שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    להיות שם בשביל הילדים שאין להם אף אחד
    "לאט-לאט הוא נפתח אלי, דיבר קצת יותר והשתחרר. כשהיה מסתובב בלילות ברחובות העיר, לבד, מיואש וללא טלפון נייד, הוא היה זוכר את מספר הטלפון שלי בעל-פה, ויוצר איתי קשר כדי שאעזור לו". סיפורו של אדם, שמגיל מאד צעיר החל מסע חיים מורכב, ללא תמיכה של משפחתו, דרך עיניה של שירן, אפוטרופוסית צעירה, שמלווה אותו בעמותת "ילדים בסיכוי"

    אדם בן ה-15 הוא הבכור מבין שלושה ילדים. הוא נולד באתיופיה ועלה לארץ בגיל שנה. הוריו נפרדו כשהיה תינוק, והאב ניתק כל קשר עם המשפחה. האם נכנסה לזוגיות חדשה ואלימה, בעקבותיה שהתה עם הילדים במקלט לנשים נפגעות אלימות. עם חזרתה הביתה, הוצאו אדם ואחיותיו ממשמורת האם בגין מצוקה כלכלית וקשיים בתפקוד ההורי. אדם היה אז בן תשע. מאז, האם ניתקה קשר עם ילדיה, עם אחיה ועם גורמי הסיוע, והיא גרה בַּרְחובות.

     

    פגשתי את אדם לראשונה לפני כשנתיים. הוא היה אז בן 13, נער טיפוסי לכאורה, אבל שקט, מרוחק ומכונס בעצמו. בדרך כלל היינו יוצאים לאכול שווארמה ובקושי מדברים, חשבתי שיהיה קשה ליצור כל איתו קשר קרוב.

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    כמה חודשים אחרי שהכרנו, וכארבע שנים לאחר השמתו הראשונית בפנימייה השיקומית במרכז הארץ בה שהה, הוחלט שהוא כבר לא מתאים למסגרת והוא הועבר לפנימייה טיפולית בדרום, שם שהה במשך שבעה חודשים. בהתחלה ניכר שיפור במצבו, אולם עד מהרה התנהגותו הידרדרה, הוא היה מעורב בתקריות אלימות וברח כמה פעמים מהפנימייה. הוא עבר ממקום אחד למשנהו, ובכל המקומות הסתבך, ברח והפר את הכללים, עד שהצוות סרב להמשך שהותו בפנימייה.

     

    "בעבר אמר שיהיה סוחר סמים כשיהיה גדול. היום הוא אומר שהוא רוצה לעשות בגרות מלאה, להתגייס ולעבוד בעבודה טובה"
    "בעבר אמר שיהיה סוחר סמים כשיהיה גדול. היום הוא אומר שהוא רוצה לעשות בגרות מלאה, להתגייס ולעבוד בעבודה טובה"

     

    לשמחתי הרבה, בתוך כל המעברים והכאוס, הצלחנו להתקרב. התמדתי בביקורים והגברתי את תדירותם כשהרגשתי שיש בכך צורך, נעניתי לבקשותיו ולגחמותיו החומריות, דיברתי הרבה עם הצוות, הייתי סבלנית, הייתי סלחנית, אהבתי אותו. לאט-לאט הוא נפתח אלי, דיבר קצת יותר והשתחרר. כשהיה מסתובב בלילות ברחובות העיר, לבד, מיואש וללא טלפון נייד, הוא היה זוכר את מספר הטלפון שלי בעל-פה, ויוצר איתי קשר כדי שאעזור לו.

     

    "אני מרגיש שאני משתנה"

    בעקבות התגייסות גדולה של הרווחה ובעזרתו של אבנר, מנהל תכנית "הגוף לאפוטרופסות", הושגה השמתו במסגרת אבחונית זמנית של חסות הנוער שרשימת ההמתנה אליה ארוכה תמיד. אדם שהה שם ארבעה חודשים, ובמהלכם עבר תהליך משמעותי ומרשים. הוא השלים עשר שנות לימוד וכל הציונים שלו עמדו על למעלה מ-90. הוא קיבל את חוקי המקום ולא הסתבך כלל, למעט מעידה אחת קטנה, עמד בכל הדרישות ויצר קשרים עם הצוות ועם הנערים האחרים. באחד הביקורים שלי שם הוא אמר לי: "אני מרגיש שאני משתנה", ו-"אני לא מבין למה לא הקשבתי במקומות הקודמים, עכשיו זה קל לי".

     

    בתחילת ספטמבר השנה, אדם נקלט בכפר נוער, בצפון הארץ, המתאפיין בגישה אינטנסיבית ותובענית העושה שימוש במסעות שטח ובמשימות אתגריות ככלי להתמודדות עם קושי. התקבלותו לכפר הנוער הפתיעה, שימחה וריגשה אותו ואת כולם. כדי להתקבל הוא היה צריך לעבור ראיונות ומסע גיבוש בשטח של 24 שעות. כשפעם הוא לא היה קם מהמיטה לבית ספר.

     

    "אני לא מבין למה לא הקשבתי במקומות הקודמים, עכשיו זה קל לי".
    "אני לא מבין למה לא הקשבתי במקומות הקודמים, עכשיו זה קל לי".

     

    בעבר אמר שיהיה סוחר סמים כשיהיה גדול והתעקש ללמוד בבית ספר מקצועי, היום הוא אומר שהוא רוצה לעשות בגרות מלאה, להתגייס ולעבוד בעבודה טובה. הוא מצליח להתמודד עם קשיים ואכזבות ואהוב על הסובבים אותו. מרגש ללוות את התהליך שהוא עובר ולהיות חלק מהחיים של הנער המתוק והמיוחד הזה.

     

     

    בישראל כיום חיים כ-10,000 ילדים בגילאים 8-18 בכ-110 פנימיות ומשפחות אומנה ברחבי הארץ. ילדים אלו הוצאו על ידי רשויות הרווחה ממשפחות לא מתפקדות, המתמודדות עם התמכרויות, מחלות קשות, תקופות מאסר, נטישה או יתמות. חלק מהילדים, חוו שנים ארוכות של הזנחה וכאב, ולכ-1,500 מהם אין כלל עורף משפחתי והם, בעצם, ילדים של אף-אחד.

     

    עמותת "ילדים בסיכוי-המועצה לילד החוסה", זוכת "אות הנשיא למתנדב", מקדמת מאז 1986 ילדי פנימיות וילדים חסרי עורף משפחתי, במגמה להעניק להם סיכוי לחיים טובים יותר בעת שהותם בפנימייה, כדי שבבוא היום יגדלו להיות בוגרים עצמאיים המועילים לעצמם ולחברה.

     

    לכ-1,500 ילדים אין כלל עורף משפחתי והם, בעצם, ילדים של אף-אחד
    לכ-1,500 ילדים אין כלל עורף משפחתי והם, בעצם, ילדים של אף-אחד

     

     

     

    מטרת העמותה היא לסייע לילדי הפנימיות ולבוגריהן לצאת ממעגל החיים הקשה אליו נקלעו באמצעות תוכניות טיפוליות, שיקומיות וחינוכיות שאינן מתוקצבות ע"י רשויות הרווחה והחינוך, כדי לשפר את חווית הילדות שלהם ולחזק את ביטחונם ועצמאותם.

     

    שלומי שבת יארח את ברי סחרוף באירוע ההתרמה שנתי של עמותת "ילדים בסיכוי" למען ילדי הפנימיות בישראל שיתקיים ביום שלישי, 5.12.17 באודיטוריום ע"ש סמולרש, אוניברסיטת תל אביב. קבלת פנים 19:30, תחילת מופע 20:30.

    לרכישת כרטיסים לחצו כאן .  

     

    הכותבת שירן פלג היא אפוטרופסית מטעם "ילדים בסיכוי" בתכנית "הגוף לאפוטרופסות" ע"ש דבורה פישר ז"ל.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "להיות שם בשביל הילדים שאין להם אף אחד"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים