ספאחיה: ניהול משחק חלש, תכנון לקוי וקיבעון מחשבתי

כוכב המשחק היה ללא ספק מקולום. בראיון בסיום הוא אמר שהוא בא עם אקסטרה מוטיבציה לישראל. 4 ריבאונדים, חסימה, חטיפה ו-6 עבירות שסחט בהחלט מאששים את האמירה הזאת. אבל עם כל הכבוד למוטיבציה הוא הדהים במשחק ההתקפה. כמה מדהים? בכל ששת המשחקים הקודמים הוא קלע 76 נקודות עם אחוזים מזעזעים ל-3. בהיכל 31 נקודות ב 8 מ-11 לשלוש. וזה כשהוא אמור להיות פצוע. מה קרה? כל מי שקורא סטטיסטיקה יודע שמכבי נותנת לקבוצות לזרוק נגדה שלשות. אז מקולום לקח. עוד ועוד. אבל באיזה שלב אומרים מספיק ודי? לא כשיש לך מאמן מקובע כמו ספאחיה. מבחינתו שימשיך לזרוק. איפה חילוף בהגנה? איפה לחץ לפני קבלת הכדור? איפה הגארדים השורטים ומרביצים של מכבי?

מקולון חוגג בת"א(צילום: ראובן שוורץ)

אז אם למקולום לא התכוננו וזו הייתה הפתעה, מה לגבי הגבוהים של אנאדולו? לפני המשחק שטימאץ היה במקום השלישי בטבלת האיכות מכל שחקני היורוליג, וזה כשאנאדולו במאזן 5-1. אחרי המשחק הוא כבר מקום 2. דאנסטון במקום 6. מה עושה ספאחיה? מוציא את פרחוסקי ושם את טיוס. למה? כי ככה הוא עושה בכל משחק. כי הוא מעדיף את משחק ההתקפה של טיוס על פני ההגנה הסולידית של פרחוסקי. התוצאה: טיוס, בולדן ופרחוסקי עשו ביחד 24 נקודות, 14 ריבאונדים ו-2 אסיסטים, לעומת שטימאץ ודאנסטון שעשו 25, 19 ו-4. אבל יותר מזה: כששטימאץ עשה פיק-נ-רול למקאלום טיוס בכלל לא יצא. לטיוס פשוט אין הגנה ובולדן רך מדי. כשספאחיה סופסוף התייאש מטיוס הוא הכניס במקומו את... שגב. התוצאה: אובדן מסה בצבע ו-11:25 לאנאדולו ברבע האחרון.

ומה בהתקפה? ציינתי שלמכבי אין DNA התקפי. מכבי היא לא קבוצת מתפרצות. נגד ריאל החלשה היא רצה 5 פעמים לתשע נקודות. והיום? מתפרצת אחת לפי הסטטיסטיקה הרשמית, ועוד אחת של ג'קסון-בולדן שלא נרשמה. שתיים בסה"כ. כולם היללו שמכבי חזקה בריבאונד. מה שווה ריבאונד בלי נקודות? קבוצת ריבאונד חייבת לרוץ. איפה משחק הריצה? ומה לגבי שלשות? מכבי כרגע במקום הלפני אחרון. זה כאילו שמכבי ויתרה על הממד הזה במשחק. תחשבו שקבוצה תחליט שהיא לא לוקחת ריבאונדים. מי הם קלעי השלוש האולטימטיביים? רול? דיבארתולומאו? זוסמן? בניתם קבוצה בלי קלעים? אם יש, תשתמש בהם מר ספאחיה. אם הם לא פוגעים, תדאג שישתפרו. אילו תרגילים בנית כדי לפנות אותם לזריקות פתוחות? אגב, לא רק גארדים צריכים לזרוק לשלוש. אם אתה שחקן כדורסל, לא משנה תפקידך, זה חלק ממה שאתה אמור לדעת לעשות. כמו לכדרר. זו גם המגמה כיום ב-NBA, ומי כמו ספאחיה אמור לדעת.

מול ריאל טענתי שכל המשחק ההתקפי של מכבי מבוסס על הצטיינות של כמה יחידים. מול אנאדולו זה לא עבד למעט חריג אחד. בתחילת הרבע השלישי ג'קסון יצא לריצת סולו של 11 נקודות בחמש דקות. מה עושה ספאחיה? מוציא אותו כמובן. דרך נפלאה לדכא שחקן. למכבי אין סופרסטארים. יש לה שחקנים סבירים ומעלה שיכולים להפתיע לטובה בכל ערב נתון. הבעיה היא שאתה לא יכול לבנות על הפתעות, ולכן מאמן חייב לתכנן משחק התקפה ולא לצפות להברקות אישיות.

אבל יותר מניהול משחק חלש, תכנון לקוי וקיבעון מחשבתי, ספאחיה נכשל כמוטיבטור. להגיד לשחקנים "אני לא יודע מה להגיד לכם, הם תפסו יום קליעות משוגע", זו תבוסתנות. לקבל תבוסה של 20 הפרש בהיכל בשלוות נפש זה ממש לא מקובל. קטש היה נחמד מדי כשציין לטובה את הרוגע של ספאחיה. אלה לא נערי קולג' שצריך לתת להם ביטחון כל הזמן. באיזשהו שלב צריך להפסיק להיות ילדים טובים וקצת יותר קילרים. לנער אותם. לדרוש מהם יותר. איפה המחויבות? המלחמה? התשוקה? על החולצה כתוב מכבי. איפה המכביזם?