זיכרונות האומה: ירדנה ארזי חוזרת בזמן

הפעם הראשונה שבה נכנסתי לבניין המרשים הזה בכניסה לירושלים, עם השם המחייב "בנייני האומה", הייתה ב-1968. חבורת הזמר של בית רוטשילד בניצוחו של אפי נצר הוזמנה להופיע, אני הייתי הסולנית הצעירה.

• ב-25 במרץ: ועידת "ישראל, סיפור הצלחה" של קבוצת "ידיעות אחרונות". לפרטים והרשמה
  

בשבוע הבא אחזור בפעם המי יודע כמה לבנייני האומה, המקום שחקוק אצלי בזיכרונות טובים וברגעים משמעותיים בחיי המקצועיים. הפעם אתייצב לצד דני קושמרו להנחות את ועידת "ישראל, סיפור הצלחה" של קבוצת "ידיעות אחרונות", במעמד נשיא המדינה ראובן ריבלין ובהשתתפות שורה ארוכה של אנשים מעוררי השראה - שלכל אחד מהם סיפור ישראלי יוצא דופן. הזדמנות טובה לעשות כבוד למקום שמאז ומתמיד התרחשה בו ההיסטוריה של כולנו. רגעים שהשאירו חותם על התרבות ועל החברה הישראלית.

גייסתי לצידי מומחית, מירה אלטמן, מנכ"לית בנייני האומה ב-15 השנים האחרונות, במקור קיבוצניקית ממעלה החמישה, לא רחוק מכאן, שמכירה את הקירות והכיסאות והמסדרונות כנראה טוב יותר מכל אחד אחר. יחד, יצאנו לטריפ נוסטלגי קצר.

תערוכת העשור, 1958

תמיד אהבנו מספרים עגולים, ואם אתם רוצים לבוא בטענות - דברו עם מארגני חג העשור לישראל. כמקובל בישראל קודם כל הוקמה ועדה, אחר כך החליטו על שורה של אירועים והשיא - תערוכת העשור בבנייני האומה, שעוד לא סיימו אפילו להקים. הציגו תערוכות אומנות והצדיעו לכל ההישגים הגדולים של המדינה הצעירה, כולל ביטוח לאומי, נשבעת.

כרזת תערוכת העשור, 1958(צילום: אוסף הארכיון הציוני המרכזי)

מירה אלטמן: "עוד אירוע משמעותי שהתקיים כחלק מחגיגות העשור היה חידון התנ"ך העולמי הראשון שעורר עניין עצום בציבור. עמוס חכם ענה על כל השאלות וזכה במקום הראשון ומיד הפך לסלבריטאי עוד לפני שהמציאו את המילה הזו. הוא אפילו היה איש השנה של 'העולם הזה', כבוד שאף חתן תנ"ך אחר לא זכה בו".

ירושלים של זהב, 1967

במלחמת ששת הימים כל המדינה הייתה מגויסת, וגם בנייני האומה הניחו בצד את הפסטיבלים והאירועים והפכו לעמדה הקדמית של פיקוד המרכז, משם נוהל הקרב לשחרור ירושלים. תאמינו לי, שואו כזה לא תראו בשום היכל תרבות בעולם.

כרטיס לפסטיבל הזמר, 1967(צילום: אוסף נעמי שמר, הספרייה הלאומית)

אלטמן: "מצאנו תיעוד של עוזי נרקיס אלוף הפיקוד שמתאר את המקום כך - 'הלשכה היא חדר קטן במרתף, ללא חלונות, מואר בפנסי חשמל הניזונים מסוללות. שולחן שדה ועליו מכשיר טלפון, ספסל ומיטה מתקפלת ועל הרצפה בפינה מכשיר אלחוט. הכל צמודים איש לרעהו'.

"אבל פיסת היסטוריה בפני עצמה נרשמה שבועות ספורים לפני המלחמה, כשבמסגרת פסטיבל הזמר והפזמון שנערך בבנייני האומה והוקדש לירושלים, הציגה שולי נתן הצעירה את שירה החדש של נעמי שמר 'ירושלים של זהב', שיר שהיה ועודו לאגדה".

אירוויזיון 1979

מבצע לאומי. זו הדרך היחידה להגדיר את הפקת אירוויזיון 1979. המדינה כולה הייתה דרוכה לאירוע בסדר גודל שלא הכרנו. 19 משלחות של זמרים, מאות עיתונאים מכל העולם, צוותי שידור, אנימטורים, מפיקים, במאים, מה שרק תרצו ולמרות שזו "כולה" תחרות זמר טלוויזיונית, הממשלה ורשות השידור התייחסו אליה בשיא הרצינות. בכל זאת, 500 מיליון צופים ועיניהם נשואות לירושלים, זה לא דבר שקורה בכל יום.

ירדנה ארזי ודניאל פאר, מנחי אירוויזיון 1979(צילום: משה מילנר, לע"מ)

אותי כל הבלגן הזה כמובן לא עניין כי הייתי עסוקה בדבר החשוב באמת - ללמוד את כל הטקסט בצרפתית בלי אף שגיאה. בנייני האומה היו מלאים עד אפס מקום, מי לא ניסה להשיג כרטיס, מאחורי הקלעים התקבצו האמנים, בינינו לבין הקהל עמדה התזמורת ובקצה השמאלי של הבמה, דניאל פאר ז"ל ואנוכי, השתדלנו לייצג את האומה בכבוד ועוד לשמור על ארשת פנים ממלכתית כשהכרזנו בשמחה על הניצחון הגדול של גלי עטרי וחלב ודבש עם "הללויה".

20 שנה מאוחר יותר בנייני האומה שוב זכו לארח אירוויזיון, שוב מבצע לאומי שזכה לשבחים בכל העולם. אי שם באחת השורות שמרו לי מקום. בכל זאת, המנחה לשעבר. היום כבר מותר לגלות שנתתי את הכרטיסים לדב גילהר.

"הפרח בגני", 1982

פסטיבל הזמר המזרחי "למנצח שיר מזמור" התחיל עוד בשנות השבעים בתוך ים הפסטיבלים מכל הסוגים ומכל הז'אנרים שהיו אז מאוד פופולריים, אפילו לי הזדמן להשתתף בו כחלק מ"שוקולד מנטה מסטיק". אבל רגע השיא של הפסטיבל היה ב-1982 כשזוהר ארגוב, כבר אז כוכב ענק בקנה מידה שלא הכרנו, ביצע את "הפרח בגני" ופשוט חולל מהפכה תרבותית של ממש.

זוהר ארגוב(צילום: באדיבות ארכיון צה״ל ומערכת הביטחון, מאוסף במחנה)

מירה אלטמן: "כל הפסטיבלים הגיעו לבנייני האומה. בראשון השתתף אפילו אנריקו מסיאס, באחד מהם השתתף חג'ידאקיס, וגם 'שוקולד מנטה מסטיק' היו שם ואפילו הגיעו למקום השני. עד שב-1985 הפסטיבל עבר להיכל התרבות ברמלה וזו הייתה גם שנתו האחרונה. אולי זה בחזקת משנה מקום משנה מזל".

ברברה סטרייסנד שרה לפרס, 2013

מירה אלטמן: "ועידת הנשיא היא מסורת שהחלה ב-2008 וכבר בוועידה הראשונה התארחו בבנייני האומה הנשיא ג'ורג' וו. בוש, הנשיא לשעבר מיכאל גורבצ'וב, מייסד גוגל סרגיי גרין ועוד רבים. אבל רגע השיא היה כמובן ועידת הנשיא 2013 שהוקדשה ליום הולדתו ה-90 של שמעון פרס עם ביל קלינטון, טוני בלייר, רוברט דה נירו, שרון סטון וברברה סטרייסנד, שביצעה את 'אבינו מלכנו' והעבירה צמרמורת בכל הקהל".

זה מזכיר לי שהזדמן לי להופיע באחד מאירועי המחווה לשמעון פרס, נדמה לי ששנה אחת קודם לכן, ובדרכי מאחורי הקלעים נפתחת פתאום המעלית, שמעון פרס יוצא מוקף בבני משפחה ועיתונאים, ניגש אלי, מחבק אותי בחום ואומר לי: "ירדנה, גדלתי עלייך". אני כמובן מכחישה בתוקף.

אובמה והסטודנטים, 2013

הבטחתי לעצמי שנתמקד רק באירועי תרבות אבל ברק אובמה הוא רוק-סטאר, וכך היה גם הנאום שלו בפני אלפי סטודנטים ישראלים במרץ 2013. נאום של שעה, שריתק את הצופים למרקע ואת הקהל באולם לא פחות מהאירוויזיון. אותי סקרן לדעת איך זה נראה מאחורי הקלעים וגם, מה אומרים לאובמה כשפוגשים אותו פנים מול פנים.

מירה אלטמן: "הגיעו לכאן שלושה נשיאים מכהנים: קלינטון, בוש ואובמה. לכל ביקור כזה מוקם צוות היגוי משותף עם שגרירות ארה"ב ואפילו אנשי השירות החשאי, צוותים רפואיים, אנשי הפקה, כותבי נאומים וכדומה. ככה בונים יחד את הביקור במקום. בפגישה עם אובמה, שהייתה חמה ומחויכת, הוא ביקש לשמוע על ההיסטוריה של בנייני האומה וסיפרתי לו בכלל על האזור הזה בירושלים ועל המקום שהוא חלק מההיסטוריה שלנו. בפעם הבאה שנפגש אני אתן לו את הכתבה הזו".