הישראלי שהמציא את הקנאביס הרפואי סוגר 65 שנות מחקר
חקר הקנאביס הרפואי נמצא כיום בפריחה, תרתי משמע, חסרת תקדים, וישראל בראשו. רבים זוקפים עובדה זו לפרופ' רפאל משולם, חתן פרס ישראל ומי שגילה לראשונה את החומר הפעיל בצמח. מה פרופ' מריחואנה חושב על לגליזציה, על יעילות קנאביס רפואי נגד סרטן ולמה רעייתו הכינה עוגת שוקולד וחשיש?
צפו בראיון עם פרופ' משולם:
היום בו גילו חתן פרס ישראל פרופ' רפאל משולם ועמיתיו את החומר הפעיל בצמח הקנאביס שינה לחלוטין את מסלול חייו של המדען הוותיק. מאותו הרגע הקדיש הכימאי בן ה-87 את כמעט את כל חייו המקצועיים לחקר הצמח ומערכות הגוף שמושפעות ממנו.
התגלית רבת החשיבות לא שינתה רק את מסלול חייו של פרופ' משולם, אלא גם את חייהם של מיליוני חולים ברחבי העולם – הישג בידוד החומר הפעיל בקנאביס היווה את המסד למחקר הענף על הצמח – מחקר שמצוי כיום בפריחה, תרתי משמע, חסרת תקדים.
אותותיה של התגלית הנחשונית של פרופ' משולם ניכרים עד היום – ישראל נחשבת בעולם כמעצמת קנאביס רפואי וניצבת בחזית בכל הקשור בחקר סגולותיו של הצמח.
בישראל הקטנה מבוצעים כיום יותר ניסויים קליניים בקנאביס מאשר כל מדינה אחרת על פני הגלובוס. תוצאות המחקרים הללו מיטיבות ללא הכר את חייהם של אינספור חולים בעולם – מחולים אונקולוגיים, דרך ילדים הסובלים מאוטיזם, חולי אפילפסיה, פוסט טראומטיים, ועד קשישים שסובלים מפרקינסון.
רשימת ההתוויות הרפואיות שקנאביס רפואי מסייע בהקלה על התסמינים שלהם ארוכה ומתארכת בקצב מסחרר, והכל בזכות אותה תגלית המהפכנית של קיץ 63'.
"בהתחלה האמריקאים טענו שאף אחד לא משתמש בקנאביס"
"יש איזו מן דעה בציבור שהחוקר קם באמצע הלילה עם הארה ומכריז 'אה! גילית!'. המציאות רחוקה מאוד מכך", משתף פרופ' משולם בראיון עימו במעבדתו שבאוניברסיטה העברית. "ידידי יחיאל גאוני ואני עבדנו על בידוד החומר הפעיל במשך לא מעט זמן. היה מחקר די נרחב בארצות הברית ובאנגליה על קנאביס בשנות ה-30, אבל הוא נפסק בגלל מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בגלל החוקים שסיווגו את הצמח כסם".
פרופ' משולם מסביר כי ללא בידודו של הטטראהידרוקנאבינול, המוכר יותר בשמו המקוצר THC, החומר משנה התודעה העיקרי בצמח וזה שגורם לו להיות לפופולארי בקרב כרבע מיליארד משתמשים ברחבי העולם, לא ניתן היה לחקור את ההשפעות הפיזיולוגיות והקליניות של קנאביס.
"בתחילת שנות ה-60 די נדהמתי לראות שזה המצב. המורפין בודד מאופיום וקוקאין מעלי הקוקה כבר במאה ה-19. המחקר עליהם היה רב. הכימיה של החשיש לא הייתה ברורה. חשבתי שיש טעם לחדש את המחקר בקנאביס אחרי קרוב לעשר שנים שבהן כמעט שלא היה מחקר מעמיק בנושא. בהתחלה האמריקאים לא גילו עניין במחקר שלנו. הם טענו שאצלם אין כמעט שימוש בקנאביס. אחרי כשנתיים הם התעוררו ופנו אלינו שנעזור להם. הם מימנו את המחקר שלנו במשך 40 שנה".
קנאביס בהיסטוריה - מהאשורים ועד המלכה ויקטוריה
לחלק נכבד מהיתרונות הרפואיים הרבים של צמח הקנאביס, כך מפרט פרופ' משולם, יש רמזים בספרי ההיסטוריה. "כבר לפני 3,000 שנה האשורים השתמשו בקנאביס גם לצרכים רפואיים, כנראה לטיפול במחלות נוירולוגיות, וגם כדי לגרום ל'היי' - הם קראו לזה 'גנזיגונו'. מומחה באשורית תרגם את המילה הזו ל'חומר שלוקח את השכל'. זו הגדרה די טובה בעיניי".
הסינים עשו שימוש נרחב בקנאביס ברפואה לאורך כל ההיסטוריה של עמם. המיגרנות המייסרות של המלכה ויקטוריה, כך מגולל פרופ' משולם, טופלו בעזרת קנאביס שהובא עבורה במיוחד מהודו. הרומאים השתמשו בקנאביס לטיפול בדלקות.
את חומר הגלם לניסויים הראשונים קיבל פרופ' משולם היישר מהמשטרה כשהוא חזר מהתחנה באוטובוס ובאמתחתו חמישה קילוגרמים של חשיש. "במאמרים הראשונים אפילו הקפדנו להודות למשטרה על אספקת החומר", משחזר הכימאי.
מאז ועד היום, במשך יותר מ-65 שנים, ניצב פרופ' משולם בחזית חקר השימוש הרפואי של קנאביס, יש אף שיאמרו בראשו. הוא חתום על מאות מאמרים בתחום, והיד עוד נטויה. מאמריו פורצי הדרך צוטטו באלפיהם. גם כיום, בגיל 87, מוביל פרופ' משולם מספר מחקרים בארץ ובעולם והכימאי מייעץ למגוון רחב של חברות העוסקות בתחום. פרופ' משולם נחשב בידי רבים כאורים והתומים של חקר הקנאביס. אם תקלידו במנוע החיפוש של גוגל את צמד המילים 'פרופסור מריחואנה', התוצאה הראשונה תהיה של רפאל משולם.
הקשר של קנאביס לכמעט כל המחלות האנושיות
שמו של פרופ' משולם הולך לפניו לא רק בזכות בידוד ה-THC. "בסוף שנות ה-80 התגלה קולטן במוח שהחומר הפעיל בקנאביס נקשר אליו", מסביר הכימאי, "אתר לא קיים במוח כי יש איזשהו צמח שמפעיל אותו. אתרים כאלו קיימים במוח כדי לקלוט חומרים שהגוף שלנו מייצר".
פרופ' משולם ועמיתיו גילו מרכיבים חדשים במוח שמפעילים את אותם קולטנים. לאחד הבולטים שבהם הם קראו אננדמיד. מקור השם הוא מהמילה הסנסקריט "אננדה", שפירושה אושר רב. "לפעמים שואלים אותי למה לא בחרנו בשם עברי. חשבנו שהאננדמיד קשור לתחושות של שמחה. בעברית יש הרבה מילים לעצב, לשמחה פחות. יהודים אוהבים להיות עצובים, אז קראנו לו אננדמיד", מתבדח המדען.
"החומר הזה התברר כמאוד מרכזי", מוסיף ומתאר פרופ' משולם, "ה-NIH, המכון הלאומי לבריאות של ארצות הברית, מוסד קטן עם תקציב מחקר של 30 ביליון דולר, פרסם לא מזמן מאמר שבו הוא כתב שהמערכת האנדוקנבינואידית בגוף (מערכת הקולטנים שאליה נקשר, בין היתר, האננדמיד ע.א.) קשורה לכל או כמעט לכל המחלות האנושיות. זו אמירה מאוד חזקה, אבל היא לכל הפחות נכונה בחלקה. אם החומר הזה קשור לכל כך הרבה דברים, אז זה מובן מדוע כיום מאות קבוצות בעולם חוקרות את התחום".
"מצאנו שקנאביס יעיל לאפילפסיה אבל 30 שנה לא עשו עם זה דבר"
אלא שלא תמיד העניין המחקרי בצמח הקנאביס היה כה רב. כבר לפני 30 שנה הוכיחו פרופ' משולם ועמיתיו כי קנאביס יעיל בטיפול בחולי אפילפסיה. אך לדברי המדען "במשך 30 שנה אף אחד לא חקר או פיתח את זה. רק לאחרונה ביצעו בארצות הברית בשל לחץ ציבורי ניסוי קליני נוסף שאישש את תוצאות המחקר שלנו. חוקרים בגרמניה הוכיחו שקנאביס יעיל לחולי סכיזופרניה לפחות כמו התרופות שהמטופלים מקבלים כיום, אך ללא תופעות הלוואי הקשות. גם את המחקר הזה אף חברה לא לקחה צעד קדימה. למרבה הצער זה המצב כמעט בכל תחום החקר הקליני של הקנאביס".
הידע הקליני הדל על אודות הקנאביס, כך מסביר פרופ' משולם, הוא בשל העובדה כי חברות התרופות מתקשות לרשום פטנט על סגולותיו של הצמח. "היום קשה מאוד לעשות ניסויים קליניים", מתאר פרופ' משולם, "ברוב המוחץ של המקרים מחקרים קליניים נעשים על ידי חברות התרופות. כאן הפטנטים לא קיימים. חברות התרופות לא יכולות או לא רוצות להוציא עשרות מיליונים על ניסוי קליני שלא ברור איזה רווח הם יפיקו ממנו, אז למרות שיש לנו ידע רב מניסוי על חיות, אין לנו עדיין נתונים קליניים".
"מצד שני אנחנו יודעים שקנאביס עוזר לחולים רבים", מוסיף פרופ' משולם, "זה אחד המקרים הבודדים שמאשרים את השימוש בחומר לטיפול במחלות למרות שאין עדיין ידע המבוסס על ניסויים קליניים. בישראל הקטנטונת, דרך אגב, מבוצעים יותר ניסויים קליניים מאשר כל ארצות הברית. זה מגוחך לחלוטין אבל זה המצב. כבר לפני לא מעט שנים הראנו שה-CBD פועל נהדר בטיפול בסוכרת נעורים, אבל אף חברה לא המשיכה במחקר הזה וחבל. היה אפשר לעזור להרבה ילדים. זה המצב לגבי רוב ההתוויות".
לאחרונה התפרסמו מקרים של חולים אונקולוגיים שטוענים שהקנאביס העלים את הסרטן שלהם. מה עמדתך על כך?
"התשובה לכך לא פשוטה. אין ספק שגם THC וגם CBD משפיעים על תאים סרטניים. בניסוי שנעשה בתל השומר על ילדים חולי סרטן וראו שגם THC וגם CBD משפיעים. לא כל סוגי הסרטן מושפעים באותה מידה. לכל מחלת סרטן יש מנגנון שונה. חלק מהתאים הסרטניים לומדים 'לזרוק החוצה' תרופות אנטי סרטניות, לכן תרופות אנטי סרטניות שפועלות מפסיקות לפעול אחרי כמה זמן.
"בסוגי סרטן מסוימים ה-CBD מפחית את התופעה הזו, אך זה עוד לא נבדק על בני אדם. חולים אונקולוגיים שואלים אותי האם כדאי להשתמש בקנאביס רפואי או לא. קשה לי לתת להם תשובה, מפני שיש מקרים שכנראה הקנאביס עזר. על המקרים שבהם הקנאביס לא עזר אף אחד לא מדבר, אז אנחנו לא יודעים".
10 אחוזים מהמשתמשים מתמכרים
חרף תכונותיו המיטיבות הרבות של הצמח, פרופ' משולם מבהיר כי "אין ולא יכול להיות תרופה שמרפאה כל דבר. אחת הסיבות שבגינן קנאביס עוזר להרבה מחלות היא שהוא מקטין חרדה. בנאדם חולה חש חרדה, אם מקטינים אותה אז הוא ירגיש טוב יותר".
הכימאי מדגיש כי השימוש בצמח אינו חף מנזקים: "עשרה אחוזים מהמשתמשים בקנאביס מתמכרים אליו. אנשים שמשתמשים בו בפעם הראשונה ולוקחים יותר מדי יכולים להיכנס למצב פסיכוטי זמני ולהגיע לבית חולים. עדיין לא ברור האם קנאביס מזיק להתפתחות המוח של צעירים. המערכת העצבית של האדם מתפתחת עד גיל 20, וההשפעה של הקאנביס עליה בגילאים צעירים עדיין לא ברורה".
הפרדה מוחלטת בין קנאביס רפואי ושימוש חברתי
"צריך להפריד לחלוטין בין השימוש הרפואי בקנאביס ובין השימוש החברתי", מצהיר פרופ' משולם, "את הפן הרפואי צריך לבסס על עקרונות רפואיים מדעיים מדויקים. צריך להזיז את התחום הרפואי יותר ויותר למצב של כל התרופות המודרניות. את הצד החברתי צריך לפתור כמו שפותרים סוגיות חברתיות. אם רוב האוכלוסייה במדינה מסוימת רוצים לאשר את השימוש החברתי בקנאביס זו זכותם, אבל אין שום הגיון באמירה שאני רוצה להיות היי מפני שהחומר מסייע לחולי אפילפסיה".
הכימאי מדגיש כי "אני בכלל לא חוקר את הצד החברתי – אין לי לא את הכלים, לא את הידע ולא את הרצון לעשות זאת. אני נוטה להאמין שאם בארץ היו מבצעים משאל של האוכלוסייה האם לאשר או לא, רוב האוכלוסייה הייתה אומרת שאין לאשר שימוש חברתי בקנאביס. אנחנו חברה שמרנית מהבחינה הזו. למה השימוש התרחב כמו שהתרחב? קשה לדעת. יכול להיות שהרבה מאוד אנשים, בעיקר אנשים צעירים, מחפשים דרך קלה להיכנס למצב רוח מרומם או להוריד את החרדות, להיכנס להיי. היות ואין לחומר הזה הרבה תופעות שליליות, יש אבל לא הרבה, אז זה התרחב".
ניסוי עוגת החשיש של פרופ' משולם
העניין העצום של פרופ' משולם בצמח, כך הוא מתאר, מוגבל לכותלי מעבדתו. "אין לי ולא היה לי שום עניין בשימוש בקנאביס", הוא מדגיש. חרף חוסר העניין האישי, לאחר גילוי ה-THC פרופ' משולם ועמיתיו ערכו ניסוי מעט נון קונפורמיסטי, כזה שבוודאי רבים היו שמחים להשתתף בו.
"אחרי שבידדנו את החומר הפעיל וראינו שהוא פעיל בקופים רצינו לדעת האם הוא פעיל גם בבני אדם, אז עשינו ניסוי קטן", משחזר הפרופסור ומוסיף: "אגב, בזמן ההוא החומר לא היה בלתי חוקי כי זה היה חומר בלתי ידוע". פרופ' משולם קיבץ מספר קטן של מכרים. רעייתו, דליה, אפתה עוגת שוקולד. חלק מהמשתתפים בניסוי קיבלו פיסת עוגה עם שמן קנאביס בתוכה. אחרים קיבלו פלסיבו.
האפקט על המשתתפים בניסוי, כך מתאר פרופ' משולם, היה מגוון: "מישהו אחד אמר שהחומר לא משפיע עליו, אבל צחק כל הזמן. אחרים פשוט ישבו בכורסא וחלמו. אחת המשתתפות נכנסה לחרדה עמוקה. פסיכיאטר שהיה איתנו הרגיע אותה ולמחרת היא הייתה בסדר גמור".
אתה השתמשת פעם בקנאביס?
"כאמור, אין לי כל עניין בשימוש אישי", משיב פרופ' משולם, "אני גם לא שותה אלכוהול. אולי כוסית פה ושם בחגים, כמו רוב הישראלים ששמים בקבוק יין על השולחן של עשרה אנשים ובסוף הערב נשאר חצי בקבוק. אני גם לא מעשן סיגריות. אני פותר את הדברים שאני ורצה לפתור בדרכים הרגילות. קיבלנו את החומר מהמשטרה מתוך הבנה שנעשה בו שימוש מחקרי בלבד וזה השימוש היחיד שעשינו בו".
מה צופן העתיד לחקר הקאנביס הרפואי?
"אני צופה שהתחום הזה רק ילך ויתרחב. המחקר התרופתי נמצא עוד בשלב לא מאוד מפותח. יש בגוף קרוב ל-100 חומרים שקרובים לאננדמיד. לאחרונה הראנו בעכברים שחומר כזה שהגוף מייצר נלחם בהתמכרויות. חומרים אחרים מורידים נזק מוחי ונלחמים באוסטופורוזיס. אלו דברים די גדולים שאני מקווה שהמדע ימשיך ויחקור אותם".
לפנייה לכתב/ת 
