שתף קטע נבחר

היא טסה עד אליו, הוא החליט שלא בא לו עליה

"היא הגיעה אליי לביקור של חודש, וקשה לי להתקרב אליה. היא באה אליי עם תקוות וציפיות להמשך הקשר, והיא רואה בי את האחד שלה. אבל אני כבר מבין שאני לא נמשך אליה, ומצד שני אני ממש לא רוצה לפגוע בה. מה לעשות?"

פנה אליי לייעוץ בסקייפ ישראלי שנמצא בחו"ל. לפני חצי שנה הוא עשה רילוקיישן לעיר מרוחקת באחת ממדינות אסיה המזרחית. יש לו בת זוג ישראלית שהקשר איתה התחיל לפני כשנה וחצי, והיא הגיעה אליו לביקור ראשון לתקופה של חודש. כשהגיעה אליו, הוא נחרד ממצבה הפיזי. לדבריו היא היתה רזה משמעותית מכפי שהיתה קודם, וקשה לו עם נשים רזות מדי מאחר שהן מזכירות לו את התקופות הקשות של מחלתה של אמו.

 

"לו היינו ביחד בארץ", הוא אומר, "הייתי מוצא תירוץ ונפרד ממנה. אבל היינו בקשר סקייפ קבוע ולא ראיתי את השינוי הזה שחל בה, או שלא רציתי לראות אותו, ועכשיו היא הגיעה אליי לביקור של חודש, וקשה לי להתקרב אליה. היא באה אליי עם תקוות וציפיות להמשך הקשר, והיא רואה בי את האחד שלה. אבל אני כבר מבין שאני לא נמשך אליה, ומצד שני אני ממש לא רוצה לפגוע בה. מה לעשות?"

 

ניהלנו שיחה ארוכה. חלק ממנה היה קשור להבנת בת הזוג שלו. הוא לא ידע אם יש לכך סיבה בריאותית או אחרת, הוא רק יודע שאם יחליט להיפרד ממנה עכשיו, היא תיפגע מאד וזה יכאיב לו. המחשבה על הנסיעה הארוכה הצפויה לה בחזרה רק כמה ימים לאחר שהגיעה, על האכזבה וההשפלה שילוו אותה, והידיעה שהמאמץ שעשתה כדי להיות איתו הסתיים במפח נפש, שמה אותו במקום לא נוח מבחינה מצפונית. הוא ציין שהיא התעקשה שהנסיעה שלה תהיה על חשבונה (והאירוח על חשבונו), והוא מוכן לפצות אותה בכך שיממן לה את הנסיעה כולה, אבל הוא מבין שיכול להיות שהיא לא תסכים. "אומנם אין לה עודפי כסף", הוא אומר, "אבל אני בטוח שהיא לא תרצה לקבל ממני כלום. אולי כדי שארגיש אשם, ובאמת ארגיש אשם. מאוד".

לא נעים לי לפגוע בה, אבל אני לא רואה דרך אחרת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לא נעים לי לפגוע בה, אבל אני לא רואה דרך אחרת(צילום: shutterstock)
 

אני מאזין לדבריו ומרגיש שהוא ממיר בהדרגה את המחשבה שלו על התחושות הרעות שיהיו לה - במחשבה על התחושות הרעות שיהיו לו. בעזרת שאלות מנחות אני מאפשר לו להעלות אפשרויות שונות בזו אחר זו. הנטייה הראשונית שלו היא לפסול את כולן, וזאת גם הסיבה שפנה אליי, כי הוא במלכוד. הוא פוסל על הסף את האפשרות לומר לה שהקשר הרומנטי ביניהם נסתיים ולהציע לה להישאר איתו במקום זה, כידידה, כדי להכיר לה את המקום המיוחד שבו הוא חי. "אם אציע לה להישאר כאן כידידה שלי", הוא אומר, "זה יהיה כמו לשלוח אותה מיד הביתה".

 

זו סוגיה שאין לה פיתרון מיידי טוב, ולכן אני מנסה לחשוב איתו על פיתרון תהליכי למרות הדחיפות ולמרות הזמן הקצר. לאט לאט הוא מסיר שכבות של הגנה או התנגדות, ומספר לי על מידת הקרבה הפיזית שהוא יכול לקיים איתה וגם את זאת שלא. הוא יכול ללכת איתה מחובק. הוא יכול לנשק אותה על הלחי, אבל קשה לו עם קירבה שתיצור ציפיות מיניות. בהמשך הוא מודה שהוא לא בטוח עדיין אם יוכל בכלל להתמודד עם האפשרות שהיא תישאר את החודש איתו, ושהוא ייפרד ממנה רק לאחר שתחזור ארצה.

 

יש לאפשרות הזו שלושה חסרונות גדולים מאד – קודם כל, יהיה לו קשה למלא אחר הציפיות שלה מקשר זוגי. וסביר מאוד להניח שכתוצאה מכך בת הזוג שלו תרגיש בהדרגה שמשהו אינו כשורה, שכן הוא מתקשה להיות אינטימי איתה. יש סבירות גבוהה שהיא תשאל מה קורה, והוא מן הסתם ינסה להתחמק מתשובה ברורה כדי לתחזק את הקיום השברירי של להיות "ביחד". וזה בדיוק מה שמוליך אותנו אל החיסרון השלישי של הפיתרון הזה - השאלה הערכית הנובעת מהאסימטריה של הידע וההבנה שלהם את המציאות.

 

מצד אחד, הוא באמת שוחר את טובתה, לפחות למען מצפונו. מצד שני, הוא לא מאפשר לה שיקול דעת והחלטה משלה. אף אחד לא אוהב לדעת שהוא מרומה, או שמישהו החליט החלטות משמעותיות הנוגעות לחייו מבלי לשתף אותו. ייתכן שגם לא היתה רוצה לבזבז את זמנה על קשר ללא עתיד. מי נותן לו את הזכות להחליט עבורה? אבל המציאות היא לפעמים מורכבת, וקבלת החלטות בתנאים מורכבים של ערך ומוסר יכולה להיות מאוד קשה. האם יש מאפיינים ברורים למי שקורא את הסיפור הזה ואומר: "התשובה ברורה: חייבים לומר אמת גם כאשר היא כואבת?", האם יש מאפיינים ברורים לאחרים שיקראו את הסיפור ויגידו: "אם אפשר להקל עליה, לא עדיף?". כך או כך, בהחלטה העצמאית שלו יש הרבה מאד פטרוניות, לכאורה. אלא שמנגד, גם אם יחליט להקדים ולומר לה שהוא לא נמשך אליה, הוא עדיין מחליט עבורה, כי הוא כופה מהלך שכמעט שאין לה ברירה אלא לעשותו.

 

 

לא רציני? אין סקס

סיפרה לי פעם אישה על קשר שהתחילה לפתח עם גבר. היא מאוד רצתה לשכב איתו, אבל לאחר שאמר לה שהוא אומנם נמשך אליה, אבל אין לקשר הזה עתיד, היא ניתקה איתו את הקשר באופן מיידי. אחר כך היא אמרה לי: "גם אני לא רציתי איתו קשר זוגי, רציתי הרפתקה, אפילו קצרה, אבל ברגע שהוא אמר את זה, הוא הרס הכול. לא הייתי יכולה לממש את ההרפתקה איתו כאשר ידעתי שהוא לא רוצה אותי". מאידך, נשים רבות אחרות רוצות לדעת אם הגבר רציני או לא, לפני שהן נכנסות איתו למיטה.

 

יצא לי לדבר עם הגבר שוב, כשנתיים מאוחר יותר. הוא סיפר לי שהחליט שלא לומר לה, והיא נשארה שם את כל החודש המתוכנן. הוא היה "עסוק" יותר וצמצם את הרגעים האינטימיים שביניהם. היא הרגישה שמשהו לא בסדר, אבל נוצר שיווי משקל עדין בין הנכונות שלו להיות איתה, לבין ההימנעות שלה מלהציף את הדברים באופן גלוי. חודשיים לאחר שחזרה ארצה, הם נפרדו רשמית, ובתום השנה שלו שם הוא חזר ארצה.

 

בחודש שהיו ביחד הוא יצר לעצמו איזון בין שתי תחושות לא טובות. האחת היתה הקושי שהיה כרוך בקרבה האינטימית אליה כאשר המשיכה כלפיה ירדה מאוד, והשניה היא המועקה שלו מעצם המחשבה על העלבון שייגרם לה כשתדע מה הוא באמת מרגיש. עוד סייעה לכך היכולת שלו להניח את המועקות שלו בצד, וליהנות מהשהות איתה ברגעים האפלטוניים שלהם. לאחר שהבין שאלה הם איזונים שהוא צריך ליצור קודם כל בינו לבינו, היה לו קל יותר לקבל אותם, והם שאפשרו לו גם להיות קרוב יותר אליה מכפי ששיער.

 

בשיחתנו האחרונה סיפר שמצפונו מייסר אותו גם היום בשל העובדה שרימה אותה. מצד שני, מקלה עליו המחשבה שבהחלטה שלו ובהתנהגותו הוא אפשר לה לשמור על כבודה. עדיין, קשה לו לעכל את העובדה שלא הצליח למצוא פיתרון טוב יותר, כזה שלא יפגע בה בכלל. ואני חושב שאולי הדרך היחידה שהיתה מאפשרת הימנעות מפגיעה היא אם היה ממשיך לאהוב אותה כפי שהיא, ומלכתחילה לא מבקש להיפרד ממנה. ואולי גם אז היתה נפגעת ממנו, במוקדם או במאוחר.

 

ד"ר אורן חסון, ייעוץ זוגי ופרטני.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
היא לא תרצה לקבל ממני כלום כדי שאני ארגיש אשם
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים