מחקר: מבצר נמרוד עתיק בהרבה ממה שסברו
החוקר ד"ר אלון מרגלית מצא במבצר שמעל מעיינות הבניאס מאפיינים של בנייה הלניסטית, כמו שניתן לראות בירושלים ומסביב לים האגאי. עד כה סברו החוקרים כי המבצר נבנה בתקופה האיובית, כ-1,000 שנים לאחר מכן
תזוזות וזעזועים שגרמו רעידות אדמה במבצר נמרוד (קלעת נמרוד) בגולן, מעידות כי המבצר נבנה בתקופה ההלניסטית (עד שנת 30 לספירה) או הביזנטית (המאה ה-4 עד ה-7 לספירה) ולא בתקופה האיובית (המאה ה-12 וה-13), כפי שסבורים חוקרים אחרים. המחקר, שמעורר ויכוח בין הארכיאולוגים, פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Heritage Science.
מבצר נמרוד, מבצר אסטרטגי הנמצא בשיפולי החרמון מעל למעיינות הבניאס, שלט על הדרך העתיקה מצור לדמשק ועל העיר בניאס. מאז ראשית המאה ה-19, מתווכחים היסטוריונים, גיאוגרפים וארכיאולוגיים על זיהויו של המבצר ועל זהות בוניו.
בעוד שחוקרים טענו שהמבצר נוסד בעת העתיקה, טען פול דשמפ, שחקר את המבצר בשנות ה-30' של המאה העשרים, כי מדובר במבצר צלבני, בדומה למבצרים רבים הפזורים במזרח התיכון. מקורות היסטוריים מעידים כי אזור העיר בניאס היווה את גבולה המזרחי של הממלכה הצלבנית.
בשנות ה-70' של המאה הקודמת הציג פרופסור רוני אלנבלום מהאוניברסיטה העברית, תיאוריה שלפיה נבנה המבצר לאחר תום הכיבוש הצלבני בארץ ישראל, על ידי השליטים המקומיים, האיוביים, הסבר שהתקבע במחקר ומוצג על פי רוב כעובדה היסטורית.
במחקר חדש שערך ד"ר אלון מרגלית, מהמכללה האקדמית תל-חי, אופיינו ארבעה תצורת בנייה שונות במבצר נמרוד: "מסיבית", "צלבנית", "איובית" ו"ממלוכית". הבנייה המסיבית, מצויה בצדו הצפון מערבי בלבד של המבצר ומתאפיינת בשימוש באבני גזית ענקיות שמשקלן נע בין 5 ל 40 טון.
לתצורה המסיבית מאפיינים של בנייה הלניסטית ודוגמאות לבנייה מעין זו ניתן לראות בירושלים ומסביב לים האגאי. מדובר בסוג בנייה המתבססת על אבנים שסותתו, כל אחת בנפרד, כך שיתאימו במדויק לאבנים הצמודות אליהן ומהווה את תצורת הבנייה העמידה ביותר לנזקי רעידות האדמה.
למרות זאת ניכר כי תצורה זו ספגה את הנזק הכבד ביותר - כלומר היא נפגעה על ידי רעידות אדמה רבות ביותר ולכן היא הקדומה ביותר במבצר. מעל לתוצרה המסיבית נבנתה התצורה הצלבנית, המאפיינת את רובו של המבצר ומבוססת על שימוש באבני גזית בינוניות ואחידות מבחינת עיצובן. תצורה זו נפגעה גם היא על ידי רעידות אדמה. מידת הנזק שנגרמה לחומות הצלבניות הייתה פחותה מהנזק שניכר בתצורה המסיבית, אבל מבנים פנימיים ואולמות התמוטטו עד היסוד. לעומת תצורות מוקדמות אלו, התצורות האיובית והממלוכית בחלקו העליון של המבצר לא נפגעו כלל מרעידות האדמה, וזאת למרות שתצורות אלו מתאפיינות בבניה מתוחכמת ועדינה כמו למשל "במגדל היפה" שהוא דוגמה נפלאה להישגי הארכיטקטורה המוסלמית.
מן הממצאים הסיקו ד"ר מרגלית כי מבצר נמרוד נפגע במשך קיומו משתי רעידות אדמה עוצמתיות: הראשונה, בשנת 749 לספירה שפגעה בתצורה המסיבית והשנייה בשנת 1209 לספירה שפגעה בתצורה הצלבנית.
הבנייה האיובית והממלוכית לא נפגעו כיוון שלא היו קיימות בזמן הרעידה השנייה. מכך הסיק ד"ר מרגלית כי לא ניתן לייחס לאיובים את הקמת המבצר ולכן קבע כי המבצר הוקם בתקופה ההלניסטית או בביזנטית ומאוחר יותר שימש את הצלבנים ושופץ על ידי האיובים.
למחקר המלא
לפנייה לכתב/ת 
