסיפורי התנ"ך דרך הרגליים, אתרי הטבע ונופי הארץ. בשיתוף עם מיזם "929" שמטרתו להנגיש את התנ"ך לקהלים רחבים בחברה הישראלית, אופיינה סדרה של עשרה טיולים בעקבות סיפורי התנ"ך בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים ברחבי הארץ.

 

הסיורים בסדרת "קום והתהלך בארץ" מבוססים על המילים והרעיונות של הסיפור המקראי והמאורעות השונים שמתוארים בו. סיור בעקבות קרב דוד וגוליית בעמק האלה, סיור בעקבות לוחמי גדעון במעיין חרוד, סיור בעקבות העיר המקראית דן שאליה הגיע אברהם אבינו, ומפגש עם החיות המקראיות שכולנו קראנו עליהן – הם רק חלק ממה שמציעה התוכנית.

 

ברשות הטבע והגנים מסבירים כי "הסיורים הייחודיים יוצרים זיקה בין המילים, הכתובות והרעיונות הסיפוריים לבין אתרי הטבע השונים שבהם אירעו ההתרחשויות, תוך שהם מאפשרים ללמוד ולחוות דרך העיניים, הרגליים והטבע על הקרבות והאירועים שהתחוללו, על סיפורי הדמויות המקראיות, על תגליות היסטוריות ועוד". עשרת הסיורים מוצעים לקהל הרחב ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה לאתרים. לכל סיור שלושה תאריכים אפשריים – בימי חול ובסופי שבוע – כך שבסך הכל מוצעים לציבור 30 סיורים אפשריים. 

 

"וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן": שמורת תל דן

נדידת שבט דן מהדרום לצפון וכיבוש העיר ליש מתוארים בתנ"ך בפירוט. בני שבט דן נטשו את המרכז הנוח, אך המוקף פלשתים, כבשו את העיר ליש, התמקמו על עין דן השופע מים וצמחייה והקימו עיר לתפארת. מן העיר שרד השער הישראלי המרשים ותחתיו נמצאה כתובת "בית דוד" – אזכור מדהים של המלך דוד.

תל דן (צילום: נעמה מסנפלד) (צילום: נעמה מסנפלד)
תל דן(צילום: נעמה מסנפלד)

השער הכנעני בתל דן (צילום" טל לויגנקי) (צילום
השער הכנעני בתל דן(צילום" טל לויגנקי)
 

בשטח שמורת תל דן שרד גם השער הקדום יותר מהתקופה הכנענית, ולשער זה הגיע אברהם אבינו ברודפו אחר חמשת מלכי הצפון. ניתן לבקר גם באתר המזבח שבנה המלך ירבעם השני בתקופת ממלכת ישראל, לטייל בין פלגי המים, להתרחץ בבריכת השכשוך ולשמוע סיפורי תנ"ך מסמרי שיער בין שבילי השמורה הקסומה.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-24 בנובמבר 2017. הכניסה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד.

 

"חָצוֹר... רֹאשׁ כָּל הַמַּמְלָכוֹת": תל חצור

חצור הכנענית הייתה העיר הגדולה והחשובה ביותר בארץ ישראל בתקופה הכנענית, ואולי משום כך היא הוחרבה כליל בכיבושי יהושע בן נון, על פי המתואר בתנ"ך. בתקופה הישראלית חודשה ההתיישבות ונבנו מבנים חדשים בשטח העיר העליונה.

 

הסיור בגן הלאומי תל חצור מזמן הצצה אל עברה של העיר חצור ומקיף כמה מתחמים: מ"שער שלמה" בעל ששת החדרים עוברים לארמון הטקסים הכנעני, ששימש את מלכי חצור במאות ה-13-14 לפני הספירה, ומשם למפעל המים הייחודי, שנבנה ככל הנראה בימיו של המלך אחאב. הסיור מסתיים במגדל התצפית שנבנה כדי להבחין בהתקדמותו של צבא אשור אל העיר – הצבא שהחריב אותה בסופו של דבר.

תל חצור (צילום: גלית רוזן) (צילום: גלית רוזן)
תל חצור(צילום: גלית רוזן)
 

הסיור הקרוב יתקיים ב-19 בדצמבר 2017. הכניסה בתשלום: 22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד. לאחר הסיור ניתן לבקר במוזיאון שבכניסה לקיבוץ איילת השחר הסמוך, המציג ממצאים רבים ומרתקים מהתל.

 

"כְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא": חי-בר כרמל

חי-בר כרמל הוקם ב-1973 ביוזמתו של מנכ"ל רשות שמורות הטבע בעת ההיא, אלוף אברהם יפה ז"ל, במטרה לאושש ולהשיב לטבע חיות בר בסכנת הכחדה. בעלי החיים הובאו לחי-בר כדי שיתרבו בתנאי הגנה בשבי ואחר כך ישוחררו לטבע.

 

בחי-בר כרמל מתמחים בבעלי החיים של צפון ישראל, בעוד בחי-בר יטבתה (בערבה) מתמחים בהשבה לטבע של בעלי חיים נכחדים בדרום הארץ. אתרי השבה קיימים ברחבי העולם והם חלק ממאמץ בינלאומי לשימור חיות בסכנת הכחדה ולשיקום מערכות אקולוגיות. קצב ההיכחדות כיום הוא מסחרר, ומעריכים שב- 50 השנים הבאות ייכחדו 25% מהמינים על פני כדור הארץ, ושבעוד 200 שנים כבר ייעלמו 75% מהמינים.

נשר מקראי בחי בר כרמל (צילום: דיויד רזק) (צילום: דיויד רזק)
נשר מקראי בחי בר כרמל(צילום: דיויד רזק)
 

יחמור פרסי בכרמל (צילום: תמר אסף) (צילום: תמר אסף)
יחמור פרסי בכרמל(צילום: תמר אסף)

המבקרים יפגשו במקום את בעלי החיים שמוזכרים בתנ"ך, כמו היחמור הפרסי ואייל הכרמל, וישמעו את סיפור השבתם לטבע. עוד יראו משתתפי הסיור גם את הנשר המקראי וישמעו על אישוש אוכלוסייתו.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-16 בדצמבר 2017. הכניסה בתשלום: 22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד.

 

בעקבות שופטים ומלכים בעמק: מעיין חרוד

מעיין חרוד נובע מתוך מערת גדעון, הנקראת כך על שם השופט המקראי שכינס כאן את לוחמיו כדי להילחם במדיינים. מי המעיין זורמים בפלג צלול לתוך בריכת שכשוך גדולה בשטח הגן הלאומי.

 

לא רחוק משם נמצא תל יזרעאל, המזוהה עם ארמון החורף של מלכי בני עומרי. כאן התרחש הסיפור המקראי על המלך אחאב שחמד את כרם נבות היזרעאלי (מלכים א, כ"א). ממצפור הנוף בתל יזרעאל יוצא שביל באורך כ-1 ק"מ לחורשת אקליפטוס ולעין יזרעאל – מעיין הנובע לרגלי הגלבוע ומימיו מתנקזים אל בריכה יפה. המקום מזוהה עם "עין אשר ביזרעאל" – מקום מושבו של צבא שאול המלך במלחמתו האחרונה (שמואל א, כ"ט).

מעיין חרוד (צילום: רשות הטבע והגנים) (צילום: רשות הטבע והגנים)
מעיין חרוד(צילום: רשות הטבע והגנים)

 (צילום: רקפת שלו) (צילום: רקפת שלו)
(צילום: רקפת שלו)

לסיום ניתן לטפס על הגלבוע. ממרומי כתף שאול נפרסת תצפית מרהיבה ביופייה על עמק חרוד וסביבותיו ועל הגליל ורכס הגלעד. כאן זה המקום לשמוע על הקרב האחרון של שאול המלך.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-20 בינואר 2018. הכניסה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד.

  

"בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּו": תל מגידו

רבים מכירים את הפסוק "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בְּשִׁבְתּוֹ עִם זִקְנֵי אָרֶץ (משלי ל"א, כ"ג) מהשיר "אשת חיל" המושר בערב שבת לפני הארוחה והקידוש. המשפט מרמז על מרכזיותו של שער העיר בעת העתיקה. המבקרים בגן הלאומי תל מגידו יראו את שער העיר וישמעו על החומה ועל שעריה, שבעת ההיא היו רבי חשיבות ושימשו לצרכים אחרים מאלו המוכרים כיום.

שער העיר בתל מגידו (צילום: שרון גולדזון) (צילום: שרון גולדזון)
שער העיר בתל מגידו(צילום: שרון גולדזון)
 

סיור באזור תל מגידו (צילום: רינת רוסו) (צילום: רינת רוסו)
סיור באזור תל מגידו(צילום: רינת רוסו)
 

כמו כן ילמדו המבקרים מהי ארכיאולוגיה בכלל ומהו תל בפרט, יכירו מלכים ונביאים, ישמעו על עבודת אלילים בתקופה הכנענית וידברו על מקורות המים. לקינוח מתהלכים בתוך מפעל המים המפואר שבתל מגידו – "התל שראה הכול".

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-24 בנובמבר 2017. הכניסה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד.

 

"וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה": עמק האלה

הסיור בעקבות סיפורי התנ"ך בעמק האלה מתמקד באתרים חורבת קיאפה ותל שוכה. את הסיור מתחילים בביקור בחורבת קיאפה, שנחשפה לפני כמה שנים. החורבה מזוהה עם תקופת המלך דוד, וממצאיה הייחודיים שופכים אור על החיים בתקופה זו.

 

לאחר חניה למרגלות חורבת קיאפה מטפסים לראש החורבה. מכאן צופים על עמק האלה – זירת הקרבות בין דוד לגוליית – ועל שוכה ועזקה המוזכרות בקרב. במהלך הסיור יוסבר מדוע מכונה היישוב המקראי גם שעריים, ואיך הסיקו החוקרים שזוהי עיר מתקופתו של המלך דוד. כמו כן יוסבר על ממצאים ייחודיים מתקופה זו, כמו הכתובת העברית הקדומה שנכתבה על חרס.

חורבת קיאפה (צילום: מנחם פריד, skyview) (צילום: מנחם פריד, skyview)
חורבת קיאפה(צילום: מנחם פריד, skyview)
 

משם ממשיכים בנסיעה לתל שוכה. התל מעניק נקודת מבט גיאוגרפית שונה במקצת על האזור שבו התארגנו כוחות הפלשתים לקרב נגד צבא שאול, וגם בונוס: פריחה יפה של תורמוסים, הצפויה בעונה זו של השנה.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-23 בפברואר 2018. הסיור ללא תשלום, אך מחייב הרשמה מראש.

  

בעקבות נביאים וחוזים: עין פרת 

מעיין נסתר בלב מדבר יהודה יפגיש את המטיילים עם ירמיהו הנביא, תושב ענתות, וגם עם אליהו הנביא שנמלט לכאן מפני אחאב. אז לא צריך לחכות עד לפסח. עין פרת הוא מעיין שופע מים, הנובע בקניון מדברי מרהיב למראה. מלבד נחל זורם ובריכות טבעיות נמצא כאן גם טבע מדברי מרתק וכן מנזר, שממשיך את מורשת הנזירות הביזנטית ברוח הנזירים שהתבודדו בכוכי מדבר יהודה.

 

המעיין נובע אל בריכת סלע טבעית וספיקתו (כ-1,500 מ"ק מים ביממה) יוצרת פלג קטן. המעיין שימש בעת העתיקה מקור מים חשוב של יריחו. בתקופה החשמונאית יצאה ממנו אמת מים, ובתקופה המוסלמית הקדומה נבנתה עליה אמה נוספת. ממזרח למעיין התגלו שרידי אמות גם מהתקופה הביזנטית ואף שרידים של טחנת קמח.

עין פרת (צילום: שירה בן יעקב) (צילום: שירה בן יעקב)
עין פרת(צילום: שירה בן יעקב)

 (צילום: איגור קובלב) (צילום: איגור קובלב)
(צילום: איגור קובלב)
 

מכאן יוצאים למסע בין נקיקי הסלע בנתיביו של ירמיהו. בדרך מומלץ לדמיין אותו רועה את צאנו בנאת המדבר שוקקת החיים, וגם את אליהו הנביא שותה ממי הנחל ואוכל מפי העורבים בבריחתו מפני המלך אחאב.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-18 בנובמבר 2017. הכניסה בתשלום: 29 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד.

 

הנשים החכמות אשר ביהודה: הרודיון ונחל תקוע

הפסוק "חַכְמוֹת נָשִׁים בָּנְתָה בֵיתָהּ" (משלי י"ד, א') בא לידי ביטוי באופן ציורי במקומות רבים במקרא. האישה מייצגת את החוכמה, ומעצבת ומתווה את הכוח שבידי האחר בדרך שרצונה יתמלא. מראש מבצר ההרודיון נשקפת תצפית מרהיבה על המדבר, ומשם גם ניתן לצאת לטיול בשמורת נחל תקוע בעקבות סיפורן של נעמי, אביגיל והאישה החכמה מתקוע.

הרודיון (צילום: דורון ניסים) (צילום: דורון ניסים)
הרודיון(צילום: דורון ניסים)
 

נחל תקוע (צילום: ערן קרוזל) (צילום: ערן קרוזל)
נחל תקוע(צילום: ערן קרוזל)

חלמונית בנחל תקוע (צילום: ערן קרוזל) (צילום: ערן קרוזל)
חלמונית בנחל תקוע(צילום: ערן קרוזל)

בהרודיון קרא המלך הורדוס תיגר על איתני הטבע. במאה הראשונה לפני הספירה יצר הבנאי הגדול את אחד המבנים הנועזים ביותר בעולם הקדום. כאן, על פסגת ההר בגבול מדבר יהודה, באתר שלימים ביקש להיקבר בו, הוא בנה ארמון קיץ ולמרגלותיו פלא אדריכלי המעורר השתאות גם בימינו.

 

הסיור כולל טיפוס למרומי ארמון המבצר הרודיון לתצפית על המדבר ועל סביבת שדות בית לחם ותקוע, ולאחר מכן טיול מדברי בעקבות הנשים והסיפורים.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-25 בנובמבר 2017. הכניסה בתשלום: 29 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד.

 

"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד": תל ערד

תל ערד הוא תל מרשים בבקעת ערד, בתפר בין אזור ההר מצפון-מערב לו לבין המדבר מדרום-מזרח לו. מהתל יש תצפית היקפית על מדבר יהודה, על דרום הר חברון ועל הנגב. למרגלותיו משתרעת העיר הכנענית שמוקפת חומה, ובראשו מצודה מקראית ובליבה מקדש יחיד במינו, וכן מאגר מים שניקז את מי הגשם של המצודה.

המצודה בתל ערד (צילום: אסף צ) (צילום: אסף צ)
המצודה בתל ערד(צילום: אסף צ)

אירוס שחום על רקע המצודה בתל ערד (צילום: גבי צנטנר) (צילום: גבי צנטנר)
אירוס שחום על רקע המצודה בתל ערד(צילום: גבי צנטנר)
 

ערד הייתה עיר כנענית גדולה ומבוצרת. הסיור בגן הלאומי עובר בבתי ארבעת המרחבים, המאפיינים את העיר הכנענית – באר המים של העיר, מבני הפולחן והארמון, החומה ושעריה. משם מעפילים במתינות לתל המצודות המקראי הנישא מעל העיר, ובו מקדש יהודאי מן המעטים המוכרים מתקופת המלוכה. סמוך לו נמצא מאגר מים שאליו ניתן לרדת בגרם מדרגות.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-17 במרס 2018. הכניסה בתשלום: 14 שקלים למבוגר, 7 שקלים לילד.

 

"וַיֵּשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְאֵר שָׁבַע": תל באר שבע

תל באר שבע הוא תל מקראי, אשר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. האתר נמצא בשטח גן לאומי בלב בקעת באר שבע, ומשקיף על כל מרחבי הנגב הצפוני. מקום זה, בין ארץ המזרע מצפון לארץ הישימון מדרום, היה גבולה הדרומי של כנען, והתל עצמו שוכן בין נחל באר שבע ובין נחל חברון, שהיו מקורות המים של תושביו.

תל באר שבע (צילום: דורון ניסים) (צילום: דורון ניסים)
תל באר שבע(צילום: דורון ניסים)

הירידה למאגר המים בתל באר שבע (צילום: צביקה צוק) (צילום: צביקה צוק)
הירידה למאגר המים בתל באר שבע(צילום: צביקה צוק)
 

בסיור במקום רואים את הבאר העמוקה בארץ (70 מטר עומקה) אשר ממוקמת דווקא מחוץ לעיר. עוד בתוכנית טיול ברחובות העיר, מעבר בשער התאים המפואר ובבתי ארבעת המרחבים והמחסנים, מבט על מקורם אבני המזבח שפורק והורכב מחדש, עלייה למגדל התצפית בראש התל לתצפית היקפית וירידה לנקודה הנמוכה באתר – מאגר מים מרשים שקלט את מי השיטפונות שזרמו בנחל חברון. אל המאגר יורדים בפיר מדרגות מקורי, ואחר חוצים אותו ויוצאים בצדו האחר.

 

הסיור הקרוב יתקיים ב-18 בנובמבר 2017. הכניסה בתשלום: 14 שקלים למבוגר, 7 שקלים לילד.

 

יש להירשם מראש לכל הסיורים דרך המוקד 3639*. שעת ההתחלה של כל הסיורים היא 10:00 בבוקר. הסיורים הם חינם למנויי רשות הטבע והגנים. פרטים נוספים באתר רשות הטבע והגנים או בחוברת הסיורים המיוחדת.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: שרון גולדזון
שער העיר בתל מגידו
צילום: שרון גולדזון
מומלצים