שתף קטע נבחר

חרדים בשדה הקרב: "אבא הרים ידיים וזעק: זכיתי להקריב קורבן לעם ישראל"

ב-1948 נהרג הרב דוד מזרחי בהפגזה על המושבה רחובות. ב-1973 נפל נכדו, דוד מזרחי, בקרבות הבלימה ברמת הגולן. "ביום כיפור גויסנו חמישה אחים. חזרנו פחות אחד", מספר הרב אליעזר מזרחי, אח ונכד שכול, ומי שכיהן כח"כ מטעם "אגודת ישראל". "אצל החרדים מזכירים את הנופלים במשך השנה יותר מאשר במגזרים אחרים"

 

 

השבוע הלך לעולמו יצחק דרקסלר, החלל האחרון ממלחמת יום כיפור – וכל הפצעים שהיו פתוחים ממילא, חזרו לכאוב שבעתיים. דרקסלר, שנפצע קשה ב-80% כוויות מגופו, ישב ב"צנטוריון" לצד דוד מזרחי שנהג בכלי. שני צעירים חרדים שהתגייסו לגרעין הנח"ל החרדי (בגלגולו הקודם), "אלומה", השתחררו ונישאו – וגויסו לשירות מילואים במסגרת השריון. דוד מזרחי לא שב.

 

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>

 

דוד מזרחי לא שב פעמיים: סבו, הרב דוד מזרחי, שעל שמו הוא נקרא, נהרג בהפצצות המושבה רחובות בעיצומה של מלחמת העצמאות – אב לשישה-עשר ילדים, שעלה מתימן בראשית המאה העשרים.

 

יום הזיכרון בערוץ היהדות :

 

סיפורו של הצעיר, לוחם המילואים החרדי שהיה נשוי ואב לשתי בנות ונהרג בקרבות הבלימה של מלחמת יום כיפור, כמו גם סיפור משפחתו - מקפלים בתוכם את היסטוריית הקונפליקטים בין דת למדינה במאת השנים האחרונות, וממקום קרוב מאוד. הכי קרוב – הכנסת. אביו ולאחר מכן אחיו כיהנו כחברי כנסת חרדים, מטעם "אגודת ישראל".

 

"ואז אבא הניף ידיו לשמים"

אמש (יום ג'), יומיים לאחר שליווה את דרקסלר למנוחת עולמים, נשא הח"כ לשעבר, הרב אליעזר מזרחי, אח ונכד שכול, דברים בטקס יום הזיכרון "ביחד ובתקווה" שנערך בהר הצופים בירושלים. "במלחמת יום כיפור היינו חמישה אחים שגויסו למילואים. חזרנו פחות אחד", הוא מספר ל-ynet.

 

לא יצא מהטנק הבוער. דוד מזרחי
לא יצא מהטנק הבוער. דוד מזרחי

 

זה קרה בי"ב בתשרי, תשל"ד (8 באוקטובר, 1973). כוח של ארבעה טנקים נשלח בסמוך לנפח, כדי לבלום את טורי השריון הסורי ששטפו את הרמה. הכוח הקטן נקלע למארב בין מספר רב של טנקים סוריים. מפקד הכוח הורה לטנקים לסגת, ותוך כדי תנועה לאחור נפגע מאש אחד הכלים.

 

דוד מזרחי, הנהג, נהרג במקום. שלושת חברי הצוות האחרים, ובהם דרקסלר, נפגעו. הלהבות היו כה עזות, עד שהסרבל חסין האש של דרקסלר התפורר על גופו, והוא נכווה בצורה אנושה שהותירה אותו בדרגת 95% נכות. השבוע כאמור, בצירוף מקרים מצמרר, הוא הלך לעולמו מסיבוך של הפציעה הקשה - והפך לחלל האחרון של המלחמה ההיא.

 

"29 יום אמרו לנו 'הוא נעדר', למרות שהם ידעו שאח שלי מת", מספר הרב אליעזר מזרחי (73). "אז אבא נסע לרמת הגולן והתחיל לחפש אותו. ליד נפח הוא שמע מישהו קורא לו 'אבא'. זה היה מנשה קלסדי, מנהל בית הספר במעברת רחובות, שהיה בן בית אצלנו ולכן קרא לאבי המנוח 'אבא'.

 

"קלסדי קיבל את אישור מפקדו - ויחד עם אבי הם עברו בין הטנקים השרופים, עד שמצאו את שרידי גופתו של אחי. אבא התעקש לאסוף בעצמו את שרידי הגופה בשקית - ואז עלה על טנק, הרים ידו לשמיים ואמר: 'ברוך ה' - זכיתי להקריב קורבן לעם ישראל וארץ ישראל'.

 

"מיד לאחר מכן הוא התקשר למשפחה, וביקש מהם לחזור הביתה ולשבת שבעה עוד באותו היום, בטרם יסתיימו ימי השלושים שלאחר המוות. רבים מגדולי ישראל שבאו לנחם אותו, לא האמינו למה שראו ושמעו. אבא אמר להם שהכל משמים, וקיבל את הדין באהבה. הוא גם דאג לשדך ולחתן את האלמנה בתוך שנת האבל, והתעקש שנרקוד בחתונה למרות הצער והאבל".

 

80 אלף פרקי תהילים בכמה דקות

הרב אליעזר מזרחי מתקשה להסביר מדוע נושא ההנצחה החרדית כל כך מורכב. "קשה לענות על זה", הוא משיב בכנות, ובורר את מילותיו בקפידה. "לנו כמשפחה יש את יום הזיכרון שבו אחינו נפל. בוודאי שאז אנו עולים לקבר ואומרים קדיש. אני עצמי מעביר שיעורי תורה לעילוי נשמתו".

 

אליעזר מזרחי ()
"אני מעביר שיעורי תורה לעילוי נשמתו". הרב אליעזר מזרחי

 

העובדה שהבוקר, יום הזיכרון, קרס אתר התהילים שפתחה הקבוצה החרדית "דוסים" בשיתוף עם "גשר" לעילוי נשמת הנופלים, מחזקת במעט את הטענה של מזרחי: "אצל החרדים מזכירים את הנופלים במשך השנה יותר מאשר במגזרים אחרים". 80 אלף פרקי תהילים נאמרו במסגרת היוזמה החרדית הזו בלבד, בזמן הצפירה בלבד, וזה ממשיך.

 

"אני לא מרגיש את עצמי כמנהיג חרדי ולא קובע סדרים", קובע הרב. "אלו שאלות שגדולי ישראל צריכים להחליט לגביהן, אבל כאדם פרטי ביקשו ממני לומר בעצרת דברים לעילוי נשמת הנופלים הקדושים - וכך עשיתי".

 

דב קלמנוביץ', המשנה לראש עיריית ירושלים המארגן את האירוע זו השנה ה-13, אומר כי אחת הסיבות לקיום הטקס היא הרצון לשלב בו את הציבור החרדי. "במהלך השנים יוחסו טקסי הזיכרון פחות למגזר החרדי, בשל תפיסה גורפת מוטעית כי כל מי שחובש כיפה שחורה ומגבעת לראשו ממילא איננו חלק משיח השכול, ובוודאי שלא נמנה על משפחות השכול.

 

"זוהי תפיסה פשטנית שצובעת ציבור ענק בעל גוונים שונים, בצבע שחור אחיד. כך, אנו עדים לעובדה כי בדומה לחרדים רבים אחרים, חזותו החרדית של הרב אליעזר מזרחי, לכאורה 'חרדי למהדרין' - לא העניקה לו 'פטור' מכבלי השכול כמי שאיבד את יקיריו פעמיים: כאח וכנכד שכול".

 

סבא דוד נהרג

סיפורה של המשפחה מוכת השכול מתחיל בראשית המאה ה-20, אז עלה לישראל מתימן הרב דוד מזרחי. הראי"ה קוק מינה אותו להיות אב בית דין ברחובות, וכשהיה מתארח במושבה היה סועד על שולחן המשפחה. אולם הרב מזרחי התעקש שלא להתפרנס מהרבנות. לפרנסתו עבד כנגר, ואת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד תורה.

 

בכ"ח אדר תש"ח נולד לבנו, הרב יעקב, ולכלתו חביבה, בן זכר, אחד מ-16 ילדים. לפי מסורת יהדות תימן ביקש הסב שלרך הנולד ייקראו על שמו, וכך היה. מספר חודשים לאחר מכן, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הופצצה המושבה רחובות מן האוויר, והסבא דוד נהרג.

 

בנו, הרב יעקב מזרחי השתלב בחיים הציבוריים, ובהמשך כיהן, בין היתר, כסגן ראש העיר רחובות וכסגן יו"ר "אגודת ישראל". בשנת 1972, בעקבות הסכם רוטציה ב"אגודת ישראל", פרש מהכנסת שלמה יעקב גרוס, והוא הושבע במקומו.

 

"ביקשתי סליחה מפרס"

בניו של ח"כ יעקב למדו בישיבות חב"ד והתגייסו לצבא. לאחר שהצטרף לגרעין הנח"ל החרדי, "אלומה" - נשא דוד לאישה את אורה ולשניים נולדו שתי בנות. במסגרת השירות הצבאי הוא עבר קורס רגמים וגם קורס נהגי טנקים, ובתחילת 1973, לאחר שהשלים שירות צבאי מלא, השתחרר משירות סדיר וסופח ליחידת מילואים של השריון.

 

"התרגיל המסריח": כותרות הימים ההם (צילום: מיכאל קרמר)
"התרגיל המסריח": כותרות הימים ההם(צילום: מיכאל קרמר)

 

15 שנים לאחר נפילתו נבחר אחיו, הרב אליעזר מזרחי, לכנסת ה-12 מטעם "אגודת ישראל", ושנתיים לאחר מכן הפך בעל-כורחו לגיבור הפרשה שזכתה לכינוי "התרגיל המסריח", כפי שכינה אותה שר הביטחון דאז, יצחק רבין.

 

ב-1990, בעיצומה של ממשלת האחדות השנייה בראשות יצחק שמיר, ביקש שר האוצר דאז, שמעון פרס, לקדם יוזמת שלום שכללה ויתור על שטחים. פרס רקח עם אריה דרעי וסיעת ש"ס תוכנית להפלת הממשלה, וקיווה להקים ממשלה חלופית. ב-15 במרץ 1990 הממשלה נפלה בהצבעה אי אמון, שבה תמכו גם חברי "אגודת ישראל".

 

בליל ה-11 באפריל הציג פרס את ממשלתו החדשה, והכנסת הייתה אמורה לאשר את הדבר ביום שאחרי. אולם כשהאיר היום התברר שליו"ר "המערך" אין רוב בכנסת, בגלל שלמשכן לא הגיע חבר הכנסת מזרחי. כל המדינה תהתה איפה הוא מתחבא, אבל הרב מזרחי מתעקש: "לא התחבאתי".

 

בטח שכן. אפילו חיפשתי אותך בחדר של הבן שלך, בישיבת חב"ד בלוד, בה שנינו למדנו באותה תקופה.

"לא התחבאתי שם וגם לא במקום אחר", מחייך הרב מזרחי. "פשוט הייתי בדרך לירושלים וזה לקח הרבה זמן".

 

התייעצת עם הרבי מלובביץ'?

"מלכתחילה לא שאלתי את הרבי. למה? כי היה ברור לי שאם אשאל, אקבל נזיפה. הרבי דיבר וצעק שוב ושוב על החשיבות של שלמות ארץ ישראל. אז אחרי זה לשאול את הרבי האם אני יכול להצביע בעד הצעה של שטחים תמורת שלום?"

 

יחד בטנק. יצחק דרקסלר במהלך השירות הצבאי
יחד בטנק. יצחק דרקסלר במהלך השירות הצבאי

 

אז למה להטעות את פרס?

"באותה תקופה הייתי אצל פרס ב-15 פגישות. נתתי לו את כל האפשרויות לשכנע אותי בצדקת דרכו, אבל לא השתכנעתי. שלחתי לו מברק ארוך מאוד, וביקשתי ממנו שיבטל את הישיבה שבה הציג את הממשלה החדשה. לא רציתי שהוא ייפגע ושלא תהיה התבזות. אמרתי שאצביע נגד בכנסת, אבל היו ח"כים ב'אגודה' שאמרו לו להמשיך והבטיחו לו חמש אצבעות בכנסת. מה אעשה שהוא שמע להם ולא שמע לי?"

 

"אחר כך נפגשתי איתו וביקשתי ממנו סליחה. הסליחה לא היתה על השינוי בעמדה, אלא על זה שהוא נפגע. שלא יקפיד עליי. אני צריך לעשות תשובה על הרבה דברים, גם על זה שחתמתי בהתחלה על הצטרפות לקואליציה".

 

איך הגיב הרבי מלובביץ'?

"בחג השבועות התשמ"ט (1989), לפני אותה פרשה, הייתי ב'חלוקת דולרים' אצל הרבי. הוא הרים את ידיו מעל הכתפיים, דבר שהיה לא מצוי, נתן לי מספר דולרים ואמר: 'שיהיה לך הצלחה רבה ומופלגת בכל המלחמות ובמלחמות היהודים'. הרבנים חקרו אותי למה הרבי אמר את זה, ועניתי שכאשר הרבי אומר משהו, צריך להתכונן". 

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים