אופסייד סטורי
הכל היה ערוך ומוכן להגעתם של נבחרת ארגנטינה ולאו מסי לחיפה, אלא ששער עצמי של שרת הספורט מירי רגב, מבישול מדויק של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ביטל לנו את החגיגה
אל תבכי בשבילנו ארגנטינה. האמת היא שהכתובת הייתה על הקיר כמו המספר 10 על החולצה של מסי. כשהפוליטיקה חונקת את הספורט, זו התוצאה: שער עצמי מתוצרת ישראל, בבישול מדויק של בנימין נתניהו, מירי רגב והקואליציה המטורללת שנותנת יד להשתוללות ראשיה.
מסי לא בא: ארגנטינה ביטלה
ארגנטינה הודיעה להפקה על ביטול ההגעה לישראל
אלון חזן: "ירושלים חשובה לי הרבה יותר ממסי"
הארגנטינאים הציעו: שחקו נגדנו בברצלונה
דריו פרננדס: "זה מגוחך ואבסורדי"
"בגלל ה-BDS ילדים חולים לא יפגשו את מסי"
הכל היה מוכן, ספורטיבי, נקי, א־פוליטי. חברת הפקה יזמה את הבאת נבחרת ארגנטינה, שביקשה לשחק באיצטדיון סמי עופר בחיפה. על כך אין ויכוח. באותו שלב איש גם לא הרים קול חזק מדי של התנגדות. אלא שלפוליטיקאים שלנו זה לא הספיק. נתניהו ורגב ביקשו לרתום את ארגנטינה לחגיגות ה־70 בישראל, לא פחות.
למרות התעקשות של הארגנטינים על חיפה, ושל המארגנים עצמם, רגב הצהירה שהמשחק יתקיים רק בירושלים, כנראה בהמשך להחתמת מסי כחבר מרכז ליכוד. זה לא עצר שם. לפי הדיווחים נתניהו עצמו שלח מכתב לנשיא ארגנטינה לפני מספר חודשים ובו הזמין את הנבחרת לשחק בירושלים.
בור כרה ויחפרהו ללכוד בו את הארגנטינים כחלק מהצהרת הון מדינית־פוליטית, ויפול בשחת יפעל. ההצהרות השחצניות של ישראל עשו את שלהן והוציאו לרחוב את הגורמים הפרו־פלסטינים, שעשו הכל כדי להרתיע את מסי והחבר'ה, כולל חולצות תכלת־לבן מגואלות בדם. היכנסו רגע אובייקטיבית לנעלי הארגנטינים: מדוע הם צריכים להזדהות פוליטית עם ישראל? אין שום סיבה. במקום לתת לספורט לדבר, להשאיר את הזירה טהורה מסימני פטריוטיות, גררנו אותם לבעירה ואפילו הוצאנו כסף מיותר, 2.7 מיליון שקל, כדי לאפשר את המעבר מסמי עופר לטדי.
ירושלים היא בירתנו הנצחית, העיר החשובה ביותר בישראל. זו לא קלישאה, זו אמת היסטורית ללא רסיס ציניות. אבל זה לא אומר שכל דבר שקשור לישראל חייב להיות בירושלים. כבוד רה"מ וגברתי שרת הספורט, מה היה רע בחיפה, עיר מעורבת, סמל לדו קיום יהודי־ערבי של עשרות שנים? הרי ברור גם לכם שנבחרת ארגנטינה הייתה מגיעה למקומות הקדושים בירושלים ומסי היה מעלה תמונה באינסטגרם מהכותל. כך פספסתם פעמיים.
ההצהרה של רגב בנוגע למסי ("נראה מי ילחץ יד למי") הדביקה סופית את החותמת על כך שמשחק הידידות בין נבחרת ישראל לארגנטינה הפך לאירוע פוליטי שמתקשר לחגיגות ה-70 למדינה. הרי ארגנטינה ודייגו מראדונה שיחקו בעבר שלוש פעמים בישראל, וראו איזה פלא - ושום דבר נורא לא קרה. להפך.
זה לא הסוף. נטע ברזילי הביאה אומנם את האירוויזיון לישראל, אבל הוא עלול להתרחק מאיתנו בדיוק כמו ארגנטינה. באיגוד השידור האירופי העבירו מסרים שלפיהם יש חשש לפוליטיזציה של האירוויזיון שייערך בארץ. מתברר שיודעים לעשות שם גוגל, שמעו על מלחמות השבת ועל הניסיונות של השרים לשים ידיים על מהלכי הארגון של התחרות. הגיע הזמן שהפוליטיקאים יפנו לנו את הבמה. We are not your toy. גם לא ליאו מסי.
לפנייה לכתב/ת 
