"אתה מרגיש כמו ג'וק"

"הוי, תולי, כמה נחמד היה, לו רק יכולנו לעבור ולהכנס לבית המראה! אני בטוחה שיש בו דברים כל כך נהדרים! בוא נניח שיש איזו דרך לעבור ולהגיע לשם איכשהו, תולי! נניח שהזכוכית נעשתה רכה ודקה כולה כמו מלמלה, הי, היא נהפכת עכשיו למין ערפל, בחיי! יהיה קל נורא לעבור דרכה…"

לואיס קרול, כמובן. מתוך "עליסה בארץ הפלאות". כל כך הרבה כבר נכתב ונאמר על השראת הסופר בשעה שכתב את הספר, כל כך הרבה פרשנויות לספר ילדים תמים אחד. לכאורה. והאם זה מה שחשוב? האם הטריפ שבלע או לא בלע קרול זה הנושא? האם הפטריות שצרך או לא צרך קרלוס קסטנדה הן המהות? ואולי הדיון כלל לא צריך להתחיל מהשאלות האלה. אולי עלינו לקבל כהנחת יסוד פשוטה, ברורה ובהירה את העובדה שהסמים, על מגוון סוגיהם, מהווים חלק בלתי נפרד מהיצירה, על מגוון צורות הביטוי שלה. הם שם, הם היו שם, והם יהיו שם. ולא בטוח שצריך לשאול האם היצירות המבריקות ביותר היו נראות אחרת אלמלא.
"Listen To The Colour Of Your Dream" שרים הביטלס, "That You May See The Meaning Of Within", וכמות הציטוטים באמנות המערב הקשורים לסם, נכתבו בהשראתו, רומזים על עצם קיומו או מדברים עליו במפורש היא כה מרשימה עד שברור שלא משנה מהי האמנות בה אתם עוסקים - המחויבות ליצירה דורשת, למעשה, רק דבר אחר: סקרנות. לנו לא נותר אלא לצטט מתוך כמה יצירות, להזדהות עם התוכן, להתנגד לו, או אולי לשכוח שהקונטקסט הוא סמים ורק להנות מהתזכורת.

"… המלך רק חייך, ושלף מכיסו קופסת גפרורים, ובתוכה ניצן גדול וריחני מאוד של מריחואנה. 'אורגני כן', הוא הצהיר, 'נטול שמן לא ולא. תריח את הפריחה הזאת. כל עמק יזרעאל פרוש לרגלינו'. הוא פורר מעט לתוך מקטרת עץ עגלגלה. הנשיא רק ניענע בראשו, מנסה למצוא מילים. 'גם הפעם אתה לא חייב לקחת לריאות', חייך המלך, 'אבל כשלעצמי אני לא רואה מה הטעם. כמו לירוק אוכל'. 'אל תזכיר אוכל', ביקש קלימפטון, 'יש לך אש'?" (גבי ניצן, באדולינה)

"בחרתי לא לבחור בחיים, בחרתי במשהו אחר. והסיבות? אין סיבות. מי צריך סיבות כשיש לך הרואין?" (מרק רנטון, טריינספוטינג)

One pill makes you larger, and one pill makes you small, and the ones that mother gives you, d'ont do anything at all... go ask alice. when she's ten feet tall. and if you go chasing rabbits, and you know you're going to fall, tell 'em hookah smoking caterpillar has given you the call. call alice... (ג'פרסון איירפליין, WHITE RABBIT)

"תופס מעליות מפעם לפעם, לשיפור ההרגשה ונגד חוסר טעם, תופס מעליות לשימוש עצמי ויוצא לטיול מחוץ ליומיומי. אני הפי כל כך כשהיא עולה, שלא אכפת לי אם היא נתקעת, אני נבהל מכאלה שיורדות למקומות שלא רציתי לדעת… תופס מעליות לגבהים שונים, תייר מזדמן למקומות משונים, תופס מעליות מן הסוג האפל, על פעם אחרי שאני נופל". (הפי, החברים של נטאשה מתוך רדיו בלה בלה)

"זה סוטול ספרותי. סוטול קפקאי. אתה מרגיש כמו ג'וק". (ג'ואן לי, מתוך ארוחה עירומה)

"כמה יפה היה חוף שרתון בשבת ההיא, מטורזן ומקושט כמו טרנסקסואל , כמו גבר שריסיו מודגשים במסקרה ושפתיו מרוחות שפתון ורגליו חלקות משיער ונתונות בנעלי עקב אלגנטיות… לא רק המים התנהגו בשבת ההיא כמו ים, אלא גם החול היה ים, ים שקט… הם נתקפו עוויתות, הגוף רעד ללא הפסק כאילו הכניסו אצבע לשקע של חשמל, השיניים נקשו כמו מכונת תפירה, הרגליים קיפצצו כמו רגליו של רקדן סטפס, האצבעות שהונחו על החול קיפצו ורחשו כמו צ'יפס בעת טיגון… המחשבות התעופפו בפראות בכל הגוף כמו קומץ ציפורים ששוחררו מכלובן. רגע אחד קפחה השמש ומצע החול נספג זיעה, ומיד אחר כך התפוגג חומה וצמרמורות של קור החלו מטפסות במעלה עמוד השדרה ובמורדו כמו פועלים זריזים על סולם… הכל התערבל לכדי תמונה אימפרסיוניסטית". (מלאך בשר ודם, כליל זיסאפל)

"אני כל כך מסטול, אז קרא לי מסטוליו, עולה הכי גבוה רואה אותך כפוליו, הא! איזו הפתעה, אני במוח שלך… שולף עלה מתוק, חוגג עם הירוק, פורע חוק אבל רואה רחוק… לא תוכלו לשבור אותנו אלף ניידות, אם ראש הממשלה יבוא ניתן לו גם כן ג'וינט, אל תעשה לי פרצופים אדון שוטר, אני לא פוחד ממך פשוט מדליק אחר… אדון שוטר! למה לעשן אני צריך להסתתר, על מה אתה עוצר אם לא פגעתי באחר, תשתחרר לא ביקשתי יותר… כשאני יושב בגינה ומעשן לי קטנה, המשטרה מחכה בפינה, מי כאן מחליט מה מתאים או לא מתאים, מי שם אותך שופט על יצירה של אלוהים, אני על טריפ לא עולה, קוקה וטבק עושים עושים אותי חולה, זאתי כולה צינגלה שאנחנו מעשנים כדי לברוח מהמציאות שאתם יוצרים…" (שיר הגאנג'ה, שבק ס')

"- מה אתה רואה כשמסקליטו לוקח אותך עימו, דון חואן?
- דברים כאלה אינם לשיחה רגילה. אינני יכול לספר לך על כך.
- האם יקרה לך משהו רע אם תספר?
- מסקליטו הוא מגן; מגן טוב לב ונוח; אבל אין זאת אומרת שאפשר לעשות ממנו צחוק. דווקא מפני שהוא מגן טוב לב יכול הוא להיות האימה בהתגלמותה לאלה שאינו מחבב…
- האם יכול אתה לפחות לומר לי להיכן לוקח אותך מסקליטו… כל מה שאני רוצה לדעת הוא, אם יש עולם אחר שאליו הוא לוקח אנשים.
- יש.
- האם אלו השמים?
- הוא לוקח אותך דרך הרקיע.
- אני מתכוון, האם אלו השמים ששם אלוהים?
- אתה מדבר כטיפש עכשיו. אינני יודע היכן אלוהים… מסקליטו פשוט מגן ומורה; הוא עוצמה.
- האם הוא עוצמה בתוכנו?
- לא. למסקליטו אין קשר לנו; הוא מחוצה לנו.
- אם כך, כל מי שלוקח מסקליטו מוכרח לראות באותה צורה?
- לא, כלל לא. הוא איננו אותו הדבר לכל אחד". (משנתו של דון חואן, קרלוס קסטנדה)

"הזרקה קטנה של הרואין, קצת חשיש, בירה ואתה מסודר. זה יגרום לך להרגיש כאילו שאר העולם נמצא בבועת זכוכית ואתה מתחכך בה כמו מגב גשם קרוע". (ז'אן, להרוג את זואי)

“Everything one achieves in life, even love, occurs in an express train racing towards death. To smoke opium is to get out of the train while it is still moving. It is to concern oneself with something other that life or death” (קוקטו על אופיום)

"...הסיפור הוא על חבר, שנסע להסתדר, הוא הבריח קוקאין - השטן הוא לבן כמו סדין... אמסטרדם, על ציר ברזיל, מחלקה ראשונה, כסף נזיל, דה ז'אנרו בחצר, הוא קונה, עוד מעט הוא מוכר. תזהר, שלא ליפול כי העין של האינטרפול מסתכלת - כל הזמן פקוחה - ובבית, אמא שלך... כן, הם תפסו אותו, בפריז כשהחליפו מטוס, אזיקים קרבים, שוטרים, ציפורניים לכסוס. כבר שנתיים עד המשפט המר... מצטער, החיים, הם הולכים ומתארכים. כשחיפשת את הקיצור אז נפלת, זה הסיפור". (משינה, דני)

"The scream of the ambulance is sounding in my ears, tell me, sister morphine, how long have I been lying here? what am I doing in this place? why does the doctor have no face..." (הרולינג סטון, SISTER MORPHINE)

"אמרתי לה לא לעשות כל כך הרבה קוק, אבל היא המשיכה כמו שואב אבק. כאילו שהיה לה שואב אבק בתוך האף". (הקולונל, לילות בוגי)

“Ah love nothing (except junk), ah hate nothing (except forces that prevent me getting any) and ah fear nothing (except not scoring)” (שוב רנטון, טריינספוטינג)

סייעו בהכנת הכתבה: ארי קטורזה, גיא לוין, שלומציון קינן