שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
הכי מטוקבקות

    לאהוד קבוצה מחו"ל? אין דבר כזה

    אתה יכול לאהוב את בארסה כי רונאלדו שחצן ובגלל שהדריבל של מסי הוא תאווה לעיניים, אבל זה לא הופך אותך לאוהד. כמה אוהדי קריסטל פאלאס או אמפולי, לדוגמה, יש בארץ? נראה אתכם נוסעים עד סכנין, תקועים בפקק בדרך לנתניה או חוזרים הביתה עם לב שבור

    מכירים את זה שלא מזמינים אתכם לראות קלאסיקו בבית של חברים כי אתם חס וחלילה אוהדי ריאל? (זה אפילו יותר גרוע משמאלנים!). מצאתם את עצמכם שמחים לאידו של אוהד פ.ס.ז' אחרי אותו 6:1 משפיל לברצלונה בעונה שעברה, או לחילופין מתענגים על כל כתבה שמציינת את טעויות השיפוט הרבות שהיו במשחק? מזל טוב, אתם אוהדים קבוצה מחו"ל!

     

    האוהד ה"בינלאומי" הוא לרוב אחד שלא אוהב כדורגל ישראלי ועל כן אינו מכיר מקרוב את היציע ואת הנסיעות הארוכות בשבת לסכנין או לנתניה נטולת החנייה. הוא כמה לניצחונות ולהצגות ותשמעו אותו קורא לפיטורי המאמן לאחר הפסד או שניים. במקרים קשים יותר הוא יטען שהוא צופה רק במשחקים חשובים, ויהיה "אוהד" צ'לסי בלי לראות משחקי ליגה.

     

    פקקים בדרך לאצטדיון בנתניה (צילום: עוז מועלם) (צילום: עוז מועלם)
    פקקים בדרך לאצטדיון בנתניה(צילום: עוז מועלם)
     

     

    לאלו שעונים על אחד משני הפרופילים שתיארתי, יש להגדיר מונח חדש במקום אוהדים: אתה יכול לאהוב את בארסה כי רונאלדו שחצן (למרות שסביר להניח שאתה לא יודע לנמק למה, פשוט זו התווית שהודבקה לו מבעוד מועד) וכי הדריבל של מסי הוא תענוג לעיניים, אבל זה לא הופך אותך לאוהד. אני בטוחה שלמצוא אוהדי קריסטל פאלאס או אמפולי בארץ זה כמעט בלתי אפשרי. למי שחושב שהוא יותר טוב ממה שתיארתי למעלה, אסביר מהי אהדת קבוצה לתפישתי. קבוצת כדורגל היא בעלת היסטוריה ומורשת. ממשחק השרוכים ועד ימי אוחנה בבית"ר. היא השיחה מסביב לשולחן בארוחות שישי, שכל כמה שנים מתהפכת, כי מכבי תל אביב החליפה מיליארדר.

     

    אהדת קבוצה תופסת משבצת דומה לזו של הדת. זה עוד לאום. כשהייתם עומדים מחוץ לבלומפילד עליו השלום ביום של דרבי, גם אם המשטרה הייתה אוסרת הכנסת צעיפים (לא רחוק היום) והאוהדים היו באים בעירום, הייתם מבדילים בקלות בין המכביסטים לאוהדי הפועל. ההבדלים ניכרים גם במסרים שמעבירה התפאורה ביציע. ישנן קבוצות שממוקמות באופן די מוצהר על המפה הפוליטית וזה בולט מאוד בתפאורה ובשירים של הקהל. כל אוהד זוכר מכיר את ההליכה לבית הספר או לעבודה יום אחרי הפסד במשחק גדול. את הכותרות בעיתונים, הרדיו באוטו כשחוזרים בשעה מאוחרת עם לב שבור, ההודעות מהחברים ומקרובי משפחה בני לאום אחר.

     

    כולנו מתרברבים במפורסמים שאנחנו פוגשים כל שבת ביציע – צביקה הדר שאוהד את באר שבע, משה פרץ שאוהד את מכבי חיפה, אריק אינשטיין ז"ל שאהד את הפועל תל אביב ואף כתב עליה. לאהדת קבוצה יש קשר הדוק לתחומים יום יומיים שרבים מהם ייחודים למדינת המגורים. אף אחד מאיתנו לא שומע במהדורה המרכזית על יונייטד או על באיירן ולא מדבר עם דודו על שחקני עבר ושירים עתיקים של ברצלונה. עכשיו, התחילו לראות משחקי ליגה של שאלקה או משהו...

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אורן אהרוני
    אוהד הפועל תל אביב
    צילום: אורן אהרוני
    מומלצים