רועה ואינו רואה

אם נכונה התיזה המדעית-תיאולוגית המעמיקה, כי ששת מיליוני היהודים הושמדו בשואה בשל חטאיהם - תיזה שאוהב-ישראל המובהק, הרב עובדיה, נתן לה חיזוק בדבריו המאלפים אמש לצאן מרעיתו - אזי ברור שעסקני ש"ס, עושי דברו, הם צדיקים גמורים. שהרי הם חיים, ועוד איך, על משמני הארץ, חולבים אותה מבלי לתרום דבר לבד מהסתה ומעיוות הנורמות, עובדים בעיניים ובאוזניים על כו-לם, כולל רה"מ - הטיפש הידוע שרץ אמוק לשלום עם הישמעאלים, כדברי הרברב – ודוחפים אותנו לעימות-דמים חדש. ובעימות עתידי זה לא תחול עליהם חובת גיוס ולחימה. הם ייהרגו, במקרה הטוב, בהיכלי התורה ובמסדרונות הכנסת, כצדיקים גמורים על כבוד רברבנם. אנחנו, חוטאים בני חוטאים, נילחם ונמות להם – והם לא יחרישון.

עכשיו, כשכלו כל האופציות, חובה על ברק ללכת לבחירות. הוא חייב - בהנחה שימשיך להנהיג את השמאל-מרכז, כי למרות שגיאותיו אין מתאים ממנו - להמשיך בתקופת הביניים במאמצים להשגת הסכם שלום – ולצאת בהאשמה ברורה של ש"ס וראשיה, כמי שטירפדו את השגת היעדים הלאומיים שממשלתו ניסתה להשיג. ברק חייב לראות את ש"ס לא כלשון מאזניים מחוזרת, אלא כאויב פוליטי - ולכלול במצע הבחירות התחייבות שלא לשתף את ש"ס הנוכחית בממשלתו הבאה, אם תקום. זו התחייבות מסוכנת מחד, אך היא עשויה להניב פירות מאידך - וזה גם הלקח האפשרי היחיד משנת הזובור המשפיל שעשתה לו ש"ס.

ברק גם חייב לשכנע את הליכוד והמפד"ל, החוגגים כרגע נצחונות זמניים, ואת העולים מרוסיה, שהסכנה מבית שיוצרת ש"ס רבה מהסכנות שבחוץ, וחובה משותפת היא למנוע ממנה להיות לשון-מאזניים פוליטית. הליכוד והמפד"ל, שאיבדו לש"ס מכוחם בבחירות, מבינים את הסכנה שבשימוש תועלתי זמני במפלגה זו, שבעצם משתמשת במשתמשיה, בדרכה לשיתוק הדמוקרטיה והחוק ולהשלטת ההלכה על המדינה.

לא צריך להיות טומי לפיד כדי להיווכח שש"ס לא ראויה ליטול חלק בניהול הקשה של המדינה. התנועה שקמה כביטוי פוליטי מהפכני למצוקה חברתית ועדתית, הפכה אחרי עשור למולך מושחת ואנטי-דמוקרטי, שדואג לעצמו, ושמשועבד לשגיונותיו, של רודן דתי ישיש וחשוך. האם זהו החדשן החברתי הגדול והפרשן ההומניסט של כתבי הקודש, כפי שניסו לשכנענו? הרי האיש האטום והמתנשא הזה, שאין בו חמלה והבנה למי שאינו סוגד לו, כופר בכללי הדמוקרטיה והמשפט, נותן לחוטאיו לגיטימציה להמשיך לחטוא ולהחטיא, זורע שנאה ופירוד בישראל ומשמר את עוניו ונבערותו של צאן-מרעיתו, כדי שימשיך להיות תלוי בו. והוא, רועה מסית ומדיח, מבטא נאמן של גלותיות מסתגרת מימי הביניים, החרד מכל קידמה וחופש מחשבה, עוד זכה למעמד אקס-טריטוריאלי, שבו רק הוא הדין והדיין, ושום חוק ושום עונש "חיצוניים" לא יחולו עליו.

הרב עובדיה הזה, שיכולת הבנתו את האחריות הלאומית והחברתית הגלומים בעוצמה שצבר, זהה ליכולתו לתפוס את המשמעות הטראומטית האיומה של דבריו על קרבנות השואה, אמש; הרב עובדיה הזה, שנחיתות העבר שלו בחצרות הרבנים האשכנזים היא אולי מקור השנאה, האטימות וההתנשאות שלו – הרב הזה הוא-הוא האיש שיקבע את מהלך חיינו, אם תמשיכו להעניק לו ולצלליותיו בחליפות היקרות ובמכוניות הפאר, כרטיס-אשראי חופשי. ראו, הוזהרנו!

- ואם יחדש ברק את הנסיונות לרצות את ש"ס ורק שתחזור לממשלתו, עד למברג החלוד הבא שתתקע בגבו, יהיה זכאי להגדרתו בפי הרבובדיה, כטיפש שרץ אמוק