נתוני הלמ"ס: בעלי השכלה גבוהה חיים יותר
קיימת עלייה בפער בתוחלת החיים בין ישראלים משכילים (על-תיכוני ומעלה) לבין בוגרי 12 שנות לימוד ומטה. וגם - באיזו עיר בישראל תוחלת החיים היא הגבוהה ביותר?
בעלי השכלה גבוהה (על-תיכונית או אקדמית) צפויים לחיות בממוצע 6.3 שנים יותר מאלה שהשכלתם מסתכמת בתיכונית ומטה. בדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על תוחלת החיים בישראל שמתפרסם היום (ב') מודגש כי הפער בין משכילים ללא-משכילים, שמשקף את ההבדלים במעמד החברתי-כלכלי, מורגש יותר בקרב גברים מאשר בנשים.
גברים בני 30 עם רמת השכלה גבוהה צפויים לחיות 7.4 שנים יותר מאשר בני 30 עם רמת השכלה נמוכה. הפער בקרב נשים עומד על 5 שנים. עם השנים הפער בין המשכילים לבין הלא-משכילים רק הלך וגדל. בשנת 2000 הוא עמד על 4.4 בקרב גברים ועל 4.7 בגקרב נשים.
הפער הממוצע בתוחלת חיים בין הרמה הגבוהה והנמוכה של השכלה ב-25 מדינות ה-OECD עומד על 7.1 שנים בקרב גברים בדומה לישראל, ו-4.2 שנים בקרב נשים, נמוך מאשר בישראל. בכל המדינות, למעט בהולנד, היה הפער גדול יותר בקרב גברים לעומת נשים, אך היו הבדלים במידת הפער שבין המינים.
הטווח של הפערים היה רחב מאוד ונע בין 3.2 לגברים בטורקיה ל-14.4 שנים לגברים בסלובקיה, ובין שנתיים לנשים בטורקיה ל-8.7 שנים לנשים באסטוניה.
נשים חיות יותר זמן ללא בעיות בריאותיות
לראשונה נבדק הנתון "שנות חיים בריאות", כלומר משך הזמן שבו האדם לא חווה בעיות שמפריעות לתפקוד. לאדם שחי בישראל יש בממוצע כ-65 שנות חיים בריאות. מהדו"ח עלה כי הנשים מובילות במעט על הגברים בנתון - וחיות 65.4 "שנים בריאות", לעומת 65.1 בקרב גברים.
תוחלת החיים בישראל עמדה בשנת 2016 על 82.5 שנים בממוצע, כשהפער לטובת הנשים עומד על 3 שנים וחצי. תוחלת החיים הממוצעת של גברים עומדת על 80.7 שנים, לעומת 84.2 לנשים. מדובר בעלייה יחסית של 0.6 בגברים ו-0.1 בנשים בהשוואה לשנת 2015.
יחסית לאיחוד האירופי - תוחלת החיים בישראל גבוהה יותר. הממוצע הישראלי עומד על 83.6 שנים בקרב נשים ו-78.1 שנים בקרב גברים. בשילוב עם נתוני תוחלת החיים בישראל עולה כי גברים צפויים לחיות כ-81% משנות חייהם ללא מוגבלות ו-15.3 שנים בבריאות שאינה מלאה. לעומתם, נשים צפויות לחיות 77% משנות חייהן ללא מוגבלות ו-19.1 שנים בבריאות שאינה מלאה.
יחסית לנתונים של מדינות האיחוד האירופי בשנת 2014 - ישראל נמצאת במקום הרבה יותר טוב. שנות החיים הבריאות בקרב אזרחי האיחוד הן 61.8 בקרב נשים ו-61.4 בקרב גברים. עם זאת יש ירידה קטנה במיקומה של ישראל יחסית למדינות ה-OECD בשנים האחרונות.
בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים בכשנתיים, וב-30 השנים האחרונות בכ-7.5 שנים. בלמ"ס מציינים כי ב-5 השנים האחרונות מורגשת האטה בקצב העלייה בתוחלת לעומת השנים הקודמות, אך הדגישו כי עדיין מוקדם לומר אם קיים שינוי במגמה.
לפי רמות התמותה של סוף שנות ה-70, רק כ-33% מהזכרים ו-43% מהנקבות שנולדו היו צפויים להגיע לגיל 80. מאז חל שיפור משמעותי מאוד בתוחלת החיים, ובקרב הנולדים היום - כ-61% מהזכרים ו-73% מהנקבות צפויים להגיע לגיל זה. בשנת 2016 נרשמו בישראל 44,191 פטירות, מתוכן 35,834 של נפטרים מעל גיל 65, המהוות כ-81% מסך הפטירות, ו-566 פטירות של תינוקות.
הפער בין יהודים לערבים מצטמצם
תוחלת החיים בקרב אזרחים יהודים גבוהה לעומת אזרחים ערבים - ב-4.3 שנים בקרב גברים וב-3.3 שנים בקרב נשים. הנתונים מצביעים על צמצום משמעותי של הפער בתוחלת החיים בין הנשים היהודיות לערביות בעשור האחרון, כשבשנת 2006 הפער עמד על ארבע שנים וחצי.
תושבי יהודה ושומרון נמצאו בעלי תוחלת החיים הגבוהה ביותר בשנת 2016 (83.7 שנים) והם מובילים בפער של 2.7 שנים לעומת תושבי הדרום שנרשמו עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר (81 שנים).
בקרב יהודים, המחוז שבו תוחלת החיים הגבוהה ביותר הוא ירושלים (84 שנים) ובקרב ערבים מדובר על מחוז הצפון - שבו תוחלת החיים עמדה על 80.1 שנים.
גם בין הערים הגדולות בישראל קיימים פערים בתוחלת חיים. בין רמת גן, שמובילה את הרשימה לבאר שבע שסוגרת את הרשימה נרשם פער של 3.4 שנים - תוחלת החיים הממוצעת בקרב תושבי רמת גן הוא 84.4 לעומת באר שבע עם 81.
לפנייה לכתב/ת 
