ג'ינובילי רק נהיה רעב יותר
בגיל 40, אחרי קריירה אדירה וארבע אליפויות, מאנו עדיין נחשב לשחקן קלאצ' ומנצח משחקים לסן אנטוניו - והוא אפילו כבר לא מדבר על פרישה. סיפורו של אחד הווינרים הגדולים ב-NBA
אם הייתי שואל אתכם, ללא ידע מוקדם, מיהו הבחירה ה־57 בדראפט 99' של ה־NBA, סביר להניח שהניחוש הראשון שלכם לא היה מאנו ג’ינובילי. ואם הייתי ממשיך ואומר שמשחק הבכורה שלו בספרס יהיה בכלל שלוש שנים אחרי אותו דראפט, הייתם צוחקים.
אבל המציאות היא שגם גרג פופוביץ' הצעיר של עונת 99' לא היה מאמין שהאלמוני מארגנטינה יהפוך להיות אחד הסמלים של הקבוצה שלו. הרי היחידים ששמעו בארצות הברית את השם עמנואל דויד "מאנו" ג'ינובילי בתחילת המילניום הנוכחי היו כמה סקאוטים בטקסס, ולמען האמת גם הם לא שמעו עליו בכלל עד 97'.
באותה שנה אר.סי ביופורד, אז הסקאוט הראשי של הספרס וכיום הג'נרל מנג'ר, נסע לאוסטרליה לאליפות העולם עד גיל 22, לצפות בכמה שחקנים שהיו מועמדים לקבוצה ולטענתו גילה את הארגנטינאי בטעות. "לא שמעתי עליו בכלל עד אז", סיפר ביופורד. "הוא רץ כמו שד על המגרש ועשה דברים משוגעים. את חלקם הבנתי ואהבתי, את חלקם לא".
ג'ינובילי מנצח את בוסטון בשנייה האחרונה(צילום: AP)
הספרס, שזכו באליפות ב-99', לא חיפשו להחתים שחקנים דרך הדראפט וניסו לשמור על סגל מצומצם, לכן כשהגיע תורו של ג'ינובילי לדבר על חוזה עם הקבוצה, לא הושגה עסקה מספיק טובה בין הצדדים, ומאנו מצא את עצמו מנסה את מזלו באיטליה. אחרי אליפות, שני גביעים, שתי בחירות MVP ואליפות יורוליג אחת, פופוביץ’ כבר הבין מה היה לו בידיים, וב־2002 החתים את מאנו. “סיפרתי לטים (דאנקן) שמגיע שחקן חדש שאף אחד במדינה לא יודע כמה הוא טוב”, נזכר פופ. ואכן, כאשר הגיע לטקסס אף אחד בליגה לא הכיר אותו. גם דאנקן חיכה עם החגיגות: “כבר שמעתי את זה מפופוביץ’ על שחקנים אחרים. אמרתי לו 'מה שתגיד, נראה'”.
אך לאחר תחילת עונה קשה ופצועה הגיע הפלייאוף והשם מאנו ג’ינובילי החל להתפשט. אפילו קובי ניסה לברר מי זה הבחור הזה שרץ על המגרש שלו באחד ממשחקי הפליאוף בין הקבוצות. “חכה ותראה, יש לו מה להציע”, אמר לו ברוס בוואן, פורוורד הקבוצה. עד 2004 כולם שמעו על הארגנטינאי, ובאותה עונה, שהייתה הכי טובה שלו עד אז, גם האריך את חוזהו עם הקבוצה, בה הוא עתיד להפוך לאגדה.
אבל אליה וקוץ בה; לכישרון והחוכמה של השחקן התלווה גם סגנון משחק משוגע ופעולות שגרמו לשיער הגם ככה לבן של פופ להלבין עוד יותר. "אני לא חושב שאני יכול לאמן אותו", הודה המאמן בפני עוזריו, אבל הפעולות שלו על המגרש והתרומה שלו לקבוצה היו יותר מדי גדולות בשביל לתת למגרעותיו להשפיע. לפי דאנקן, פופוביץ' היה מורט את שערותיו מעצבים ולחץ על המהלכים האקרובטים של מאנו, אבל בסופו של דבר היה נותן לו את החופש לפעולות הללו, כי בקצה שלהם הכדור נכנס לסל (לרוב).
נקודת המפנה בקריירה של מאנו, שכבר הפך לאולסטאר במדי הספרס, הייתה כאשר הסכים לרדת לספסל לתפקיד השחקן השישי, זאת למרות שנחשב בין השחקנים החשובים בקבוצה. אך דווקא כאשר קיבל פחות דקות ובהתאם גם שורת הסטטיסטיקה שלו הידלדלה, העבודה השחורה שעשה על המגרש והעובדה שהסכים לוותר על מקומו לטובת העמקה של הסגל, הוכיחה עוד יותר עד כמה הוא חשוב, והראתה לפופוביץ' כמה שהשחקן הפרוע הזה התבגר לנגד עיניו במדים השחורים.
מאנו שמר לאורך השנים על סגנון המשחק הפרוע שלו ועל המסירות היצירתיות שהפכו לסימן ההיכר שלו. בין אם זה מסירה בין רגליים של מגן או כדור מהיר עם יד אחת, זה היה יותר מידי להגנות בליגה. שחקנים רבים טוענים עד היום שהוא אחד השחקנים שהכי קשה לשמור עליהם. לא בגלל מהירות או אתלטיות גדולה, אלא בגלל העובדה הפשוטה שאתה פשוט לא יכול לצפות את המהלך הבא שיעשה. אפילו מאט בונר, חברו לקבוצה לשעבר, טען שהמסירות שלו לפעמים בלבלו אותו והוא כבר לא ידע מאיפה הכדור יגיע אליו הפעם.
ב-2011 אמר ג'ינובילי שככל הנראה יתלה את הנעליים בסוף החוזה שלו, שהסתיים שנתיים לאחר מכן. "כשהחוזה שלי יגיע לסיומו כבר אהיה בן 36. אני חושב שזה זמן טוב לפרוש מכדורסל וכנראה שזה מה שיקרה". וכך כולם חשבו. גיל 36, שלוש אליפויות ומקום בטוח בהיכל התהילה יכולים להספיק לכל שחקן. אבל במקום לפרוש שנתיים לאחר מכן הוא זכה בעוד אליפות. שלוש שנים אחר כך, כאשר טים דאנקן פרש, כולם חשבו שהגיוני שגם מאנו ילך בעקבותיו.
גיל 39, ארבע אליפויות ומקום בטוח בהיכל התהילה יכולים להספיק לכל שחקן. אבל בשבת לפנות בוקר, במשחק מול בוסטון החזקה, הוא הראה ניצוצות של שחקן גדול כשקלע את שלשת הניצחון חמש שניות לסיום לעיני עולם שלא מאמין שהבן אדם עדיין מצליח בגיל 40 לעלות מהספסל ולהיות קלאץ'. כולי תקווה שנמשיך לחזות עוד כמה עונות טובות באחד הכדורסלנים הטובים ביותר שדרכו על פרקט NBA. אבל גם אם לא, גיל 41, ארבע אליפויות ומקום בטוח בהיכל התהילה, יכולים להספיק לכל שחקן. אפילו למאנו ג’ינובילי.
לפנייה לכתב/ת 
ג'ינובילי ופופוביץ'
צילום: EPA
מומלצים
