נתניהו דן ב"צורכי הדרוזים": חוק הלאום לא ישונה, תגובש תוכנית

כשברקע מחאת בני העדה הדרוזית בעקבות אישור חוק הלאום, התקיימה היום (ה') בקריה בתל אביב פגישה בהשתתפות ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, שר האוצר משה כחלון, שר התקשורת איוב קרא, שר התיירות יריב לוין וחברי הכנסת חמד עמאר ואכרם חסון. השבעה דנו במה שהוגדר "צורכי החברה הדרוזית" לקראת פגישתו של נתניהו מחר עם נכבדי העדה ובראשם המנהיג הרוחני של הדרוזים בישראל, השייח מוואפק טריף. בתום הפגישה הוחלט שחוק הלאום לא ישונה. נתניהו והשר יריב לוין שהוביל את החוק חושבים שלא נכון לפתוח אותו ולעשות בו שינויים.

נתניהו בדיון שעסק ב"צורכי החברה הדרוזית"(צילום: חיים צח, לע"מ)

לפיכך יתקיים סבב של שיחות גם עם קצינים דרוזים וגם עם ההנהגה הדתית ולאחר מכן, ביום ראשון ידונו בישיבת ראשי מפלגות כדי לגבש גם תוכנית שתיתן מענה לבעיות האמיתיות של הדרוזים. בנוסף הוחלט שתישקל חקיקה שתיתן העדפה למשרתים בצבא. בדיון עלה רעיון לעבות את החוק של העדה הדרוזית שחוקק בחודש מאי האחרון (החוק שקובע יום ציון לאומי לבני העדה ותרומתם) או לחוקק חוק אחר שייקבע את המעמד שלהם יותר. על פי סביבת ראש הממשלה, בתום ההתייעצויות הללו תגובש תוכנית ש"תיתן ביטוי למחויבות העמוקה של מדינת ישראל לציבור הדרוזי".

ח"כ סאלח סעד (המחנה ציוני) אמר בתגובה להודעת לשכת ראש הממשלה כי "שוב נתניהו מוכר לוקשים לציבור. זאת דרכו - לחבק מחאה חיבוק דב וכך לקבור אותה. הפסקתי להאמין לספינים מבית לשכת ראש הממשלה. אני ממשיך במאבק בחוק הלאום בכל הכוח ואיתי המשפחות השכולות והציבור הדרוזי כולו".

השבוע הצטרפו כ-100 קציני צה"ל דרוזים במילואים - רבים מהם השתתפו במלחמות ישראל השונות - לפורום מיוחד שהוקם למאבק נגד החוק שעבר בשבוע שעבר בכנסת. משיחות עם כמה מהם עולה כעס על כך שכמי ששירתו ומשרתים את המדינה, הם הודרו מהמחנה הישראלי. "התחושה היא שהחליטו לקבור אותנו מחוץ לבית הקברות", אמר ל-ynet תת-אלוף (מיל') עימאד פארס. "ההרגשה שאנחנו לא שווים תמיד הייתה קיימת קצת ברחוב. זה עצוב, כי תמיד האמנו שמתישהו נהיה שווים, אבל עכשיו כשזה מקובע בחוק זה נראה רחוק מתמיד. אני לא מבין למה צריך את החוק הזה. מישהו מערער על היותה של המדינה יהודית? החוק הזה רק יוצר אזרחי סוג ב'". 

החוק מעגן את מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ואת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במולדתו כזכות ייחודית לעם היהודי, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפת המדינה, את עקרון קיבוץ הגלויות ומעמד השבת ומועדי ישראל. המחלוקת העיקרית נסובה על סעיף 7, שבגרסתו המקורית אפשר בתחילה להקים יישובים ליהודים בלבד.

לבסוף הוסכם כי הסעיף יגדיר את ההתיישבות היהודית כערך לאומי שהמדינה תפעל על מנת לעודד אותו. הנוסח החדש קובע כי "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי, ותפעל על מנת לעודד ולקדם הקמה וביסוס שלה". עוד הוגדר במסגרת החוק כי השפה הערבית, שהיא שפה רשמית בישראל, לא תקבל מעמד מיוחד ותונגש במוסדות ציבוריים - אלא תוסדר בחוק נפרד. עתירה ראשונה לבג"ץ נגד חוק הלאום הוגשה לפני כשבוע וחצי על ידי ראשי העדה הדרוזית, ולאחר מכן הצהירו על הצטרפותם לעתירה שלושת חברי הכנסת הדרוזים: אכרם חסון (כולנו), חמאד עמאר (ישראל ביתנו) וסאלח סעד (המחנה הציוני). 

מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית: "חוק הלאום מצער"

מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית שייח' מוואפק טריף אמר בעקבות הדיון שקיים נתניהו ולקראת פגישתם כי הוא שמח להיענות להזמנת ראש הממשלה לפגישה מחר בבוקר - ובלבד שהדיון יתמקד סביב התיקון שיש לעשות בחוק הלאום, ולא יעסוק בשום תוכנית כזו או אחרת לדרוזים. "אנחנו לא מדברים כעת על תקציב או בעיות אחרות. אנחנו רוצים לדעת מה מעמדנו בחוק הלאום וכיצד באה לידי ביטוי הגדרת מעמד העדה הדרוזית וזכויותיה במדינה ישראלית, הא ותו לא".

הבוקר, בריאיון לאולפן ynet, הביע תרעומת על החוק. "כל בני העדה הדרוזית - השייח'ים, החיילים והקצינים שואלים למה זה קרה לנו, לעדה כל כך קטנה שהלכה עם העם היהודי ומדינת ישראל כבר לפני 70 שנים ללא תנאים. אנחנו שואלים - ואין תשובה", אמר. "אנחנו גאים במדינת ישראל", המשיך טריף, "ואנחנו מתים למענה, אבל לצערי, משום מה, נפקד עניין הדרוזית מכל סעיפי החוק שחוקק בבית המחוקקים של מדינת ישראל. אנחנו נותנים למדינת ישראל הכול; אנחנו מראים לכל העולם שכל מי שהולך עם העם היהודי מקבל מה שצריך - שוויון. לצערי, כרגע זה לא קורה".

שייח' טריף נשאל האם הוא מצטרף לקולות שטוענים כי חוק הלאום הוא בבחינת בגידה באזרחים הדרוזים - והשיב: "זה מאוד מצער, כואב וצורם. פניתי אתמול לראש הממשלה, שלחתי לו מכתב ודיברתי גם עם יו"ר המועצה לביטחון לאומי וביקשתי ממנו שנתניהו יקיים דיון על העניין הזה. באמת יש נכונות: ראש הממשלה כבר זימן לישיבה את מנהיגי העדה הדרוזית, אני מקווה שנמצא את הפתרון המתאים וההולם ולעשות הכל על מנת לשנות חלק מסעיפי החוק או להוסיף אחרים. לנו, כעדה הדרוזית, אין שום בעיה עם יהדות המדינה. שתהיה מדינה יהודית ודמוקרטית, אין לנו בעיה, אנחנו חיים עם זה, אנחנו גאים בזה, אף אחד לא מערער על זה; אבל אנחנו רוצים להיות שותפים כמו שאנחנו שותפים בכל העשייה והשירות בצה"ל".

לוחמים בגדוד "חרב". ארכיון(צילום: דן ברונפלד)

במהלך הריאיון נשאל טריף אם העדה הדרוזית מתכוננת למאבק ציבורי במקרה שבקואליציה יתעקשו שלא לשנות את החוק. הוא אמר כי "כבר הוכרז אתמול שהקצינים המשוחררים, ראשי הרשויות ואנשי הדת ייצאו בתהלוכה שקטה ומתורבתת מקבר יתרו, נבי שועייב - לכיוון ת"א. במוצאי שבת הבאה יהיה כנס מאוד גדול שאליו נזמין את כל אזרחי מדינת ישראל להשתתף. מה שאני רואה ברחוב הישראלי זו אהדה מאוד גדולה לעדה הדרוזית. זה גם מנחם, שאנחנו רואים ושומעים בעם. מתקשרים אליי מהפשוטים ועד הבכירים ביותר - רמטכ"לים, אלופים ושופטים - מכל עם ישראל כדי להביע תמיכה בעניין הזה ובשוויון של העדה הדרוזית".

"אני לא אוהב דברים כאלה", הוסיף טריף בנימה מפויסת. "אנחנו אזרחים נאמנים, אנחנו משרתים בגאווה את המדינה, אנחנו מוכנים לתת הכול ומגיע לנו הכול". הוא הדגיש כי "היום אחוז המתגייסים לצה"ל בקרב העדה הדרוזית עומד על שיעור של 84 אחוזים - שזה יותר מהאחוז הכללי בישראל. אחוז המתגייסים לקרבי הוא מעל 60, כשאצל היהודים הוא 40".

לאחר מכן נפגש השייח טריף עם ראשת האופוזיציה הנכנסת ציפי לבני (המחנה הציוני) שהזכירה באוזניו את המשפט ממגילת העצמאות ולפיה "מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהיה מושתתת על יסודות החירות... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין. תבטיח חופש דת, מצפון, לשון חינוך ותרבות".

ח"כ לבני אמרה: "אני מצטערת שאתם צריכים להלחם על שוויון. זה לא מגיע לכם כטובה אלא כזכות. אנחנו נבקש דיון מיוחד בפגרה כדי שיוכלו לעשות תיקון בחוק ולא לחכות למושב הבא. החוק הזה הועבר באופן כוחני על ידי ראש ממשלה שרצה הישג פוליטי, לאומני. בדרך כלל זה קורה לו כשהוא חלש בביטחון בדרום, אז פתאום הוא נדבק לחוקים הלאומנים".