החזקים זינקו, ירושלים בתחתית: "מפת המצוינות" במתמטיקה

החזקים מזנקים, החלשים קצת פחות: בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית באחוז בוגרי חמש יחידות מתמטיקה, אבל בזמן שברשויות חזקות רבות נראה זינוק אדיר במספר הבוגרים, ברשויות אחרות - ובהן רבות השייכות לאשכול סוציו-אקונומי נמוך - העלייה מתונה בהרבה. צפו ב"מפת המצוינות",  בדקו מה אחוז בוגרי חמש יחידות בעיר שלכם ומה השינוי שחל בשנים האחרונות.

מנתוני "מפת המצוינות" שעיבדה "קרן טראמפ" ושהגיעו לידי ynet עולה כי רמת השרון, כפר סבא ופתח תקווה רשמו את הזינוק הגבוה ביותר באחוז בוגרי חמש יחידות במתמטיקה. הממצאים החדשים מתבססים על נתוני "התמונה החינוכית" של משרד החינוך שפורסמו ביולי ומשקפים את הישגי התלמידים במועד קיץ 2017 תוך השוואה לנתוני שנת 2012.

מהנתונים, שמצביעים על זינוק שעשו רשויות רבות באחוז בוגרי חמש יחידות מתמטיקה, עולים גם הפערים הגדולים. אלו שרשמו את הזינוק הגבוה ביותר הם כאמור בעיקר רשויות חזקות. למעט מראר ועראבה, כל היישובים שרשמו את הזינוק הגבוה ביותר משתייכים לאשכול חברתי כלכלי 5 ומעלה. מנגד, בתחתית רשימת הזכאות נמצאים בעיקר יישובים חרדיים ובדואיים.

אילוסטרציה(צילום: shutterstock)

לחצו על התמונות להגדלה

בעוד פחות משבוע יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, והחינוך הוא פעמים רבות מהגורמים בבחירת ראש העיר והרשימה למועצה. החינוך הוא גם אחד התחומים שבהם לעירייה או למועצה המקומית יש מידה רבה של אוטונומיה. תקציב החינוך, תגבורי השעות והשקעה פרטנית בתלמידים מושפע במידה רבה מתקצוב הרשות המקומית. מדיניות ההשקעה של הרשות המקומית, הנובעת מתקציבה, עלולה לשמש כמשמרת פערים - תגבור נוסף של הרשויות החזקות לעומת השתרכות מאחור של החלשות.

נתוני "מפת המצוינות" משקפים זאת היטב. רמת השרון, עיר חזקה גם כך מבחינה סוציו-אקונומית, רשמה את הזינוק הגבוה ביותר ובשנת 2017 יותר מ-40 אחוז מהתלמידים בה נבחנו ברמת 5 יחידות. גם כפר סבא שרשמה עלייה משמעותית מ-2012 (21.7 אחוזים לעומת 14 אחוזים) וחיפה שרשמה גם היא זינוק משתייכות לאשכול חברתי כלכלי 7 ומעלה.

מנגד, כפי שפורסם כבר בנתוני "התמונה החינוכית", הבדואים והחרדים נותרים הרחק מאחור. כך למשל, ביישוב הבדואי תל שבע רק אחוז אחד מהתלמידים סיימו ב-2017 בגרות ברמת 5 יחידות. לפי "התמונה החינוכית", ברכסים, ביתר עילית ומודיעין עילית החרדיות אין ולו בוגר אחד של 5 יחידות מתמטיקה. בג'סר א זרקא, מועצת אל קסום ועילוט שבגליל התחתון פחות מאחוז אחד משלימי חמש יחידות מתמטיקה.

לחצו על התמונות להגדלה

מנתוני "מפת המצוינות" עולה כי מאז 2012, שורה של רשויות מקומיות הכפילו את אחוז בוגרי חמש יחידות, ובהן קריית אונו, הוד השרון, ראשון לציון, כרמיאל, אשקלון, בית שאן, נהריה, טמרה, מעלה אדומים, באר שבע, עפולה, נתיבות ועכו. מנגד, רשויות מקומיות מסוימות רשמו גם הן עליות, אם כי לא חדות במיוחד והן עדיין נמצאות מתחת לממוצע הארצי העומד על כ-14 אחוז בוגרי 5 יחידות במתמטיקה. הרשויות הן, בין היתר: אום אל פחם, אילת, אור עקיבא, מגדל העמק, נצרת עילית, קריית שמונה ועפולה.

מגמת הירידה בבירה ירושלים שנרשמה בתחילת העשור נבלמה במידה מסוימת, ואולם העיר עדיין רחוקה מאוד מהממוצע הארצי ורק 8.2 אחוזים מתלמידיה סיימו בשנת 2017 בגרות ברמת 5 יחידות לימוד. בתל אביב חלה עלייה משמעותית ואשתקד 17% מהבוגרים סיימו 5 יחידות ואילו בחיפה העלייה הייתה מתונה יותר, אך אחוז הבוגרים גבוה יותר - 21.4%. לפניה ברשימת הערים הגדולות - הרצליה (29.7%), רעננה (29.3%), רמת גן (29.1%), ראשון לציון (24.2%) וכפר סבא (21.7%).

ערים אחרות התאפיינו בהתחלה של מגמת שיפור: קריית מוצקין, למשל, שרשמה בשנת 2015 שפל של 9.5 אחוזי בוגרים, הגיעה בשנת 2017 לנתון מרשים של 17 אחוזים, מעל לממוצע הארצי. אחוז הבוגרים בטייבה, לעומת זאת, ירד כמעט בחצי: 11.5 אחוזים בשנת 2010 לעומת 6.2 ב-2017. עם זאת, בארבע השנים האחרונות נרשמה עלייה במספר הבוגרים בטייבה.

נתוני "מפת המצוינות" מצטרפים לנתוני עבר המצביעים גם הם על פערים רחבים באשר לאחוז בוגרי חמש יחידות מתמטיקה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2016, למשל, עלה כי במחוז הדרום האחוז הגבוה ביותר של בוגרי שלוש יחידות, לעומת מחוז תל אביב והמרכז שם נמצא אחוז בוגרי חמש יחידות הגבוה ביותר.

אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ שפועלת לחיזוק לימודי המתמטיקה והמדעים בבתי הספר, אמר באולפן ynet שההישגים אכן משקפים במידה רבה את הפעילות של הרשויות המקומיות בנושא: "יש ערים שלקחו את הנושא הזה ברצינות. הן הבינו שהנוסחה השתנתה. פעם הם רדפו אחרי הזכאות לבגרות. כל ראש עיר לפני הבחירות התגאה ב-90-95 אחוזי זכאות לבגרות, אבל היום זה כבר לא שובר השיוויון של החינוך. ראשי ערים שלקחו את העסק ברצינות משקיעים במורים ובשעות ומציבים יעדים שאפתניים, ואנחנו רואים ערים כמו סכנין, בית שאן, נהריה, ואשדוד שפשוט לקחו את העסק בידיים. במרכז תפסו את העניין מהר יותר, בפריפריה לקח זמן, אבל הזינוקים מאוד מרשימים".

הורביץ טוען כי לערים גדולות יותר יש יתרון בולט באשר לחיזוק לימודי המתמטיקה. "אנחנו רואים שיש יתרון לגודל", הוא אומר. "יש בתי ספר גדולים, אפשר להציע מגוון של מגמות לימוד, אפשר להביא כמה מורים לחמש יחידות מתמטיקה ולפיזיקה, לייצר מגמות ייחודיות. הערים הללו יוצרות תנופה שאפשר לראות שהיא מאוד מרשימה, גם לרוחב הסוציו-אקונומי". עם זאת, הוא מתייחס גם לפערים שעולים מהנתונים: "הפערים גדולים, אבל מה שאנחנו רואים זה שכשיש מנהיגות מקומית, ואנחנו מתקרבים לבחירות המקומיות, צריך לבוא חשבון לטוב ולשיפור עם ראשי הערים. יש כאלה שלקחו ברצינות ומראים שאפשר".

גורם נוסף המשמש כמשמר פערים בין תלמידים מרשויות חזקות לרשויות חלשות הוא גביית התשלומים עבור "תוכניות לימוד נוספות" (תל"ן). ועדת החינוך של הכנסת התירה בחודש יוני, גם בשנת הלימודים הזו, גביית תשלומים גבוהים במיוחד עבור אותן תכניות לימוד, שמאפשרות למעשה לבתי הספר להרחיב את מספר שעות התגבור במקצועות השונים, ובהם מתמטיקה. על פי החלטת הוועדה, בחטיבות הביניים ניתן לגבות עד 3,180 שקלים ובחטיבה העליונה עד 3,450 – כל אלו בנוסף לתשלומי הרשות והחובה המוטלים על ההורים. עם זאת, משרד החינוך הודיע בסמוך לתחילת שנת הלימודים הנוכחית כי יתחיל להפעיל כבר השנה תקצוב דיפרנציאלי לבתי הספר התיכוניים, בדומה למדיניות המשרד בבתי הספר היסודיים.