קריאות בוז לשרה רגב בטקס פרסי אמ"י: "יש גבול לחופש הביטוי"

שוב מהומה בטקס בהשתתפות מירי רגב. קריאות בוז ו"אל תערבי פוליטיקה" נשמעו אמש (יום ג') לעבר שרת התרבות מכל רחבי היכל התרבות בפתח תקווה בטקס הענקת פרסי אמ"י (אגודת אמני ישראל). רגב שנאמה על הבמה אמרה בתגובה: "יש גבול לחופש הביטוי. חופש הביטוי והאמנות - כן. חופש ההסתה - לא ולא. את האמת שלי אמשיך להשמיע מעל כל במה שאהיה עליה". בשלב מסוים נאלצה רגב לקטוע את הנאום לפני שהמשיכה.

השרה התייחסה לחוק הנאמנות בתרבות שצלח אתמול משוכה נוספת באישור בוועדת החינוך והתרבות, לפני קריאה שנייה ושלישית: "אני לא מאמינה שיושבים פה אנשים שלא מבינים את החוק. החוק עבר היום תודה לאל בוועדת החינוך והוא מדבר על משהו מאוד נקודתי. אין לו שם קשר לאמנות או ביקורת, נוקבת ככל שתהיה. לממן מהתקציב שלנו הצגה על רוצח חיילים - לא ולא. לא יעזור לכם. ועל זה מדבר החוק. לא על שום דבר אחר. אז שלא יבלבלו אתכם. כל אותם אלה שבהיסטריה מהחוק - אני מציעה לכם לשתות מים ולהירגע. כל מי שמנסה לספר לכם סיפורים - זה פייק ניוז".

השרה מירי רגב בטקס הענקת פרסי אמ"י (צילום: מוטי קמחי)

שרת התרבות הוסיפה לקול קריאות הבוז: "לחוק הזה אין שום כלום עם אמנות, תרבות וביקורת. אתם תמשיכו ליצור ולבקר, ואנחנו מכבדים את זה. לא תאמינו, אפילו נממן את זה. אבל לא נממן מתקציב ציבורי הסתה נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אם באמת באמת תסתכלו לתוך תוככם פנימה ותנסו להבין את מה שאני אומרת - אתם תגידו לבד שאת הסרטים האלה אנחנו לא נוכל לממן. אנחנו לא רוצים לממן אמנות שמסיתה נגדנו. את האמת שלי אמשיך להשמיע מעל כל במה שאהיה עליה.

"לצערי החליט מי שהחליט לפרסם דווקא היום על אירוע בסינמטק תל אביב בכיכובם של הגשש העיוור למציאות גברי בנאי, שרית וינו אלעד ואחרים. אני שמחה שבנאי החליט לחזור בו. אירוע שמתכננים להקריא בו עדויות של אסירים בטחוניים - אנחנו יודעים מי אלה. מחבלים עם דם על הידיים שרצחו גברים ונשים. מה יעלו באירוע הזה אנשי התרבות המהוללים שלנו בסינמטק? אירוע שנתמך מכספי הציבור, מכל אחד ואחד מאיתנו.

"מחבלים שלחם חוקם הוא שורות בהשראת פואטיקת טרור. 'התקומם עמי התקומם נגדם, לא די לי בפיתרון של שלום, התקומם עמי התקומם נגדם'. זו המשוררת הדגולה, תומכת הטרור שעליה עשו ערב שירי הלל. היא המשוררת התמימה הזו, גיבורת תרבות. אתם או מי מכם רוצים שאנחנו נממן? נו באמת, הצחקתם אותי. יש גבול לחופש הביטוי. אני שואלת אתכם, מי מכם - בלב חפץ - רוצה לתת במה לשיריה של דארין טאטור, לשיריו של מחמוד דרוויש, 'בשרו של הכובש יהיה לי למאכל'. זה כולל גם אתכם רבותיי".