אני לא יודע איך זה אצלכם, אבל במשרד בו אני עובד, כל חג מורגש כי רבים מהאנשים לא נמצאים. לכן היה לא מפתיע שבשבוע שבו חגגנו את חג ההודיה, כבר ביום שלישי הייתה תחושת התרוקנות של המשרד מיושביו.

לחג ההודיה מייחסים חשיבות מאוד גדולה כאן, וזה נראה לי ברור כשחושבים על זה, הרי מדובר בחג אזרחי שכולם ללא קשר לדת חוגגים. לכן רבים נעלמים לחגוג את החג עם המשפחות/חברים, דבר שמסביר למה פתאום העיר התרוקנה מיושביה.

החלטתי ליהנות מהשקט הזה שנוצר וישבתי לי במשרד מול המחשב, מעיין במאמר מעניין בנושא קבלת החלטות. בעודי שקוע בקריאה, לא יכולתי שלא להבחין בטלפון הרוטט שהיה מונח בפינה הרחוקה של השולחן, מסמן לי שהתקבלה הודעה כתובה.

הושטתי את היד מסקרנות לראות במה מדובר, על הצג הייתה הודעה מחברה טובה שלי, גלית.

"איפה תהיה בחג?, יש לי בעיה, אני לא יודעת מה לעשות, אולי יש לך דרך לעזור לי”.

החלטתי להתקשר , לא סובל את הפינג פונג הזה של לשלוח הודעות, אם רוצים לדבר עם מישהו, מתקשרים.

היא ענתה מיד, מה קורה גלית? איך אני יכול לעזור? שאלתי.

"תודה שחזרת אלי מהר, אתה יודע איך זה כאן עם החגים, כולם נוסעים וגם אני חלק, רק שיש לי בעיה, אורי החבר שלי רוצה שאני אבוא אתו להורים שלו לחג ההודיה ואני לא ממש רוצה, זה אומר שההורים שלי יהיו לבד. מצד שני הוא עשוי לקבל את הסירוב שלי בצורה שתפגע בקשר שלנו, הוא יודע שאני לא ממש מסתדרת עם ההורים שלו וללכת לבלות איתם עכשיו סוף שבוע ממש לא בא לי. בקיצור, אני תקועה ואני כבר מתחרפנת ולא החלטתי ואורי מחכה לתשובה ממני, אני פוחדת לקבל החלטה שעשויה לעלות לי במחיר שאני לא ממש רוצה לשלם”.

אני מבין, תרשי לי לשאול אותך איך את מקבלת החלטות בדרך כלל?

אז מה מונע ממך שמישהו אחר יחליט בשבילך גם עכשיו?

"לא יודעת, נראה לי שבמקרה הזה אני צריכה לקבל את ההחלטה ולהיות שלמה איתה. אני לא אסלח לעצמי עם ההורים שלי יפגעו או שיקרה להם משהו, הם בכל זאת מבוגרים ואני לא יודעת עוד כמה חגי הודיה נשאר להם לעשות כשהם צלולים ובריאים ומסוגלים לארח. זה מה שעושה לי את ההחלטה לקשה מאוד”.

מאחר ואמרת שאת לא רוצה שמישהו אחר יחליט עבורך, בואי תני לתת לך כמה כלים שיעזרו לך לקבל החלטות מסובכות. במקרה אני קורא מאמר בעניין הזה.

את יודעת למה בעצם קשה לנו לקבל החלטות? כי שריר קבלת ההחלטות שלנו נחלש במידה מסוכנת. בעולם שלנו יש כל הרבה מידע ואפשרויות, שלפעמים מרוב אינפורמציה אנו מוצפים וזה גורם לנו להיכנס להלך רוח של בלבול. אנחנו מחכים שמישהו אחר יחליט עבורנו או פשוט לא מחליטים ונשארים בתוך אזור דימדומים, מחכים שאולי משהו יקרה.

הדרך שלי לקבל החלטות מתחילה בזה שכל החלטה סבוכה אני מקבל בצורה כתובה, כלומר לוקח לעצמי פיסת נייר ועט ומתחיל לרשום. הדבר השני והוא חשוב לא פחות מעניין הכתיבה קשור למספר האפשרויות שעומדות בפני. אם יש לי אפשרות אחת הרי זה לא ממש קבלת החלטה. אם יש לי שתי אפשרויות, זה יותר דילמה.

לכן תמיד אם צריכים לקבל החלטה יש להניח לפנינו לא פחות משלוש אפשרויות.

אסור בשום אופן להגיד אני לא מוצא/ת אפשרות שלישית, אל תקבלי החלטה מתוך שתי אפשרויות. הדבר הבא זה לבחון כל אפשרות ולרשום, עם העט והנייר מהחלק הקודם, מה היתרונות בכל אחת מהבחירות שלי, לצד היתרונות יש לרשום עכשיו את החסרונות.

ועכשיו מגיעים לחלק היותר מעניין, בו אני שואל את עצמי, בעולם אפשרי, מה מבין האפשרויות גורמת לי להרגיש הכי טוב כשאבחר בה?

אם בחרת את אחת מהאפשרויות, זאת האפשרות שלך, עוברים עכשיו לחסרונות בבחירה הזאת ובודקים מה יכול להפוך כל חסרון ליתרון. כשמסיימים את התהליך הזה חשוב לזכור שזאת ההחלטה שקיבלתי, ואני נצמד להחלטה הזאת ולא משנה אותה בכדי לא להיכנס לסחרור מחדש בייחס לאיזו החלטה לבחור.

תהליך כזה עשוי להראות מסובך, בפועל הוא פשוט ומשאיר אותך עם החלטה שאת מרגישה טוב איתה, וגם עם פתרונות לכל החסרונות.

מה שנשאר לך עכשיו זה להתחיל לעבוד ולקבל את ההחלטה הנכונה עבורך.

"מבטיחה לעדכן”.

שלמות זה מבחירה.

הכותב : ניסים שדהM.A מטעם אוניברסיטת תל אביב, בעל ניסיון בתחום הניהולי בסקטור הפרטי והציבורי. מוסמךMastery University מטעם Anthony Robbins מאמן בכיר למנהיגות ותקשורת בתחום האישי והעסקי מעביר הכשרת מאמניםבעיר ניו יורק יחד עם סדנאות ייחודית בתחום תקשורת והעצמה אישית.

nissimsade@gmail.com

www.nissimsade.com

917-225 8549