שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מעדן נורבגי: כל מה שלא ידעתם על "גברת פלפלת"
    מתי ואיפה ראו אור עלילותיה לראשונה, מה היה שמה המקורי, והאם מדובר בגיבורה פמיניסטית? עם יציאת הספר בעברית, כל העובדות שלא הכרתם על הסדרה שעשתה לכם את הילדות

     

    אי אפשר לשכוח את השיר הזה

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    בהקדמה ל"גברת פלפלת" מסבירה המתרגמת דנה כספי לקוראים הצעירים שמשום שהסיפור על האישה-בגודל-כפית נכתב לפני חצי מאה, הוא מתרחש במציאות היסטורית שהם כנראה לא ממש מכירים. "למוכר בחנות קוראים 'חנווני', מקרוני נשמר במגירה ומוכרים אותו במשקל ולא בשקיות אטומות כמו שקונים היום בסופרמרקט, ואפילו נשים לובשות 'תחתוניות' מתחת לבגדים".

     

    אין ספק שחשוב שתרגום יהיה נאמן למקור - במיוחד כשזה נוגע למה שהגיבורה לובשת מתחת לחצאית. אבל נראה שההסבר של כספי מתעלם לחלוטין מהפוטנציאל האקזוטי הרציני שיש לספר הזה גם עבור קהל הקוראים המבוגר. מי בכלל ידע שהסדרה המצוירת הייתה מבוססת על ספר? ושהמקורות שלה בנורווגיה?

     

    פוטנציאל אקזוטי רציני גם עבור קהל הקוראים המבוגר
    פוטנציאל אקזוטי רציני גם עבור קהל הקוראים המבוגר

    האנכרוניזם של הספר, שבו כספי עוסקת בפתח היצירה בתרגומה, הוא ככל הנראה הסיבה העיקרית שהופכת אותו למעניין עבור מבוגרים, אבל בהקשרים טיפה אחרים. אי אפשר לשמוע את השם "גברת פלפלת" ולא להיזכר בנעימה שהקליטה חני נחמיאס, או להתמלא נוסטלגיה במחשבה על הנערה צופי והחורפן שלה - וקשה שלא להסתקרן לגבי הדברים שהשתנו במעבר מהמדיום הכתוב לסדרה הטלוויזיונית.

     

    במובנים מסוימים, אם "גברת פלפלת" היה נכתב היום, לא בטוח שהיה מתקבל בזרועות פתוחות, במיוחד לאור ההבניות המגדריות שבו. כך, למשל, עלילותיה של האישה שהתכווצה נפתחות ביום העמוס שעומד לפניה: "ראשית היה עליה לנקות את הבית, שנית היו לה המון בגדים לכבס, ושלישית היא התכוננה לטגן חביתיות לארוחת הצהריים".

     

    אבל אולי אפשר לבחור לקרוא את זה גם אחרת: בסופו של דבר פלפלת עושה דברים די מדהימים כשהיא מתכווצת. בתור אישה קטנה היא מצליחה להתגבר על לא מעט מכשולים, ולעומת בעלה, שעושה רושם של אדם צר אופקים ומטופש, היא מתוחכמת, משעשעת וחריפה.

     

    כל אחד יחליט איזה צד בספר לכווץ ואיזה להגדיל. מה שבטוח הוא שחלק מהעניין שהקוראים המבוגרים ימצאו ביצירה הזו קשור בדברים המפתיעים שמתגלים על אודות האישה והכפית.

     

    "גברת פלפלת" נכתב על ידי אלף פרויסן, סופר, משורר ומוזיקאי נורווגי. הספר הזה היה אחראי במידה רבה להפיכתו של פרויסן לאחת הדמויות הבולטות בתרבות המדינה. עלילותיה של הגברת פורסמו תחילה בעיתון נורווגי ובתוכניות רדיו לילדים, וב-1957 יצא הספר. עשור לאחר מכן הוא עובד לסדרת טלוויזיה שוודית, וב-1983 יובא ליפן בתור סדרת אנימציה.

     

    לערוץ הראשון אצלנו הגיעה הסדרה ב-1986 ומאז ממשיכה ללוות ילדים רבים, ועד היום היא משודרת בערוץ ג'וניור. היצירה הזו אף זכתה לעיבוד אופראי מפתיע במיוחד ב-2011, בליווי התזמורת הפילהרמונית הצפונית ביותר בעולם, שנמצאת בנורווגיה.

     

    השם של הגיבורה במקור הנורווגי היה "אשת הכפית", שכן היא מסתובבת בכל מקום עם הכפית שלה, שנותרת בגודלה המקורי בזמן שהיא מתכווצת ברגעים מפתיעים. משום מה, בתרגום האנגלי שיצא בארה"ב שנה לאחר פרסום הספר היא קיבלה את השם Mrs. Pepperpot, ומאוחר יותר הוא אומץ גם בגרסה הטלוויזיונית.

     

    ספר נורווגי, סדרה שוודית, אנימציה יפנית ואופרה
    ספר נורווגי, סדרה שוודית, אנימציה יפנית ואופרה

    שנה לפני שהספר יצא בנורווגיה הוא ראה אור בשוודיה. הפרט הזה מפנה זרקור לדמיון שלו ליצירה סקנדינבית אחרת, שכמוהו הגיעה אלינו בגרסת האנימה היפנית, וניתן להניח שממנה שאב השראה - "מסע הפלאים של נילס הולגרסון". הספר של הסופרת השוודית סלמה לגרלף יצא בשני חלקים ב-1906 ו-1907, וכמו "גברת פלפלת" גם בו יש גיבור שמסוגל לדבר עם בעלי חיים לאחר שהוא הופך לפצפון. נילס מדבר עם אווזי הבר ויוצא איתם למסע שמלמד אותו כמה דברים על אמפתיה לבעלי חיים, כדי שיפסיק להתאכזר לחיות המשק בביתו, ופלפלת נעזרת בעכברים, בחתולה ובכלב על מנת להתגבר על כל המכשולים שניצבים לפניה בתור אישה קטנה.

     

    קווי דמיון רבים ל"נילס הולגרסון" השוודית
    קווי דמיון רבים ל"נילס הולגרסון" השוודית

    האיורים שבספר, שהופיעו גם בגרסתו המקורית, יזכירו לכם סדרת ספרי ילדים אחרת. המאייר הנורווגי ביורן ברג הוא גם זה שאחראי לאיורים בספריה של אסטריד לינדגרן, "ילד ושמו אמיל", "תעלוליו של אמיל" ו"אמיל עדיין איתנו".

     

    בספר המקורי לדמויות אין שמות
    בספר המקורי לדמויות אין שמות

    בספר המקורי כמעט לאף דמות אין שם, חוץ מפלפלת, שמכונה כאמור "אשת הכפית". סדרת הטלוויזיה הכירה לנו גם את מר פלפל ואת צופי,

     הילדה הקטנה שמתלווה אל פלפלת, אך הם לא מופיעים בשמות אלה בספר. התרגום העברי הרשה לעצמו לחרוג כאן מהמקור והוסיף את השם פלפלת, ועל כן גם את מר פלפל - אלה הדמויות היחידות בעלות השם שמופיעות בו.

     

    "גברת פלפלת", אלף פרויסן (איורים: ביורן ברג), מנורווגית: דנה כספי, הוצאת ידיעות אחרונות, 71 עמודים

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מעדן נורבגי: כל מה שלא ידעתם על "גברת פלפלת""
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים