הצעה חלופית למודל היופי המכוער

כמה מכם יכולים לומר שהם שלמים עם הגוף שלהם? כמעט תמיד, כששואלים את השאלה הזו, רוב האנשים בוחרים שלא להרים את היד. השאלה המתבקשת הבאה היא: איך בחברה בה הפרטים לא יודעים לאהוב ולקבל את עצמם, ניתן לחנך לערכי כבוד וקבלת האחר? ומה סופה של חברה המעודדת את הפרט לטפס לעבר פסגה בלתי אפשרית?

מרגע שאנחנו מגיעים לעולם, מחנכים אותנו לחשוב שאנחנו לא מספיק: רזים, יפים, מושכים... פשוט לא מספיק

לפסגה הזו קוראים מודל היופי. בפעם הראשונה שראיתי מישהו מחליק ומתרסק בניסיון לכבוש אותה, הייתי בת 14. חברה טובה שלי חלתה באנורקסיה, מחלה שכמעט הובילה למותה. בעקבות אותו מקרה הפכתי להיות מודעת יותר לדפוסי החשיבה שלנו כחברה, וככל שהתבגרתי גיליתי, לדאבוני, שאנחנו חברה שטופת-מוח. פעמים רבות, מרגע שאנחנו מגיעים לעולם, מחנכים אותנו (משפחה, חברים וכמובן אמצעי התקשורת) לחשוב שאנחנו לא מספיק: רזים, יפים, מושכים... פשוט לא מספיק, והרגשתי שאני חייבת לעשות משהו כדי לשנות את המציאות הזו.

לתקוף את הבעיה מהשורש ולהתחיל לטפל בה מגיל צעיר

בכיתה י' נבחרתי להצטרף לארגון מדהים בשם LEAD - מסלול לפיתוח מנהיגות, במסגרתו ניתנה לי ההזדמנות להקים פרויקט חברתי בכל נושא שמפריע לי. החלטתי לנסות להיאבק בתופעת ההלקאה העצמית והדימוי העצמי הנמוך כל כך, בייחוד בקרב בני נוער. אחרי חקירת הנושא לעומק גיליתי שרוב הפרעות האכילה מתפתחות כבר מתקופת המעבר לתיכון, לכן חשבתי שיהיה נכון לתקוף את הבעיה מהשורש ולהתחיל לטפל בה, ואולי אפילו למנוע אותה, מהגיל הצעיר.

כך נולד הפרויקט "יופי של מודל", שמטרתו לחשוף ילדים כבר מגילאי היסודי לסוגיית מודל היופי והשלכותיו, ולחנך לביטחון עצמי ודימוי עצמי חיוביים. הרעיון היה לרתום בני נוער נוספים להתנדב לטובת הפרויקט ולהעביר לילדים שיעורים על נושאים כמו: מודל היופי, ביטחון עצמי ודימוי עצמי, לחץ חברתי, בריונות, אורח חיים בריא וכו'. בנינו מערכי שיעור בליווי עובדת סוציאלית ויועצת בבית ספר יסודי, ויצרנו תהליך הדרגתי ומתמשך.

הבחירה להעביר את הפרויקט בדרך הזו נבעה מההבנה שחינוך משמעותי שיכול ליצור שינוי חיובי חייב להתחיל כבר מגיל צעיר כדי לעצב דרכי חשיבה בריאות יותר במוחם של הילדים; הקמת הפרויקט ועיצובו היו תהליך לא פשוט בכלל: הרבה גורמים פורמליים ומבוגרים לא האמינו בו וביכולתו לשנות. כשמשרד החינוך סגר את הדלת בפני שילובו בזמן השיעורים בבתי הספר, חוויתי תחושת כישלון אמיתית, ולראשונה גם אני התחלתי לחשוש שאולי הפרויקט פשוט "לא מספיק טוב".

למרות האכזבה, המכשולים בדרך לימדו אותי עד כמה חשוב להעריך גם את הדברים הקטנים: שינוי אמיתי הוא אף פעם לא גרנדיוזי, הוא הדרגתי ונותן אותותיו אט-אט. לכן, לאחר הכישלון להוציא את הפרויקט לפועל במסגרת הפורמלית, נמצא לו "בית" אחר, במסגרת בלתי-פורמלית והפרויקט החל לפעול בבית חם לילדים ונוער בסיכון, בשעות אחר הצהריים. בתחילת הדרך הייתה התנגדות תמידית מצד הילדים לעסוק בנושאים הללו, אבל ברגע שהתחילו מערכי השיעורים והפעילויות הם הצטרפו אליהן כמעט תמיד, ולרוב אפילו נהנו מאוד.

"אני אוהבת בעצמי את הכל"

עם כל הקשיים, במהלך הדרך ניתן היה לראות שמשהו השתנה בגישה של הילדים. רגע מרגש במיוחד שזכור לי הוא כשבסוף השנה, באחת הפעילויות, הילדים נשאלו, מה הם אוהבים בעצמם? כל אחד אמר משהו טוב שיש בו, וילדה אחת בת 8 בחרה להגיד: "אני אוהבת בעצמי את הכל". משפט כל כך אמיץ, שנאמר בכנות ובכוונה אמיתית, קשה לשמוע בימינו – מבני נוער וממבוגרים כאחד.

השינוי שהפרויקט יצר לא עצר רק בילדים, וניתן היה לראות שגם בני הנוער שהדריכו – החלו להיות רגישים יותר ויותר לנושא, החלו לחקור יותר בכוחות עצמם והפכו מודעים יותר למסרים שהסביבה משדרת בכל יום. כולי תקווה שיקומו פרויקטים נוספים שיבקשו לתת מענה מגיל צעיר לנושא כה רגיש ונפוץ, יעלו את המודעות ויצירו שיח חיובי ששואף לשנות את המצב הקיים.

ארגון Lead הוא ללא ספק, המסגרת הטובה ביותר שהייתי יכולה לדמיין לעשייה כזו. מעבר למקפצה הראשונית, מדובר בזירה שמאפשרת התנסות מ"העולם האמיתי" בתנאי שטח, אך עדיין מוגנת מספיק כדי שנרשה לעצמנו לטעות בה. ב-Lead היו לי חברי צוות מדהימים שליוו, ייעצו והיו שם לכל אורך השנתיים; היו לי אנשי מקצוע שידעו לכוון ולעזור לי להצביע על הנקודות המדויקות; היו לי בעיקר שותפי דרך אמיתיים שהרגשתי שאפשר לסמוך עליהם, בלי שיעשו לי הנחות.

Lead זה בית, וכמו בבית אמיתי אתה מרגיש מוגן, אבל במקביל לא מוותרים לך ולא עושים לך חיים קלים. הפרויקט הוא בסך הכל עוד דרך לפיתוח הזהות המנהיגותית וללמידה, שזוהי המטרה האמיתית. כאן אני מרגישה שקיבלתי את האומץ להתייחס אל עצמי כאל מנהיגה בפעם הראשונה, ולכן גם לדרוש מעצמי בהתאם. ובינינו, זה כל הקסם.

המסלול לפיתוח מנהיגות של Lead הוקם במטרה לפתח את דור המנהיגים הבא של מדינת ישראל. מדי שנה, כ- 6,000 בני נוער מכל הארץ מגישים מועמדות למסלול, מתוכם, נבחרים 120 בני ובנות נוער שזוהו כבעלי פוטנציאל למנהיגות והובלה. הם מצטרפים לתכנית מעמיקה וייחודית, המאפשרת להם לפתח את היכולות שלהם, וכך להתפתח ולהפוך, כל אחד בתחומו, למנהיגים ומובילים.

Lead ממשיך ללוות את בוגרי בתכנית עד הגיעם לגיל 35. במהלך 17 השנים מאז הוקם המסלול, הקימו משתתפיו מאות פרויקטים שנודעה להם השפעה עמוקה על אלפי אנשים בכל הארץ. כיום, בוגרי התכנית מצויים בתפקידי הנהגה והובלה במשק הישראלי: בצבא, בהיי- טק, במגזר הפרטי והציבורי ובשדה החברתי.

• ההשתתפות בתכנית לא כרוכה בעלות וההרשמה למסלול נפתחה בימים אלה. בני נוער בכיתה י' מכל הארץ מוזמנים להגיש מועמדות דרך אתר הארגון .