היידה יפו / המסע המרגש של מכבי קביליו

"בכל מקום יש אנשים שאוהבים את קבוצת הכדורגל שלהם, אבל אין כמונו. אהבה ללא גבולות שלא תלויה בתוצאות", הוא אומר. "כשהבן שלי נולד, מכבי יפו לא הייתה, הצטערתי שאין לי קבוצה להעביר לו. ואז כשהמועדון חזר, הבנו שאנחנו שומרי הסף. האחריות עלינו והיא כבדה: ליצור המשכיות, להעביר את המקל. לא סקסי לאהוד קבוצה מליגה א', אבל בשבילנו אין דבר גדול מזה. אם נמשיך בדרך הזו נגיע למקום שראוי לנו".

ליאור בן עמי (מימין)(צילום: יובל חן)

מכבי יפו היה אחד ממועדוני הפאר של הכדורגל הישראלי, עם חולצות של סמי בורקס, רב על וספה (אברהם בכר ז"ל) שהתיר לאוהדים הבולגרים להגיע למשחקים בשבתות ואגדות

דשא כמו מוצי ליאון, משה אוננה והרצל קביליו ז"ל. בשנת 2000 המועדון נקלע לקשיים כלכליים קשים והתפרק, ולפני כעשור הוקם מחדש כקבוצת האוהדים מכבי "קביליו" יפו, שמלווה מאז בידי אלפי אוהדיה.

בשנה האחרונה תיעד ליאור בן עמי, אוהד שרוף מילדות של מכבי יפו, את מסעה המרגש של הקבוצה בליגה א' במאבקה לחזור לבמה הראשית של הכדורגל הישראלי; את חלומותיהם ותקוותיהם של אלפי אוהדיו של המועדון הבולגרי, שנושאים איתם זיכרונות מימי אצטדיון "גאון", ולא נטשו את הקבוצה מעולם; את המפעל החברתי יוצא הדופן שמקיים המועדון; את שרשרת הנסים שאירעו השנה על הדשא לקבוצה הצעירה והלוחמת שבנה המאמן אורי קרגולה; ואת הסיום שובר הלב של המסע, במשחק ההפסד האכזרי לעירוני טבריה בבעיטות הכרעה מ-11 מטר, ביום שישי שעבר.

אוהדי מכבי קביליו יפו(צילום: יובל חן)

"אהדה ליפו זה חלק מהזהות", אומר איש הטלוויזיה אורי לוי, בן 66, אוהד הקבוצה, "כילד היו משחקים שמרוב מתח הייתי יוצא החוצה, לא יכולתי לראות. לא היו לה תארים, ובכל זאת מכבי יפו אף פעם לא העציבה אותי. גם היום, למרות שאני גר בירושלים, מדברים איתי ברחוב על הקבוצה".

הכתבה המלאה תתפרסם מחר במוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות