שתף קטע נבחר

הפיוס הפלסטיני 2

הקרע הפנים פלסטיני והמצב הנוכחי הנפיץ. מאמר שני בסדרה

לפני שבועיים פרסנו את עיקרי הקרע הפנים פלסטיני בין הרשות הפלסטינית והפת"ח לחמא"ס ואת הרקע ארוך השנים שקדם להסכם הפיוס בין הצדדים. הטור הנוכחי יסקור את תמונת המצב השוררת בנושא, ויאיר אלומה על המתיחות המחודשת שהתגלעה בזירה הדרומית, המאיימת למוסס אף היא את ניצני הפיוס שטרם צמחו. ובכן, ראשית יש לפרוס את הנושאים העיקריים המצויים על שולחן הצדדים שנשאו ונתנו בתיווכם של המצרים, ואת הסיכומים שלכאורה הוסכמו. ע"פ פרסומים זרים, כמנהג המקום, הוסכם בין הרשות הפלסטינית לחמא"ס כי בשלב ראשון ימומשו המהלכים הבאים:

 

‏א. השליטה במעברים תימסר מידי החמא"ס לידיה של הרשות הפלסטינית והחמא"ס תסיר את אחריותה בהם. משמעותה של אמירה זו הינה פריסתם הפיזית של מאות רבות של שוטרי הרשות הפלסטינית ופקידיה בשלושת המעברים המחברים את רצועת עזה – רפיח מול מצרים (למעבר אנשים וסחורות), ומול ישראל – כרם שלום (למעבר סחורות) וארז (למעבר אנשים), וכן הפסקת גביית המיסים ע"י החמא"ס על כל הסחורות הנכנסות לרצועה. מימוש מהלך זה היה אמור להתבצע במלואו בימים אלה, אולם בפועל הוא התמלא באופן חלקי בלבד; מעבר רפיח, אשר פתיחתו הינה דרמטית ומהותית עבור תושבי הרצועה, עדיין סגור, והמצרים מעכבים את פתיחתו. פריסתם של אנשי הרשות בשני המעברים מול ישראל התקיימה באופן סמלי בעיקר, והחמא"ס טרם משכה את ידיה לחלוטין מהמעברים. יתרה מכך, עדיין קיימות מחלוקות בין הצדדים באשר להעסקת מאות אנשי חמא"ס במעברים ביחד עם אנשי הרשות, וכן בנוגע למנגנון גביית המיסים. קיצורו של דבר, העוגה חצי אפויה אפילו בנושא שהיה אמור להוות את המחלוקת הקלה יותר לפתרון בין הצדדים. נכון לכתיבת שורות אלו, המצב במעברים עדיין נזיל וטרם התקבע ע"פ ההסכם. ככל שחולפים הימים, נראה כי מימושו המלא של הסיכום בין הצדדים הולך ומתרחק.

 

‏ב. הסמכויות האזרחיות במשרדים הממשלתיים בעזה תועברנה מידי החמא"ס לרשות הפלסטינית. משמעותו של עניין זה היא כי החמא"ס "תעביר מקל"לידי הרשות, בכל הנוגע לענייני הניהול האזרחי של הרצועה – תשתיות, אנרגיה, כספים, תחבורה וכיוצא בזה. טקסי העברת מפתחות בין נציגי החמא"ס לבין נציגי הרשות התקיימו ברוב פאר והדר וצילומי לחיצות ידיים פורסמו בכל אמצעי התקשורת, אולם בפועל לא קרה דבר. החמא"ס ממשיכה לנהל את הרצועה מבחינה מעשית, והרשות נמצאת רק ברקע, ללא בעלות ואחריות מלאה על המתרחש בתחומים האזרחיים ברצועה.

 

הנקודה המעניינת בהסכם הפיוס, שכאמור יצא אל הדרך ברגל צולעת ולא ממוש על פי הסיכום לעת עתה, היא לא רק מה שיש בו, אלא בעיקר מה שאין בו. הרשות הפלסטינית דרשה לקבל אחריות מלאה על התחום הצבאי ברצועה וכי חמא"ס תתפרק מנשקה, תוך השתלבות אנשיה במנגנוני הביטחון של הרשות ברצועה. תגובתה של החמא"ס היתה ועודנה חד משמעית – אין על מה לדבר. מתוך שכך, קבע יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), כי הסנקציות האזרחיות שהטיל על הרצועה לפני מספר חודשים לא תבוטלנה, עד אשר יעתר החמא"ס לדרישתו בנושא הביטחוני. כל נער פלסטיני מבין, כי מדובר באוקסימורון: אין סיכוי שהחמא"ס תוותר על הזרוע הצבאית שלה. גם המצרים הבינו זאת, והורידו את הנושא מעל השולחן.

 

מפקד מנגנוני הביטחון של חמאס, תאופיק אבו נעים  ()
מפקד מנגנוני הביטחון של חמאס, תאופיק אבו נעים

 

נקודה מעניינת נוספת הנעדרת מההסכם היא דרישותיה של החמא"ס לקיים תהליך בחירות מחודש באש"ף ולמוסדות הרשות הפלסטינית. גם על כך סוכם שלא להסכים בשלב זה, ולמעשה מסתבר שהנושאים כבדי המשקל נדחקו החוצה מסדר היום עקב פוטנציאל הנפיצות שלהם.

 

בסיכומו של עניין, התברר עד מהרה (כפי שהיה צפוי מלכתחילה, כולל לכותב שורות אלו), כי הסכם הפיוס הינו מסננת רצופה חורים רבים בה, וסיכוייו לעלות על הפסים ולדהור קדימה נמוכים ביותר. לפי שעה, כל צד מבין זאת אך אינו ממהר להכריז ראשון על שבירת הכלים, שכן המצרים חתומים על ההסכם וכל צד נשמר בכבודו של הנשיא המצרי. כך או כך, המצרים מבינים היטב כי אפם לא יכניסו שוב את ידם לקלחת הפלסטינית, העסק עלול להתפרק ולהתמוסס במהרה, ולפיכך זימנו את כל הארגונים הפלסטינים לקהיר לדון בסוגיות השונות כבר בימים הקרובים.

 

ואם לא די בכל אלה, הרי שמתיחות ביטחונית חדשה פרצה בשבועות האחרונים בגזרה הדרומית, באופן שמשליך ישירות על המצב המתוח ממילא ברצועה ועל חוזק חוטיו של הסכם הפיוס. כפי שדווח, ישראל חשפה לאחרונה מנהרה שנחפרה מהרצועה לעבר שטח ישראל. מי שחתום על המנהרה הוא ארגון הג'יהאד האסלאמי (ולא חמא"ס), אשר עיסוקו בענף זה היה מועט יחסית.

 

12 ההרוגים הפלסטינים, כולל בכירים, הנמנים על שורות הג'יהאד והזרוע הצבאית של החמא"ס, שנהרגו בגין הקרסת המנהרה ע"י ישראל וניסיונות החילוץ הפלסטיניים לאחר מכן, הכריחו את ארגון הג'יהאד האסלאמי, שחטף מכה משמעותית ביותר וכבודו נרמס, להצהיר כי יגיב וינקום על כך בזמן ובמקום שיחליט. תוך כדי כך שהג'יהאד עוסק בתכנון תגובתו האלימה, תחת לחצים כבדים של מצרים והחמא"ס שלא לעשות זאת עקב האינטרס העליון שלא להעלות באש את הסכם הפיוס המקרטע גם כך, הודיעה ישראל בהצהרה יזומה לראשי הג'יהאד כי היא תגיב במלוא העוצמה אם הארגון יממש את תכנוניו.

 

משמעות ההודעה הישראלית ברורה; ישראל חשפה כי קיים ברשותה מידע מודיעיני על כוונתו של הגיהאד האסלאמי לבצע פעולה כלשהי, והיא תסכל כל אפשרות למימושה. המהלך הישראלי העלה את רף המתיחות ברצועה והכניס את הג'יהאד האסלאמי לפלונטר בעייתי: אם יגיב, הרי שהוא מסכן את ראשיו ופועל נגד האינטרס המצרי והחמא"סי. אם ישמור את ידיו בכיסיו, הרי שהוא אינו משקם את כבודו האבוד והוא ממרה את פיה של איראן הלוחצת לבצע פעולה צבאית.

 

כפי שניתן לראות מהדברים, המצב עדין ושברירי, וכל השחקנים המרכזיים – ישראל, מצרים, החמא"ס והרשות - אינם מעוניינים בהתלקחות מחודשת סביב הרצועה וזה הכיוון אליו מושכים. יתכן, כי הג'יהאד יסתפק בתגובה נקודתית, על מנת לצאת ידי חובה ולהיענות ללחצים שלא להצית מדורה גדולה. הניסיון מלמד, כי לעיתים מערכת הכללים שבעל פה אינה פועלת, וההערכות משתנות במהרה עקב מיס-קלקולציה.

הימים הבאים יבשרו לאן נושבת הרוח.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא ביטל את הסנקציות. אבו מאזן
מומלצים