רבתם בזמן ההריון? הילד יסבול מזה
מחקר חדש העלה תוצאות מפתיעות בנוגע לקשר בין הורים לילדים. דינמיקה שלילית בין בני זוג בזמן ההריון פוגעת בהתפתחות הקוגניטיבית של התינוק, להנקה אין בהכרח השפעה על הקשר בין האם לילד - ותינוקות שמתקשים לישון אוהבים יותר את אבא
המחקר, שנערך על ידי מכון SEED לחקר התפתחות רגשית בינקות במכללה האקדמית תל־אביב-יפו, בחן את חשיבות הקשר הראשוני בין הורים ותינוקות, משלב ההריון ועד גיל שנתיים. הוא הקיף 109 משפחות המצפות לילד ראשון.
החוקרים, בראשותה של ד"ר דנה שי, פסיכולוגית התפתחותית שעומדת בראש מכון SEED, ערכו להורים בדיקות בשישה מועדים שונים: בדיקה אחת במהלך ההריון וחמש בדיקות בשנתיים הראשונות שלאחר הלידה. במסגרת הבדיקות נערכו תצפיות, ראיונות ושאלונים להורים ולילדים.
בשלב ההריון נתנו החוקרים להורים בובה - המדמה תינוק - שלא מפסיקה לבכות. הם ביקשו מההורים לנסות ולמצוא מה מפריע לאותה בובה והציעו להם לחתל, להאכיל ולנסות להרגיע אותה. המשתתפים בניסוי לא ידעו שהחוקרים תכננו מראש למנוע מהבובה לחדול מלבכות על מנת לגרום להורים ללחץ ומתח, ולבחון תוך כדי כך את הדינמיקה הזוגית ביניהם.
הקשר בין איכות השינה והקשר לאב
החוקרים מצאו שהדינמיקה הזוגית בהריון משפיעה על ההתפתחות הקוגניטיבית של הילד בגיל שנה וחצי. זוגות שהפגינו במהלך הניסוי ביקורת וחוסר תמיכה זה בזו גרמו לפגיעה בהתפתחות הקוגניטיבית של התינוק בגיל שנה וחצי. "אנחנו רואים שאינטראקציה שלילית בין ההורים, שכוללת מתח ועוקצנות בין בני הזוג עוד במהלך ההריון, היא זו שניבאה את היכולות הקוגניטיבית של הילד. ההסבר הוא שאנחנו מאמינים שהדינמיקה בין ההורים ממשיכה גם כשהילד נולד ומשפיעה עליו", מסבירה ד"ר שי.
בחלק נוסף של המחקר, שבוצע בשיתוף עם ד"ר שיר בר־אמת ופרופ' דני קורן, התגלה שאין להנקה שום השפעה על ההיקשרות בין האם לתינוק או בין התינוק לאם. מה שחשוב הוא שהאם תרגיש שלמה עם הבחירה שלה. מסקנה זו נוגדת את המסרים השכיחים של מערכת הבריאות, יועצות ההנקה, הפרסומאים וטיפות החלב, שמעודדים הנקה בכל מחיר.
100 אחוז מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו על רצון להניק, אבל אחרי שלושה חודשים רק שני שליש הניקו. "ברגע שלאם היו תחושות שליליות בכל הקשור להזנת התינוק - בין אם זה בהנקה או בבקבוק — זה היה גורם מנבא לאיכות הקשר שלה עם התינוק", מסבירה ד"ר שי.
ממצא מעניין נוסף נוגע לקשר בין איכות השינה לאמון באב. שני ההורים מילאו שאלונים על איכות השינה של התינוק. כל אחד מהם התבקש להשיב על מספר היקיצות של התינוק בלילה וכמה זמן לוקח לו לחזור לישון. החוקרים נתנו לכל תינוק ציון על איכות השינה שלו. החוקרים הגיעו לבתי ההורים ובדקו את רמת הקשר בין הילד לאב ובין הילד לאם באמצעות תצפיות, כמו האם הילד הולך אחרי ההורה, האם הילד עוקב במבט אחרי ההורה וכדומה. החוקרים הגיעו למסקנה שככל ששינה של הילד הייתה פחות טובה - כך היה קשר טוב ובטוח יותר עם האבא.
"זה ממצא מפתיע ולא צפוי", מסבירה ד"ר שי. "ככל הנראה מנגנוני ההתקשרות של הילד עם האימא שונים מאלו של האבא. האמא מבלה יותר זמן עם התינוק והאבות, ברוב המקרים, לא פוגשים את הילד לעיתים קרובות. לכן תינוק שיש לו קשיים בשינה ומתעורר הרבה פעמים פוגש את האב, שמקבל הזדמנות לראות את הילד ולהרגיע אותו, וכך נוצר קשר טוב ביניהם". המחקר צפוי להימשך ולעקוב אחרי הילדים גם בגילאים בוגרים יותר.
לפנייה לכתב/ת 
