הרכב נבחרת שכולו בני מיעוטים? תחשבו על זה

לפני 41 שנים נפל דבר בכדורגל הישראלי, כשג'ימי טורק היה לערבי הראשון שלובש את מדי הנבחרת. מאז העניין הפך לדבר שבשגרה, וניתן לראות לא מעט בני מיעוטים שמשתלבים בקבוצות ליגת העל ובנבחרות ישראל, חלקם אף עושים חיל מעבר לים. נראה שלמדינה יש הרבה מה ללמוד מהכדורגל בתחום הזה, אם כי תמיד יימצאו אלה שיצקצקו בלשונם וידברו בגנות התופעה: אבל הם לא משרתים בצבא, אבל הם לא שרים את ההמנון, אבל הם לא באמת נאמנים, אבל, אבל ואבל. הכל נכון, אז מה?

מדובר בנושא טעון ורגיש למדי בחברה שסועה ומורכבת כמו שלנו, אבל נשאיר את הפוליטיקה בצד וננסה להתרכז בכדורגל, בו אנחנו מצטיינים כידוע בצורה יוצאת דופן. כששחקנים עולים למגרש אין סיבה להתחיל לפשפש בתעודות הזהות שלהם כדי לבדוק את מוצאם או דתם, אלא צריך לבחון אותם אך ורק על סמך כישוריהם והיכולת שהם מציגים על כר הדשא. אם הם מספיק טובים ויכולים לשרת את הנבחרת, זה לא פחות חשוב בעיניי משירות חסר תועלת בצבא. הראש היהודי יכול אולי להמציא לנו פטנטים, אבל מה לעשות שהוא לא כל כך יודע לנגוח בכדור, ולכן כל עזרה תתקבל בברכה.

ג'ימי טורק(צילום: ארכיון ידיעות אחרונות)

בהכללה גסה מאוד, בני המיעוטים לא נופלים מאף אחד בשום פרמטר של המשחק, בטח ובטח בכל הנוגע למחויבות, השקעה, רצון, משמעת, מוסר עבודה וכו'. הם בוודאי לא מוכשרים פחות מהשחקן הישראלי הממוצע והמפונק, ולדעתי נבחרת ישראל זקוקה להם יותר משהם זקוקים לנבחרת. מכיוון שכך, החלטתי להתפרע ולקחת את זה עוד צעד אחד קדימה. אני מתנצל בפני כל מי שעלול להזדעזע מהרעיון (ויהיו הרבה כאלה), אבל הרשיתי לעצמי להשתעשע עם המחשבה של מה היה קורה אילו הנבחרת הייתה מורכבת כולה מבני מיעוטים בלבד. האם זה יכול להיות טוב ליהודים או לא? לצורך המשחק, ניסיתי להרכיב נבחרת כזאת לתפארת מדינת ישראל והרי התוצאה לפניכם:

שוער: מחמוד קנדיל מבני סכנין. הגנה: חאתם אל-חמיד ולואי טהא מהפועל ב"ש, עלי עותמאן מבני סכנין וטאלב טואטחה מאיינטרכט פרנקפורט. קישור: מהראן ראדי מהפועל ב"ש, בירם כיאל מברייטון, ביברס נאתכו מצסק"א מוסקבה ומרואן קבהא ממאריבור. התקפה: דיא סבע ממכבי נתניה (מלך השערים הזמני בישראל) ומואנס דאבור מרד בול זלצבורג (מלך השערים הזמני באוסטריה).

מה נלחצתם, זה רק משחק! אוקיי, ועכשיו נעמיד מול נבחרת המיעוטים החלומית (להלן "הרעים") את הרכב החלומות שפתח נגד ספרד לפני כחודשיים במשחק שחתם את הקמפיין המופלא של בחורינו הטובים (להלן "הטובים"): אריאל הרוש, דוד קלטינס, איתן טיבי, טל בן חיים, אופיר דודזאדה, אלמוג כהן, ביברס נאתכו, מרואן קבהא, מאור מליקסון, אלירן עטר ותומד חמד. ברשותכם, נבצע שינוי קטן ומאולץ, אז את מקומם של נאתכו וקבהא יצטרכו למלא שניים מהבאים לבחירתכם: ניר ביטון, ליאור רפאלוב, מאור בוזגלו, עידן ורד או יוסי בניון.

זהו, הכל ערוך ומוכן, והגענו בשעה טובה לרגע שאפשר להתחיל לדמיין מה היה קורה אילו שתי הנבחרות היו נפגשות למשחק ידידות ראש בראש. לשם כך, מוכרחים להניח בצד את כל האמוציות שמתלוות בדרך כלל לנושא טעון כזה, כי רק אחרי שמנקים את רעשי הרקע ניתן להתייחס למשחק באופן אובייקטיבי, קונקרטי ומקצועי נטו. החוקים פשוטים: 11 נגד 11, כדור אחד, רק לשוער מותר לגעת בידיים, משחקים 90 דקות ומנצח הצד שמבקיע יותר שערים. הכל ברור? יופי, אז הנה יש לכם הזדמנות לנחש ולהשפיע, מי ינצח, כמה ולמה (טיפ: לא תמיד הטובים מנצחים). שלחו את תשובתכם למספר המופיע מטה ותוכלו לזכות בפרס, מתנת... סליחה, מהטוטו נמסר זה עתה כי לצערם לא יהיו הפעם פרסים מאחר שמדובר בהימור בלתי חוקי ומופרך לחלוטין.