לא הוזמנתי לכנס הרבנים - ואסתדר בלעדיו
"נשים מלמדות גמרא בתיכונים ובמדרשות, הן דוברות את שפת ההלכה ומשתלבות בכתיבת חידושי תורה, אבל הרבנים ברובם לא השכילו להבין את גודל השעה ולא מפנימים עד כמה חשוב שהתורה לא תגדל להיות כשתי תורות". הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי, אשת הלכה בכירה, לא הוזמנה לכנס הרבנים
בקצב מהיר מן המצופה הפך לימוד הגמרא לנשים לחלק מהוויית חיינו (או בשפת האיש מן הרחוב: "נון-אישיו"); עניין שהחל לפני שניים-שלושה עשורים במעגלים קטנים ומצומצמים והפך לתופעה רחבה בתוך כמחצית שנות דור.
כיוון שהכניסה לבתי המדרש עצמם נבלמת מפני חוסר הצניעות שבכניסת נשים לישיבות, ומפני שלימוד תורה הוא מעשה אינטימי ותהליך מאוד אישי המקרב בין שניים הלומדים יחד - לא נמצאה הדרך לשלב את המסלולים בראשית דרכם.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
ההתפתחות הזו התרחשה במישורים שונים ומגוונים: חלה צמיחה מספרית, כמויות הנשים שנחשפות היום לכלים ראשוניים בלימוד גמרא רב מאוד - ואין המדובר יותר בקוריוז ובקומץ נשים נלהבות או חובבניות. לאלה נוסף תהליך עומק שמתבטא בפריסה של תחומי ידע תורניים מרובים.
עוד בנושא בערוץ היהדות :
- כנס אחדות ציוני-דתי - בלי נשים: "כאילו אין נשות הלכה"
- הרבנים מתכנסים, הנשים לא מוזמנות/
עו"ד יעל רוקמן
בד בבד עבר הנושא משולי התודעה למרכז הבמה. כיום הפנימו חלקים גדולים והולכים של הזרם הדתי האורתודוכסי-מודרני שהתורה היא גם נחלתן של נשים. החששות שהביעו ראשי ההנהגה התורנית בתחילת הדרך נדחקו, עם השנים, לפינה. חששות מפני "הוצאת התורה לדברי הבאי", הפחדות מכך שנשים לא תוכלנה להשקיע את מיטב שעותיהן לתורה ויצא שכרן בהפסדן - התמוססו. וכל זאת, בזכות נשים רבות שהלכו ללמוד תורה והשקיעו מזמנן ומרצן וכוחן לגדול בלימוד, מתוך אהבה גדולה לדבר ה' ולאוצרות המסורת, וצימאון חסר מעצורים. כך, התופעה של נשים "דוברות גמרא" הולכת ותופסת נוכחות בעולם היהודי.
גם נשים מלמדות גמרא
בד בבד עם הגידול בהיקפים, בכמויות ובהכלת התהליך - ישנם כבר פירות בשלים. שינוי אחד מתרחש בבית היהודי ובהתנהלותו. בבתים רבים בישראל מתקיים שיתוף בהנהגה התורנית של הבית. הכרעות בשאלות עקרוניות של קביעת מדיניות דתית וחינוכית מתקבלות מתוך החלטה מבוססת, וכפועל יוצא מלימוד ועיון של בני הזוג יחד.
הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי(צילום: גדי איידלהייט)
ילדים גדלים לתוך בית שבו האם - ולא רק האב - היא מקור סמכות תורנית. בפועל, עולם התורה סובב את הבית ומהווה נדבך חשוב בהקמתו. ערך מוסף מצוי בכך שהאקלים הבית-מדרשי הקשוב לקולות שונים, מחלחל פנימה אל הבית ומסייע במתן כלים להתמודדות עם שאלות היומיום.
השינוי הנוסף הוא שילובן של נשים בהוראת מקצועות התורה כולם והגמרא בעיקר. נשים משמשות כמורות לגמרא בבתי ספר יסודיים, בתיכונים ובמדרשות לבנות. בעוד שבעבר גברים לימדו נשים, כיום המצב הוא שניתן להציב נשים בתפקידים משמעותיים ולהורות לנשים ובנות גמרא. אין ספק שהשינוי הוא חשוב ונכון. אין תחליף להצגת מודל נשי שיש בו גם תורה וגם יראת שמים אל מול בנות צעירות בשלבי עיצוב אישיותן.
השטח חי, שדרת הרבנים קפואה
תוצר נוסף של הטמעת הדרך מתגלה בצמיחת נשים תלמידות חכמים. בדומה ללימוד תורה במקביל למיגדר הגברי, גם אצל הנשים נכון הכלל: "אלף בני אדם נכנסים למקרא יוצאים מהם מאה למשנה, יוצאים מהם עשרה לתלמוד, יוצא מהם אחד להוראה" (קהלת רבה, פרשה ז, כח).
לא כל הנשים הדוברות את שפת חז"ל הגיעו לכלל זה של יידע מקיף ושל שיג ושיח למדני. אולם ישנן כבר נשים בודדות שבהחלט עונות לקריטריון הזה. נשים אלו הפכו לרבניות לכל דבר ועניין. הן מהוות כתובת לשאלות הלכתיות מ"אורח חיים", "יורה דעה", "אבן העזר" ואפילו "חושן משפט" - ונתפסות כמנהיגות בקרב ציבור התלמידות שלהן ואף בציבור הרחב.
והנה, גם לאחר שכבר ברור כי יש נשים המסוגלות להשתלב ביצירת התורה, בשיח ההלכתי ובכתיבת חידושי תורה - לא בהכרח חל שינוי ביחס אליהן. לאורך תקופה לא נוצר שיח פורה או דיון של רבנים בשיתוף נשים למדניות.
הם לא מבינים את גודל השעה
בעוד שבכל שטח ותחום ידע אחר ברור שנשים מתפקדות כשוות בין שווים, הרי שבעולם התורה הדברים לא קרו באופן טבעי. בין אם מפני שבתי הגידול הם נפרדים לגברים ונשים, ובין אם מפני השמרנות הבסיסית של עולם ההלכה והחשדנות שמלווה את התפיסה הדתית ביחס לשינויים במציאות.
תלמידות חכמות:
עם או בלי תואר, אנחנו כבר מתקנות עולם
מלכה פיוטרקובסקי
כאשר תלמידי חכמים - נשים וגברים - חוברים יחדיו על מנת להתמוד עם סוגיות הלכתיות מורכבות ורגישות - נוצר שיח משמעותי, ונסללות דרכים הלכתיות חדשות. בלא מעט תחומים אף מורגש יתרונן של נשים לומדות תורה. ברכת תרומתן המבורכת ל"תיקון עולם" ניכרת בכל גוף שבו הן נוטלות חלק: מבית המדרש - ועד למסדרונות בתי הדין הרבניים
השבילים המשותפים החלו במוסדות מועטים, בעיקר במדרשות ובתי מדרש שבהם עובדים במשותף כמורים ועמיתים גברים ונשים, רבנים ורבניות, וכך נוצרו מסלולי דיון בלתי נראים. התהליך הזה של חשיפה מתעצם כל העת והתחושה הכללית היא שיש התעוררות גוברת בציבור לנחיצותן של נשים תורניות בעלות שיעור קומה.
ההנחה המתבקשת שאף הרבנים יפנימו זאת, התממשה עד היום רק בחלקה. הרבנים ברובם לא השכילו להבין שנחוץ דיון משותף, שנחוצים תמיכה וסיוע ואולי גם ליווי של התהליך. רובם פשוט אינם מבינים את גודל השעה ואינם מפנימים עד כמה חשוב שהתורה לא תגדל להיות כשתי תורות.
ברוך שפטרוני
ובסופו של דבר, כשמארגנים כנס גדול שבבסיסו יומרה לכנס תחת קורת גג אחת את כלל רבני הציונות הדתית ואין מזמינים לשם את הרבניות - אני נזכרת שלמרות האתגרים המייאשים לפעמים, צריך להסתכל נכוחה ולומר את האמת: יזמינו או לא יזמינו, איננה השאלה. השאלה היא כמה מאמץ הושקע כדי להתעלם מכל זה.
ובנימה אחרת, אם יורשה לי ללחוש סוד: כנסי רבנים אינם עניין מלבב במיוחד, ואין קולע מדבריו של הרב קוק הנכונים אז כהיום: "תקותיו של כבוד גאונו על אסיפות רבנים, הנן אצלי תמיד חלומות, שאין בהם כעת, לדאבון לבנו, אפילו קסם של יופי המעטר איזה דמיון נאה... כשיתאספו לאסיפה לא ייחסו לעצמם שום קוצר דעת וחולשת רוח, ולא יאמינו לקול היחידים החמושים בזרע ה'. את שולחן האסיפה יעטרו בוודאי באיזו חקירה... כמי שעושה 'מכונה מאלפי אלפים ככרי זהב כדי לעשות מחט-ברזל אחת'... ובזה יגדל עוד היסוד החנקי בהאטמוספירה הרבנית, ומכאוב חדש יולד לציריה הגדולים של כנסת ישראל, המתהפכת בחבליה. לא כן, אחי, לא זו הדרך..." (אגרות ראי"ה א', קפ"ד).
הגדלת "היסוד החנקי באטמוספירה הרבנית" גורמת לשכמותי לברך ולהודות על שפטרוני מעונשו של כנס זה.
- הכותבת היא ראשת בית המדרש לנשים בהיכל שלמה, מכללת הרצוג
הרבנית ד"ר מיכל טיקוצ'ינסקי
צילום: גדי איידלהייט
מומלצים
