בריכה גדולה וצלמית מהתקופה הרומית התגלו בציפורי

בגן הלאומי ציפורי שבגליל התחתון התגלתה לאחרונה בריכת מים עתיקה, שרוחבה 14.5 מטרים ואורכה 21 מטרים. עומק הבריכה הוא כ-3.5 מטרים. בנוסף נמצאה במקום צלמית של פר מהתקופה הרומית. ההערכה היא כי הבריכה היא מהמאה ה-3 לספירה.

ברשות הטבע והגנים מציינים כי תוצאות החפירה מאפשרות להציע כי הבריכה היא "קרונה של ציפורי", כפי שנכתב במסכת מגילה בתלמוד הבבלי על רבי יהודה הנשיא: "רחץ בקרונה של ציפורי בשבעה עשר בתמוז". הערכת החוקרים מתבססת בין היתר על המדרגות המונומנטליות ברוחב של למעלה מ-2 מטרים, המאפשרות ירידה אליה ועל התיארוך האפשרי של הבריכה למאה ה-3 לספירה - שבתחילתה שהה כנראה רבי יהודה הנשיא בציפורי.

את פרויקט החפירות הובילו ברשות הטבע והגנים בסיוע קרן רקפת של משרד האוצר, בחסות רשות העתיקות, פועלים מחברת פוקוס ושיתוף הקהל הרחב. צוות החופרים והחוקרים כלל את ד"ר צביקה צוק, הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יוסי בורדוביץ' וד"ר דרור בן יוסף גם הם מרשות הטבע והגנים ואחיה כהן-תבור.

הבריכה לאחר הגשמים האחרונים(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

ד"ר צוק אמר: "הבריכה הנמצאת ליד המבואה של הגן הלאומי היא תגלית מרתקת, שלהערכתנו גם תהפוך למוקד עניין מלהיב נוסף בגן הלאומי ציפורי. מדובר בבריכת אגירה, ואולי גם רחצה, שקיבלה את מימיה מאמת מים שהגיעה ממעיינות בהרי נצרת. בחפירה נחשפה כל קרקעית הבריכה שהייתה מכוסה באדמת סחף בעובי של 3-1 מטר. כן נחפר חלק גדול מהדפנות החיצוניים של הבריכה".

הארכיאולוג הראשי ברשות הטבע והגנים הוסיף: "בהמשך נמצאה בריכה נוספת ממערב, קטנה יותר, רדודה יותר וקדומה יותר המתוארכת למאות 2-1 לספירה". ד"ר צוק אמר עוד כי "בטרם היו בידינו נתונים רבים שאלנו האם בריכה זו יכולה להיות 'קרונה של ציפורי' ולפי התוצאות והממצאים של החפירה הדבר בהחלט אפשרי".

הבריכה מהתקופה הרומית(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

מטבעות וצלמית של פר

במהלך החפירה השתמשו החופרים במגלה מתכות ובמקום נמצאו מטבעות רבים. בגובה של כחצי מטר מעל קרקעית הבריכה נמצאו מטבעות מהתקופה המוסלמית המאוחרת (מאות 15-14 לספירה) ואילו על קרקעית הבריכה נמצאו מטבעות וכלי חרס מהתקופה הרומית המאוחרת ומהתקופה הביזנטית (מאות 5-3 לספירה).

תגלית מרתקת ומרגשת במיוחד הייתה צלמית קטנה (4X4 ס"מ) ויפהפייה מברונזה של פר שנמצאה בעזרת מגלה מתכות בתוך היציקה של הבריכה.

הצלמית בדמות פר(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

על גילוי הצלמית סיפר אחיה כהן-תבור, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל שהיה שותף לניהול החפירה: "את מגלה המתכות הפעלתי יחד עם הפועל המסור אבו-חמד. באחד הימים אבו חמד מצא מסמר ומטבע מעל הרצפה, אך מגלה המתכות המשיך לצפצף גם לאחר מכן. הוא ניקה את רצפת הבריכה היצוקה מבטון עתיק בכדי לזהות מהיכן מגיע הצפצוף, אך הצפצוף התמיד גם כאשר הרצפה הייתה נקייה - כלומר חפץ המתכת נמצא בתוך הבטון עצמו. בעקבות זאת סימנו נקודת שבירה ברצפה ואחרי שנוצר חור בגודל של כחמישה ס"מ עצרנו כדי לבדוק את השברים במגלה המתכות. אחד השברים לא רק צפצץ אלא גם חשף צורה מיוחדת אותה זיהינו בהתלהבות והתרגשות כפסלון של פר מברונזה".

על מנת לשלוף את הפר מתוך יציקת הבטון נעשתה עבודה זהירה, אך רגליו האחוריות של הפסל כבר היו שבורות. לשם כך גויסה המשמרת ארנה כהן שביצעה עבודה מקצועית לניקוי הפר ולהדבקת הרגליים האחוריות. למרות גודלה הקטן של הצלמית אמנות הפר מרשימה מאוד באיכותה, בפרופורציות ובריאליזם שלה.

הצלמית בדמות פר(צילום: ד"ר צביקה צוק, רשות הטבע והגנים)

ד"ר עדי ארליך מהחוגים לארכיאולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטת חיפה, מומחית לחקר צלמיות, מעריכה כי על פי סגנונה של הצלמית היא מהתקופה הרומית (מאות 3-1 לספירה). ד"ר ארליך אמרה כי לדעתה הפר הוא גם סמל של אלים כנעניים וסוריים (בעל הכנעני, הדד הסורי) הקשורים לגשם ופריון - או גם יכול להיות ייצוג סימבולי ותחליף לקורבן, שכן פרים שימשו כקורבנות בדתות השונות.

דמות פר מופיעה ברצפת הפסיפס של בית הכנסת העתיק של ציפורי, כקורבן שהובא בטקס הקדשת אהרון למשכן. כמו כן, פר מופיע גם בפסיפס חג הנילוס שבציפורי כחיה הניצודה בסצנת ציד. שני הפסיפסים הללו מאוחרים לצלמית בכ-200 שנה או יותר. הצלמית הושקעה בתוך יציקה עבה של רצפת הבריכה, בערך במרכזה, ולפיכך יכלה לשמש כמטמון יסוד וכחפץ מאגי לברכה ומזל. מפני שפר נתפס כקשור לאלים המורידים גשם, יתכן שהמטרה הייתה להבטיח שהבריכה תתמלא בגשמי ברכה.

בציפורי נמצאו בחפירות העבר מספר צלמיות ברונזה קטנות, וביניהן סוס, פאן ופרומתיאוס. ברשות הטבע והגנים מציינים כי יפעלו לפיתוח תיירותי של אזור הבריכה למען המבקרים הרבים הפוקדים את הגן הלאומי. בתוך כך ייתכן שתיבדק אפשרות להכנסת מים לבריכה בעונות החמות לרווחת המבקרים. ברשות הטבע והגנים אמרו כי את האפשרות הזאת הראה הטבע בימים האחרונים עם גשמי הברכה, כאשר נכנסו מים לתוך הבריכה ובזכות הטיח האיכותי שלה המים עומדים בה לגובה של 30 ס"מ, במשך מספר ימים ואינם מחלחלים.