שתף קטע נבחר

ביקורת חריפה בבג"ץ: "יש להיזהר מהפיכת מתלוננות על הטרדות במשטרה לנאשמות"

בג"ץ דחה אמנם את העתירה שהגישה המתלוננת נגד מפקד להב 433 ניצב רוני ריטמן בגין הטרדה מינית, אך השופטים לא חסכו ביקורת מהמשטרה והעומד בראשה: "יש למנוע הרתעה של נפגעות עתידיות מלהתלונן". קריאה מעמיקה של הפסיקה מעלה סימני שאלה על היחס להטרדות ולסקסיזם במשטרה

פסק הדין של בג"ץ, בעתירה של קצינת המשטרה שהתלוננה כי מפקד להב 433 ניצב רוני ריטמן ביצע בה מעשה מגונה והטריד אותה מינית, טומן בחובו ביקורת חריפה של בית המשפט על המשטרה. הקצינה ביקשה בעתירה לבטל באופן מעשי את ההחלטה למנות את ריטמן לתפקידו. ואולם, שופטי בג"ץ דחו היום (ב') את העתירה, אך יחד עם זאת דרשו בפסיקתם מהמפכ"ל רב-ניצב רוני אלשיך ומהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן לקבל החלטה מחדש בנוגע להשבת ריטמן לתפקיד.

 

פסק הדין כולל בתוכו חלק שמתייחס באופן ישיר לנושא של ההטרדות המיניות במשטרה. בין היתר מובאת העדות של המתלוננת במחלקה לחקירות שוטרים. "ידעתי מה קורה למי שמתלוננת, למי שהופכת להיות קורבן, החיים שלה נהרסים, היא מושפלת, הקריירה שלה נהרסת, אף מפקד לא רוצה לעבוד איתה יותר, העיתונות משמיצה אותה, כל מה שאני עוברת היום. החיים שלי נהרסו".

 (צילום: אוהד צויגנברג, צביקה טישלר) (צילום: אוהד צויגנברג, צביקה טישלר)
(צילום: אוהד צויגנברג, צביקה טישלר)

השופט עוזי פוגלמן, שכתב את פסק הדין המשותף לשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא, ציין בהקשר זה כי "חשיבות דברים אלה יפה גם לטיפול עתידי בתלונות בדבר הטרדה מינית במשטרת ישראל. יש להקפיד כי עיקר הדיון בתלונות אלו יתמקד באירועים הקונקרטיים המתוארים בהן, ולהיזהר ממצב דברים שבו מתלוננות ימצאו עצמן במעמד של נאשמות, לא רק מתוך החובה לשמור על כבודן אלא גם על מנת לסייע לחקר האמת ולמנוע הרתעה של נפגעות עתידיות מלהתלונן".

 

פוגלמן התייחס בפסיקה גם לחשיבות של מתן תמיכה לנפגעות תקיפה מינית. לדבריו, "עמדנו כבר על הקשיים הנלווים להגשת תלונה בדבר הטרדה מינית, ולמחיר האישי שמתלוננות נאלצות לשאת לא פעם כתוצאה מההליך בעניין תלונתן". בפסק הדין יש התייחסות של השופט פוגלמן לטענות של המתלוננת בנוגע להתבטאויות הקשות שהשמיע כלפיה ניצב ריטמן. "העותרת טוענת כי יש בהתבטאויות אלה כדי להעיד על סולם ערכיו הפסול של ריטמן, שהתנהלותו יצרה סביבה של הטרדה מינית שיטתית", נכתב בפסק הדין.

 

עוד נאמר בסוגיה כי "לעמדתה (של המתלוננת. ת"י), גם אם החליט המפכ"ל שלא לקבל את תלונתה בנוגע להטרדות המיניות שחוותה מצד ריטמן, לא היה מקום להותירו בתפקידו, נוכח הודאתו שלו כי התבטא לא פעם בצורה סקסיסטית ושוביניסטית ובשל השקפתו כי אמירות אלו הן חלק משיח מקובל ו'בריא'. ריטמן מצדו טען כי מדובר בדברים שנאמרו במהלך חקירה פלילית ומתוך רצון לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי האכיפה, וממילא אין בהם כדי לבטא את השקפת עולמו או סולם ערכיו".

השופט פוגלמן, ניצב ריטמן והמפכ"ל אלשיך. ביקורת על המשטרה ()
השופט פוגלמן, ניצב ריטמן והמפכ"ל אלשיך. ביקורת על המשטרה

השר ארדן. יצטרך להחליט יחד עם אלשיך בנוגע לריטמן (צילום: אוהד צויגנברג) (צילום: אוהד צויגנברג)
השר ארדן. יצטרך להחליט יחד עם אלשיך בנוגע לריטמן(צילום: אוהד צויגנברג)

 

 
בנוגע להתייחסות אלשיך לדברים צוין בפסק הדין של בג"ץ כי "המפכ"ל טען כי התרשם עמוקות מהתהליך המובל במשטרת ישראל בתחום שינוי האקלים שעלול להזמין אווירה של הטרדות מיניות וכי אין לו ספק שמה שהיה מקובל שנים לאחור, הפך בלתי קביל, אף אם אינו מגלם עבירה פלילית או עבירה משמעתית. ביחס לדברים אחרונים אלה, נטען כי הקשר זה עמד לפני המפכ"ל, גם בהתייחס ליכולת לבחון 'אמירה לכאורה' שנים לאחור, וגם בהתייחס לחשיבות חיזוק מגמה זו כסטנדרט ארגוני בהיר וצלול".

 

השופט הוסיף כי "אמירות אלו מצד המפכ"ל טעונות חידוד והבהרה, שמא ישתמע מהן כאילו ההתבטאויות שיוחסו לריטמן (או אלו שעליהן סיפר בחקירתו) נאמרו בתקופה שבה הן היו חלק משיח מקובל (הגם שאלו בלתי קבילות בעת הנוכחית). כך, דומה שיש להבהיר כי תלונתה של העותרת מתייחסת לאירועים בין השנים 2011-2010, לפני כשש שנים. דהיינו, גם בתקופה שאליה מתייחסת התלונה, התבטאויות 'סקסיסטיות', כדברי ריטמן או 'התבדחויות מיניות' בלשונו של ט' (עד בפרשה. ת"י) לא היו ראויות, וגם בתקופה זו היה זה נכון כי אלו יזכו לתגובה ולטיפול מתאימים, לא כל שכן כאשר מדובר בדברים המופנים ממפקד בכיר לפקודה, במסגרת של יחסי מרות, ובפרט בשים לב למעמדו הרם של ריטמן אז, כמו גם היום".

 

החלטת היועמ"ש: הליך פנים-משטרתי

המתלוננת נגד ניצב ריטמן טענה במח"ש כי הוא הפנה אליה אמירות מיניות ובאירוע אחד אף תפס אותה וניסה לנשק אותה בכוח. היא סיפרה על הטענה להטרדה המינית למפכ"ל הקודם, רב-ניצב בדימוס יוחנן דנינו, והוא השיב לה שתפנה למח"ש. ריטמן נחקר בחשד לעבירה של מעשה מגונה בכוח והטרדה מינית. בהמשך המליצה מח"ש להעמיד את ריטמן לדין, אולם היועץ המשפטי לממשלה החליט שאין מקום לנהל הליך פלילי וקבע כי יש לנהל הליך פנים-משטרתי נגד ריטמן.

 

הקצין הבכיר הוצא לחופשה כפויה בשל התלונות כי ביצע הטרדות מיניות, אולם בדצמבר 2015 החליט המפכ"ל אלשיך להשיב את ריטמן לתפקידו. אלשיך קבע אז כי אין תשתית לנקיטת צעדים מנהליים וכפי שפורסם אז לראשונה ב-ynet, הוא החליט באחד מצעדיו הראשונים בתפקיד כי אין מניעה שמפקד יחידת להב 433 ישוב לתפקידו.

 

דווקא הקצינה עמדה לדין משמעתי. המשטרה הגישה נגדה ונגד ראש חטיבת המודיעין במשטרה תת-ניצב גיא ניר, שהוביל את התלונה נגד ריטמן, כתב אישום בבית הדין למשמעת של המשטרה בטענה כי הם דיווחו על כמה מפגשים ביניהם בדו"חות הנוכחות בעת שהיו במקומות אחרים. סעיפי האישום היו אי מילוי הוראה והתנהגות שאינה הולמת שוטר.

 

במהלך השתלשלות הפרשה הקצינה הגישה גם תביעת דיבה נגד המפכ"ל אלשיך, שלטענתה כינה אותה "עבריינית"."לא מדובר בפליטת פה בתום לב, אלא בפגיעה מכוונת ומתמשכת בכוונה לבזות ולהשפיל", צוין בתביעה.

 

בסיכום פסק הדין שניתן היום צוין כאמור כי העתירה של המתלוננת נדחתה: "הגענו לכלל מסקנה כי ההחלטה בעניין ריטמן במתכונתה הנוכחית אינה יכולה לעמוד. לא נמצא בשלב זה שיש מקום להורות על פיטורי ריטמן או על העברתו מתפקידו כפי שהתבקש בעתירה אלא להשיב את ההחלטה בעניינו לשר ולמפכ"ל לצורך קבלת החלטה חדשה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אוהד צויגנברג, צביקה טישלר
המפכ"ל אלשיך וניצב ריטמן
צילום: אוהד צויגנברג, צביקה טישלר
מומלצים