קליק לטבע: הצלם עוזי דגני מאוהב בצבועים

צלם הטבע עוזי דגני מבאר שבע מקדיש את השנים האחרונות לתיעוד חייהן של משפחות צבועים מפוספסים בנגב המערבי, במטרה להגביר את המודעות למצבם בטבע ולשפר את הדימוי שלהם בציבור. 

גור צבוע מפוספס מבוהל לאחר שפתח המאורה שלו בנגב המערבי, נרמס ע"י רוכבי אופנוע ורכב שטח שנסעו באזור המאורה במשך דקות ארוכות ונעלמו מהאזור(צילום: עוזי דגני)

המחשבות נדדו לטבע

עוזי (47), צלם ומדריך צפרות, גדל במשפחה של צלמים, אך רק לפני כ-12 שנה החל לצלם באופן מקצועי והוקסם מתיעוד חיות הבר בארץ.

"הזיקה לטבע בשילוב עם המצלמה היא מתכון לחיוך ומילוי הנפש", הוא אומר ל-ynet. "יש משהו מרגיע ביציאה לשטח ובצילום בעלי חיים בטבע, שמבדיל מהעירוניות הסואנת והעשרת הידע האישי, הבנת התהליכים שאין שיעור דומה להם באף בית ספר שהייתי בו". 

בעבר עבד כצלם עיתונות ובוטיק באזור הדרום, אך המחשבות נדדו אל הטבע. "בכל הזדמנות מצאתי את עצמי בסיום המטלות שמהן התפרנסתי, עף לשטח ומעביר זמן לא מבוטל תוך לימוד עצמי בצילום ובהבנת תא השטח הנבחר. הבסיס התמידי הוא שטובת החיה לפני הכל ואין לחץ לצלם, לא משנה כמה נדיר או מיוחד הוא הרגע".

לפני מספר שנים איתר צבועים מפוספסים באזור הנגב המערבי, לאחר מעקב ממושך ושימוש בציוד צילום המאפשר שהייה ממרחק רב והחל ללמוד את אורחות חייהם.

מפגש ראשון עם שלושה צבועים צעירים

"פעלתי מתוך תחושה פנימית חזקה בשילוב עם הרמזים שסיפקה לי האדמה והצמחיה, עד שנחשפתי בפעם הראשונה", הוא מספר. "המתנה לא ברורה של מספר שעות, כשברגע אחד ראיתי קצה של אוזן חשבתי שמרוב המתנה התחלתי לדמיין. לאחר מספר דקות יצא צבוע מהמאורה ואני הייתי בהתרגשות גדולה. דקה לאחר מכן יצא צבוע שני, כך שההתרגשות הייתה כפולה ולאחר זמן מה יצא צבוע שלישי. אני כבר התחלתי לרחף מרוב התרגשות שקשה מאוד לתאר אותה".

המפגש הראשון שלו עם שלושה גורי צבועים בני ארבעה חודשים, הניב לאחר מספר ימים פגישה עם האם. "היא הביאה שליה של פרה ולאחר הצילום, החלטתי לתעד בוידאו את הרגע המדהים של שני גורים שחולקים את השליה, בתיעוד שטרם נראה כמותו בטבע, היה מיוחד עבורי ומאז מצאתי את עצמי יוצא לשטח לפני עלות השחר ומשם רץ לעבודתי".

שלושה גורי צבוע מפוספס(צילום: עוזי דגני)

עוזי איתר לאחר תקופת מעקב ממושכת שלוש משפחות צבועים שגרות בסמיכות זו לזו במאורות שונות. "ההתמדה והסבלנות משתלמים. תוך כדי התצפיות, הבנתי את קשרי המשפחה ביניהן. האימהות מטפלות יחד בגורים. הזכרים מגיעים מדי פעם לבקר אך לא פעילים בגידול השוטף", הוא מגלה.

בצילום הצבועים ישנם גם לא מעט אתגרים, מעבר לשהייה עצמה בשטח. "שועל שהגיע למאורת גורי הצבועים שהיו בני חודשיים בערך, ברגע אחד חטף גור צבוע וברח בריצה מהירה מאוד. הגור השני שנותר לבדו, יצא מהמאורה והחל להשמיע קריאות מצוקה נוראיים", הוא משתף. "הרגשתי שאני נקרע לגזרים. מצד אחד הרגשתי שנגעו לי בילד ומצד שני אני יודע שאסור להתערב ולתת לטבע לעשות את שלו, גם אם זה לא הכי לרוחי". 

לצילומים יש כוח לשנות דעות קדומות

במהלך צילומי הטבע בהם הוא נמצא בהסוואה, הוא נחשף לנזקים הקשים שנגרמים ע"י רוכבי אופנועי ורכבי שטח לטבע. בחלק מהמקרים הוא לא הגיב מחשש לחשיפת מקום המחייה של הצבועים ופגיעה בהם.

את תיעודי הצבועים הוא משתף ברשתות החברתיות וכעת גם בתערוכת צילומים חדשה, אך את מיקום הצבועים הוא לא חושף כדי למנוע פגיעה בהם ונהירה של צלמים וצלמות למקום. לדבריו, התגובות הרבות שהוא מקבל בהן גולשים רבים מודים לו על כך שצילומיו מציגים את הצבועים באור אחר וחיובי. "זו הרגשת מיליון הדולר שאנשים שבעבר סלדו מהצבוע וכיום מחכים לתמונת הצבוע הבאה שאעלה בפייסבוק", הוא מסכם. 

במטרה להעניק הצצה לעולמם של הצבועים ולהגביר את החשיבות בשמירה על חיות הבר והסביבה במגזרים שונים בחברה בישראל, הוא יעלה הערב (א') ב-19:00, תערוכת אישית בשם עמק הצבועים" בקפה "לולה" בבאר שבע, שם יוצגו הצילומים עד סוף אוקטובר. החלום החשוב מבחינתו, הוא להפיץ את עמוד "הצבוע המפוספס בישראל" בו הוא משתף צילומי סטילס, סרטונים וסיפורים על הצבועים אותם הוא מתעד, בתקווה להקים עמוד דומה גם בשפה הערבית. "השינוי יקרה, אך ורק אם תהיה הסברה נכונה וממוקדת קהלים".

צלמות וצלמי בעלי חיים וחיות בר המעוניינים להעניק לקוראים הצצה לעולמם ולצילומים, מוזמנים ליצור קשר בדוא"ל click4teva@gmail.com