שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    בלי לחשוש מחשיפה: מנסים לעצור את הארווי ווינשטיין הבא
    ארגון השחקנים בישראל החל להשתמש במערכת המאפשרת לשחקניות ולשחקנים לפנות בצורה אנונימית לפני הגשת תלונה על הטרדה מינית. וגם, במקום לומדות והרצאות משעממות לעובדים ומנהלים בארגונים - הצגות המדמות הטרדה מינית בהשתתפות שחקנים מפורסמים

    להתלונן על הטרדה בצורה אנונימית: מערכת המאפשרת התייעצות אנונימית של עובדות ועובדים לפני הגשת תלונה על הטרדה מינית, הוטמעה באתר שח"ם - ארגון השחקנים בישראל. המערכת מאפשרת לשחקנים ולשחקניות אשר חושבים כי חוו הטרדה להתייעץ באופן אנונימי. "כך אנחנו יכולים לטפל בנושא באופן דיסקרטי, כשאנחנו לא יודעים מי עומדת מולנו, ולהציע את כל האפשרויות". מספר מנכ"ל שח"ם אורי רשטיק. המערכת הוטמעה גם באתר נעמ"ת.

     

    קריירה בהטרדה: המעשים שנחשבים כהטרדה מינית בעבודה

     

    החוק למניעת הטרדה מינית מספק הגנות רבות למוטרדות ולמוטרדים במקום העבודה, ומחייב את המעסיקים לפעול להדברת התופעה. אך ישנם שני חסמים שעוצרים את המוטרדות והמוטרדים מלהגיש תלונה כזאת. החסם הראשון הוא ההכרה בכך שהם בכלל חוו הטרדה מינית, והשני הוא החשש מחשיפה, מה שגורם פעמים רבות להימנע מלכתחילה מלהגיש תלונה.

     

    שירן ירוסלבסקי, אחת ממייסדות "קסיופאה - סטארט אפ למניעת הטרדות מיניות", מציינת כי "מתלוננות ומתלוננים חוששים להיחשף בפני המעסיק מחשש שיסבלו מהשלכות שליליות הן מקצועיות והן אישיות. כמו כן, עולות הרבה שאלות לגבי הליך הטיפול בתלונה שמניאות אותן ואותם מלהגיש דיווח רשמי".

     

    הדף בו יכולות השחקניות והשחקנים לפנות באופן אנונימי
    הדף בו יכולות השחקניות והשחקנים לפנות באופן אנונימי

    "יכול להיות שהמתלוננת תשמע את ההסברים ותחליט שהיא לא רוצה לעשות שום דבר, אבל אם היא תחליט שכן, זהו השלב שבו היא צריכה להזדהות בפנינו ואנחנו צריכים לטפל בתלונה באופן פורמלי, שזה אומר פנייה לממונה במקום שהיא עובדת או הגשת תביעה או פנייה למשטרה". מתאר רשטיק את התהליך ומוסיף כי "המערכת עובדת אצלנו חודש ואני יכול להגיד שהייתה כבר פניה אחת, אבל מעבר לזה אני לא יכול לספר".

     

    ירוסלבסקי סיפרה כי רוב הארגונים שאליהם פנו הבינו את חשיבות הנושא, אך לא כולם: "אחת התגובות שלא אשכח הייתה של גוף ציבורי גדול שם אמרו לנו 'אנחנו לא צריכים את זה כי אצלנו אין הטרדות'. אבל באופן כללי, גופים שנפגשנו איתם מבינים שרק ככה אפשר למנוע הטרדות מיניות ושחייבים להתחיל כבר עכשיו".

     

    באולפן ynet דרשו שיתוף פעולה גם מבתי המשפט בנוגע להטרדות המיניות    (צילום: אלי סגל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    "כדי לשנות דפוסי חשיבה צריך לפנות לרגש"

    אך בעוד ארגונים אולי מתחילים להבין את החשיבות בשמירה על דיסקרטיות, נושא העברת המידע לעובדים ויצירת מודעות, כפי שמחויב לפי חוק, מטופל על ידי ארגונים רבים כדי לצאת ידי חובה. הם מחייבים את העובדים לבצע לומדה או להתייצב בעוד הרצאה משעממת וכך העובדים אינם פתוחים להפנים את המשמעויות של הטרדה במקום העבודה.   

     

     "עובדים ומנהלים עייפים מהדרכות והרצאות סטנדרטיות על הטרדה מינית. הם מגיעים בתחושות של 'מה אפשר לחדש לי' ו'הזמן שלי יקר, מה עכשיו השטויות האלו שוב'". אומרת מיכל אקרמן, מחזאית ותסריטאית, המטפלת בנושא ההטרדות יותר מעשור ואשר הקימה לפני שבע שנים מיזם בשם "גבול" שבמסגרתו היא מעבירה הצגות לארגונים גדולים שבהן השחקנים, ביניהם דן תורן, יונתן צ'רצ'י ונטלי עטיה, מציגים דילמות בנושא.

     

     "המוח שלנו עובד בתבניות. מאוד קשה לשנות תבנית של מישהו על ידי הקשבה להרצאה. כול מה שנאמר בהרצאה מתיישב לו על תבנית שיש לו כבר בראש. הוא נכנס להרצאה ויוצא ממנה עם אותה דעה".

     

    "אם תגיד לעובד - 'מבקשים שתלך לדווח', למה שהוא יעשה את זה? צריך להבין מדוע לא מדווחים ולתקוף את הבעיה לא את הסימפטום. כדי לשנות דפוס חשיבתי ולהניע לפעולה יש ראשית לזעזע, לפנות לרגש. אנשים חווים חוויה רגשית. לאחר מכן הם פתוחים יותר, משתפים, מעוניינים להבין ושואלים שאלות. רק כך הם יכולים לשנות תפיסה והתנהגות".

     

    המיזם "גבול" עוד כשהיה בחיתוליו

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אקרמן התייחסה גם לתופעה בה הטרדות מדווחות באיחור רב, ועל הנזק שזה גורם לארגונים: "ארגונים הבינו שלמרות ההדרכות , העובדים לא מדווחים. מגיעות לממונות תלונות על הטרדה אחרי שנתיים, והשאלה היא - למה עכשיו? מה מנע מהנפגע/ת לבוא לשתף לאחר חודש? למה לא שיתפת?".

     

    "צריך להבין שארגונים רוצים למנוע הטרדה ולכן ככל שיהיו יותר דיווחים כך הם יוכלו למנוע את זה. הסכנה הכי גדולה של הארגון הוא השקט, שאין דיווחים, כאילו אין כלום. זה שקט מפחיד כי יום אחד הוא יתפוצץ. אם מגיעה תלונה אחרי שנה של הצקות והטרדות אז זה כבר גדול ומתפוצץ - והארגון חייב להעניש. הגורם המטריד יפגע, הגורם המוטרד סבל שנה, הארגון יוציא כספים רבים ומשאבים. לא טוב לאף אחד".

     

    "כשמגיע דיווח על מעשה הטרדה חדש - לארגון יש מה לעשות. הוא יכול בקלות לעצור את התופעה. ניגשים לגורם המטריד ומדברים איתו. הרבה פעמים הוא יגיד תודה על זה שהעירו את תשומת ליבו כי הוא באמת לא קיבל מסר שההתנהגות שלו לא מקובלת, וכך כולם יוצאים נשכרים - הארגון, הגורם המטריד והגורם המוטרד".

     

    ההצגות גורמות להגשת יותר תלונות לממונה?

    "בהחלט כן. אנחנו בקשר עם הארגון ומתעדכנים על השינוי שההדרכה יצרה ויש עליה במספר הפניות לממונה. יש שבאים לשאול דברים שלא הבינו, יש שבאים לשתף. אבל חשוב לי לציין שצריך להיזהר שההדרכה לא תגרום לתלונות שווא. אנחנו מתייחסים לזה, ובנוסף גם הממונה חייבת להיות רגישה לעניין ולערוך בירור מקיף".

     

    יש לציין שעל פי נתוני משרד המשפטים כמות תלונות השווא אפסית ועומדת על כשלוש בשנה.

     

     

    גילוי נאות: אחד ממייסדי "קסיופאה - סטארט אפ למניעת הטרדות מיניות", הוא תלם יהב, עיתונאי בקבוצת "ידיעות אחרונות".

     


    פרסום ראשון: 27.11.17, 19:49
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בלי לחשוש מחשיפה: מנסים לעצור את הארווי ווינשטיין הבא"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים