הכדורגל שייך לאוהדים

בואו נניח דבר כזה: בעוד כמה שנים לאלונה נמאס מכדורגל והיא מחליטה לעזוב את הפועל ב"ש. חשבתם מה יקרה ביום שאחרי אלונה? נכון... הפועל ב"ש תחזור לממדים של פעם, ללא סיכוי ממשי לשיחזור הישגי ההווה. ומה יקרה אם שחר יחליט לעזוב את מכבי חיפה? וזה תרחיש מאוד אפשרי במציאות של היום.

יש עוד ועוד מקרים כאלו, של מה יקרה אם...

לקבוצה אחת בארץ זה כבר קרה, ועד היום הקבוצה (ובעיקר האוהדים שלה) לא מצליחים להתאושש מזה. קבוצה שהייתה עד לפני כמה שנים בצמרת הכדורגל הישראלי, יצרנית שחקנים מחוננת, בעלת מחלקת נוער מפוארת, עם עבר מפואר והמשך סולידי אך יציב. לקבוצה הזאת, אם עד כה לא ניחשתם, קוראים הפועל פ"ת.  אז למי בכל זאת לא יימאס מקבוצת הכדורגל אם אי אפשר לסמוך ב-100% על הבעלים שהולכים ובאים? מי יאהב את הקבוצה בכל מזג אוויר, בכל מצב? כמובן: האוהדים. הרי האוהדים תמיד יילכו אחרי הקבוצות שלהם. זה בדם שלנו. זה חזק מאיתנו.

אוהדי הפועל באר שבע(צילום: שי מוגילבסקי)

בכל העולם מתחילים כבר תהליכים של העברת הבעלות לידי האוהדים. אם לא לגמרי, אז באופן יחסי כזה שלאוהדים יש השפעה על ההחלטות שהמועדון יקבל. בשורה התחתונה, הקבוצות הן של האוהדים. האוהדים הם אלו שיילכו אחיי הקבוצה לכל מקום ובכל זמן. אולי זה מאוד נוח אולי לחשוב שיש בעלים שמזרים כספים מדי שנה לקבוצה שאתם אוהדים, אבל מה יקרה ביום שהוא יפסיק? חשבתם על זה?

אוהדי הפועל פ"ת חשבו על זה, ולפני כשנה הקימו את עמותת "הכחולה" (https://theblue.org.il). מדובר בכ-730 אוהדי הפועל פ"ת שהחליטו לקחת את עתיד המועדון לידיהם. החזון של עמותת האוהדים הוא לא רק להיות בעלי הקבוצה ולהחזיר אותה למה שהייתה פעם. החזון של העמותה הוא גם ליצור קשרים עם הקהילה. לעזור לחלשים ולקרב את הילדים והנוער לקבוצה.

תראו מה אמר מישל פלאטיני ב-2010: "האוהדים מהווים למעשה את הדם הזורם בעורקי הלב של הכדורגל המקצועני. ללא האוהדים, הכדורגל המקצועני היה נחשב לעוד ספורט חובבני או לתחביב פנאי. בעוד שמרבית השחקנים והמאמנים מחליפים מועדונים במהלך הקריירה, האוהדים נשארים מחויבים ונאמנים לקבוצתם, ומהווים אבן יסוד ובסיס של מועדונם. כמובן שבעת הצלחה, התמיכה והעניין בקבוצה עולה, אך בזמנים קשים אלו האוהדים הנאמנים שנשארים לעזור, לשקם ולאסוף את השברים".