שתף קטע נבחר

תגלית באפריקה: כך נראה השלד הכי קדום

אם קדמונית, מלפני 3.6 מיליון שנים: הורכב שלד "ליטל פוט", צעירה שנפלה ממערה בדרום אפריקה. כיצד היא דומה לנו?

 

 

חוקרים בדרום אפריקה חשפו את מה שכינו "השלד המושלם ביותר של אב קדמון מלפני יותר מ-1.5 מיליון שנים". אוניברסיטת ויטסווטרסרנד הציגה אתמול (יום ד') את השלד הכמעט מושלם של אוסטרלופיתקוס - הומינין שהתפתח מקופי אדם הדומים לשימפנזה, ומילא תפקיד מפתח באבולוציה של האדם.

 

השלד מתוארך ללפני 3.6 מיליון שנים. חשיפתו צפויה לסייע לחוקרים להבין טוב יותר כיצד נראה אותו אב קדמון ובאיזה אופן נע. החוקרים אמרו כי לקח להם לא פחות מ-20 שנה לחפור, לנקות לשחזר ולנתח את השלד השברירי.

חיה לפני 3.6 מיליון שנים. "ליטל פוט" (צילום: AP) (צילום: AP)
חיה לפני 3.6 מיליון שנים. "ליטל פוט"(צילום: AP)

השלד במוזיאון בדרום אפריקה (צילום: AP) (צילום: AP)
השלד במוזיאון בדרום אפריקה(צילום: AP)

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

השלד, שמכונה "ליטל פוט" ("כף רגל קטנה"), התגלה במערות סטרקפונטיין, 40 ק"מ צפונית מערבית מיוהנסבורג, כאשר עצמות כף רגל קטנות נמצאו ב-1994 בסלע שפוצץ על ידי כורים. על פי ההערכה, הוא שייך לנקבה צעירה, ילדה קטנה אם תרצו, שנפלה מפיר באחת המערות.

 

פרופ' רון קלארק ועוזריו איתרו את המאובנים ובמשך שנים חפרו, ניקו וניתחו את השלד. לפי התארוך, "ליטל פוט" חיה 500 אלף שנה לפני לוסי, השלד המפורסם ביותר של קרוב משפחה קדמוני של האדם, שנמצא באתיופיה. כמו "ליטל פוט", גם לוסי הייתה אישה.

 

השלד המלא של "ליטל פוט", שהורכב לראשונה, מוכיח כי כמו לבני האדם - ובניגוד לקופי האדם - הרגליים שלה היה ארוכות מהזרועות. המין שאותר בדרום אפריקה היה גדול בהרבה מלוסי, עם פנים הדומות לגורילה וידיים חזקות שנועדו לטיפוס. אותם אבות קדמונים ככל הנראה ישנו על עצים.

פרופ' קלארק מסביר על "ליטל פוט" (צילום: AP) (צילום: AP)
פרופ' קלארק מסביר על "ליטל פוט"(צילום: AP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

המין שלנו, ההומו ספיינס, הופיע בערך לפני 200 אלף שנה. הומו, גם הוא בעל גנום אנושי, הופיע בערך לפני שני מיליון שנים. לוסי ו"ליטל פוט" חיו כאמור הרבה לפני כן.

 

לדברי רוברט בלומנשיין, המדען הבכיר בארגון שמימן את החפירות, האיתור הוא מקור לגאווה עבור האפריקנים. "אפריקה היא המעיין לכל מה שהופך אותנו לאנושיים, כולל העוצמה הטכנולוגית, היכולת האמנותית והאינטלקטואל הנעלה", אמר.

 

אדם חביב, סגן נשיא אוניברסיטת ויטסווטרסרנד, הילל את הרכבת השלד המלא. "זה הישג פורץ דרך עבור קהילה המדעית העולמית ועבור המורשת של דרום אפריקה", אמר חביב. "בעזרת תגליות חשובות כמו 'ליטל פוט' אנחנו יכולים לקבל הצצה לעבר שלנו, הצצה שמסייעת לנו להבין טוב יותר את האנושות כולה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: AP
"ליטל פוט" במוזיאון
צילום: AP
מומלצים