אירועים מסוכנים

בשיתוף מרכז הלב בשיבא

בעבודה, במהלך נסיעה ברכב, תוך כדי משחק כדורסל, באמצע האוכל, ברחוב, בבית ואפילו מתוך שינה. בכל שנה מתרחשים בישראל כ-25 אלף מקרים של התקפי לב.

לאורך השנים השתפר הטיפול באופן ניכר, ובזכות העובדה הזאת ישנה ירידה עקבית ומשמעותית בתמותה בטווח של 30 יום ממועד האירוע הראשון. עם זאת, שכיחות התקף הלב החוזר נותרה בעיה שעימה מתמודדים קרדיולוגים בכל רחבי העולם.

כ-50% מאירועי הלב מדי שנה הם אירועים חוזרים, רובם בדרגת חומרה גבוהה יותר מהאירוע הראשון, ואלה עלולים במקרים מסוימים להסתיים במוות. גם אדם שעבר אירוע לבבי ובעקבותיו צונתר וחזר לחיות חיים פעילים ומלאים, נותר בסיכון לאירוע לב חוזר לאורך שנים.

מחקרים עדכניים מוכיחים שכמחצית מאירועי הלב החוזרים אינם מתרחשים כלל בעורק הפגוע שבו התרחש האירוע הראשוני, ולכן גם אצל אלו אשר הושתל בגופם סטנט (תומכן), אירוע הלב עלול להתרחש בשל חסימה בעורק כלילי אחר בלב, גם לאחר מספר שנים מהאירוע הראשון.

שכחה מסוכנת

כחלק מהניסיון להביא לירידה בשכיחות התקפי הלב החוזרים, קיימות מספר המלצות לטיפול. אלה כוללות שיקום לב ופעילות גופנית, הפסקת עישון, שינויי תזונה וטיפול תרופתי, הכולל גם טיפולים ספציפיים למניעת אירוע לב וגם טיפולים להפחתת גורמי סיכון, בהתאם למחלות הרקע של המטופל (טיפולים להורדת כולסטרול, לחץ דם, איזון סוכרת ועוד).

כיום, מי שעבר אירוע לב ישתחרר מבית החולים כשהוא מטופל באספירין ובדרך כלל גם בתרופה נוספת נוגדת טסיות (טיפול נוגד טסיות כפול), במטרה למנוע קרישה באיזור השתלת התומכן ובמקומות אחרים בעץ העורקי הכלילי ועל ידי כך להקטין את הסיכון לתחלואה ותמותה קרדיווסקולרית.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

כיום, נהוג לטפל בטיפול נוגד טסיות כפול למשך שנה אחת, אך בשנים האחרונות עלו בקהילה הרפואית קולות שקוראים לטפל לטווח ארוך יותר, מכיוון שחולה שעבר אירוע לבבי ממשיך להיות בסיכון לאירוע נוסף גם לאחר שנה.

בתחום אחר של הרפואה המונעת, תרופות להפחתת כולסטרול ממשפחת הסטטינים (שמורידות את רמת הכולסטרול בגוף האדם על ידי עיכוב פעולתו של האנזים HMG-CoA רדוקטז (HMG-CoA reductase), שהוא אנזים הקובע את קצב ייצור הכולסטרול) הוכחו כיעילות בעבודות מחקר רבות ולעיתים אף בשילוב תרופות נוספות. למרות העובדה שבסל הבריאות קיימים טיפולים שונים מסוג זה, עדיין יותר מ-70% מהישראלים המוגדרים בסיכון גבוה לא מגיעים ליעדי המטרה של רמות הכולסטרול שלהם.

אחת הבעיות באיזון כולסטרול היא היענות נמוכה לטיפול. מטופלים רבים אינם מצליחים להתמיד בטיפול בסטטינים, בגלל תופעות לוואי שונות שלהם הכוללות כאבי שרירים, עייפות, חולשה, הפרעות בתפקודי הכבד ועוד.

זריקת מרץ

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מחלות לב וכלי דם הן גורם התמותה המוביל בעולם - 24% מסך מקרי התמותה. הארגון מעריך שכולסטרול גבוה אחראי ל־56% ממחלות הלב.

מחקרים רבים הדגימו כי ככל שהפחתת רמות הכולסטרול "הרע" (LDL) גדולה יותר, כך הירידה בשיעורי התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם משמעותית יותר.

על פי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, רבע מהציבור הישראלי מעל גיל 45 סובל מיתר כולסטרול. הפחתה של ערכי הכולסטרול "הרע" LDL, מונעת הצטברות של רובד טרשתי הנצמד לדפנות כלי הדם, ובכך מצמצם את התחלואה והתמותה ממחלות לב וכלי דם.

ההנחיות הקליניות כיום קובעות כי בנוסף לשינוי באורח החיים (תזונה, פעילות גופנית, הפסקת עישון ועוד), יש לתת טיפול בתרופות ממשפחת הסטטינים ובמידת הצורך ניתן להוסיף תרופות אחרות כגון אזטימיב, שמעכב את ספיגת הכולסטרול מהמזון. ההנחיות הקליניות הקיימות, כמו גם תוכנית מדדי האיכות של משרד הבריאות, מדגישות את החשיבות והדחיפות לטפל בהורדת רמות LDL בחולים המוגדרים בסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם.

בעולם וגם בישראל הוצגו במרוצת השנים עבודות רבות אודות ההיענות הנמוכה לטיפול בסטטינים. מחקר שפורסם ב-2008 על ידי מכבי שירותי בריאות וכלל קרוב לרבע מיליון מטופלים, הראה כי חולים שעברו אירוע קרדיו-וסקולרי והתבקשו ליטול סטטינים במטרה למנוע את אירוע הלב הבא (מניעה שניונית), נטו לקחת את הטיפול רק 59% מהזמן ואילו חולים במניעה ראשונית, שסבלו מיתר כולסטרול התמידו אף פחות בנטילת הטיפול, רק 45% מהזמן.

פיתוח של תרופות ביולוגיות חדשות מסוג מעכבי PCSK9 הניתנות בזריקה מהוות בשורה של ממש בגזרת הטיפול, לאחר שהציגו תוצאות מרשימות בהפחתת רמות כולסטרול LDL וגם הפחתת אירועים לבביים, גם אצל חולים בהם הסטטינים והטיפולים הנוספים לא הועילו.

מעכבי PCSK9 הם בעלי מנגנון פעולה שונה מהסטטינים. PCSK9 הוא חלבון שלו תפקיד משמעותי באיזון ובבקרה של רמות הכולסטרול LDL בדם, והתרופות הביולוגיות החדשות חוסמות את פעילותו. התכשיר פרלואנט (Alirocumab), מעכב ה־PCSK9 הראשון שאושר על־ידי ה־FDA, הוכיח במחקרים הפחתה דרמטית של עד 60% ברמות הכולסטרול LDL בהשוואה לטיפול בסטטינים וכן פרופיל תופעות לוואי קל אשר מגדיל את הסיכוי שהמטופל יתמיד לאורך זמן בטיפול.

האיגוד הקרדיולוגי האמריקני פרסם עדכון להנחיות הטיפוליות בכולסטרול, במסגרתו יש המלצה למתן תרופות מקבוצת PCSK9 למטופלים מסוימים לאחר שלא הצליחו להפחית את רמת LDL-כולסטרול בעזרת סטטינים ואזטימיב.

"אחת הבעיות בתרופות המיועדות למניעה היא שהמטופל לרוב אינו סובל מתסמינים ואינו מרגיש חולה", אומר פרופ' יעקב הנקין, מנהל השירות למניעת מחלות לב במערך הקרדיולוגי בסורוקה. "מספר עבודות הראו ירידה של כ-50% בהתמדה בטיפול לאחר שנה. מעבר ליעילות ופרופיל הבטיחות של מעכבי ה-PCSK9, המחקר הנוכחי הראה שאצל חולים אשר כשלו בטיפול בסטטינים, הטיפולים החדשים מספקים מענה, אשר ניתן באמצעותו לטפל לאורך זמן ולהביא לתוצאות המיוחלות".

בשיתוף מרכז הלב בשיבא