שתף קטע נבחר
הוסף כתבה
היציע הווירטואלי
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסעות הנדודים של הכדורסלן הישראלי
    בן שימול שיחק ב־11 קבוצות, מקל החליף שמונה גופיות, טימור ומנקו חמש כל אחד, זיו שש, ואלטיט – רק בן 24 – עבר כבר בשבעה מועדונים! אז אל תצפו משחקנים שלא מסוגלים לשמור על עקביות להצליח בנבחרת

    כל פעם שנבחרת ישראל מתכנסת, ולא חשוב אם מדובר בכדורגל או כדורסל, חוזר התחביב – כמה "נציגים" לקבוצה זו או אחרת. לאחר משחקה של נבחרת הכדורסל, שניצחה/הביסה את אסטוניה, היה מי שהגדיל לכתוב ולפרשן כי היות שמכבי אחראית למצב הרע של הכדורסל הישראלי, כפי שבא לביטוי ביורובאסקט 2017, לא פלא שיש לה רק נציג אחד בנבחרת החדשה הכל כך מהנה של עודד קטש. סטטיסטית זה נכון, אך חסרה המילה – נכון להיום.

     

    פעם מזמן שחקנים היו נרשמים לקבוצה – וגם מסיימים בה את הקריירה. אבל אלה היו זמנים אחרים כי אין יותר תופעה כזו. שחקן חותם על חוזה, מסיים
    אותו והולך אחרי הכסף (מישהו אמר הלפרין, אליהו, אוחיון?). כמו שהסגל שבחר קטש לסבב הראשון של משחקי מוקדמות הגביע העולמי יכול להשתנות עד החלון הבא בפברואר 2018 או עד הקיץ מסיבות מקצועיות, כך גם יכולה להשתנות מפת השיוך הקבוצתי של כל שחקן. שחקנים מחליפים את גופיות המשחק שלהם כמו גרביים, בדרך כלל לפי זהות הקבוצה איתה חתמו. מבט על השחקנים שזימן קטש לנבחרת מראה שכולם הם סוג של עופות נודדים. בואו נבדוק את מסעות הנדודים שלהם ברחבי הליגה.

     

     (צילום: FIBA.COM)
    (צילום: FIBA.COM)
     

     

    אבי בן שימול: בן 32 פלוס ששיחק ב-11 קבוצות, כן כן. התחיל במכבי תל אביב ואחרי שלא מצא מקומו שיחק ב-גליל, רמת גן, שוב בגליל, אשקלון, ראשל"צ, חיפה, אילת, הרצליה, אשדוד ושוב הרצליה, וכיום שוב בראשל"צ.

     

    גל מקל: לבש גופיות של שמונה קבוצות והוא רק בן 29. מכבי ת"א, גלבוע, מכבי חיפה, שוב מכבי ת"א. בין לבין שיחק שנתיים במכללה בארה"ב, שנה באיטליה, חצי שנה בסרביה, כמה משחקים ב־NBA ועכשיו בספרד.

     

    תמיר בלאט: שלוש קבוצות והוא רק בן 20 – רמת השרון, הפועל ת"א והפועל חולון.

     

    בר טימור: חמש קבוצות והוא עוד לא בן 26 – הפועל חיפה, הפועל טבעון, הפועל ת"א, הפועל ירושלים ואלבה ברלין.

     

    רפי מנקו: חמש קבוצות והוא טרם חגג יומולדת 24 – ירושלים, גלבוע/גליל, ירושלים, אילת והפועל ת"א.

     

    בן אלטיט: רק בן 24, וגלבוע/גליל היא הקבוצה מספר שבע בקריירה שלו. לפני כן שיחק בהרצליה, מכבי ת"א, רמלה, רמת גן, קריית גת ואשדוד.

     

    עידן זלמנסון: רק בן 22. התחיל במכבי תל אביב, אך שם לא הייתה סבלנות ורצון לתת לו להתפתח. לא השתלב בהרצליה (שתי קדנציות) וברמת גן, ורק עכשיו, בראשל"צ, הוא פורח.

     

    יפתח זיו: רק בן 22 ומשחק בבוגרים מעונת 2013/14. נהריה היא קבוצתו השישית (!) בקריירה. כן כן, במשך חמש עונות הוא החליף מדים שש פעמים!

     

    אז על מה מעידים הנדודים האלה? הרבה מאוד על השחקנים, בעיקר עליהם. כל שחקני הסגל של קטש הם שחקנים משלימים מינוס. הם אינם מבינים כי השתייכות לגופיה אחת רק תסייע להם. יוגב אוחיון נדד מהגליל לנהריה לירושלים ולא השאיר רושם עד שש העונות שלו בצהוב. שחקן שאומר העיקר הכסף ולעזאזל הגופייה יהיה תמיד שחקן משלים. כל אחד מוזמן להסיק את המסקנות שלו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מסעות הנדודים של הכדורסלן הישראלי "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים