מאות הרוגים בכבישים בשנה: התאונות ועונשיהן
כבישי ישראל ממשיכים לגבות קורבנות כמעט כל יום - אך חומרות התאונות ועבירות התנועה מגוונות. מהם העונשים לנהג שהורשע בגרימת תאונה קטלנית? מי יכול לפסול רישיון ולאיזו תקופה ומדוע, במקרים רבים, לא שוללים רישיון לצמיתות? שאלות ותשובות
על-פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 345 בני אדם נהרגו ב-2019 בכבישי ישראל. הכבישים המדממים ממשיכים לגבות קורבנות - אך התאונות מגוונות. מהי הענישה כשנהג מורשע בגרימת תאונה קטלנית? מתי פוסלים רישיון ומדוע לא שוללים לצמיתות רישיון לנהגים שהתרשלו באופן חמור? כך למשל, בתאונות עם נזק בלבד לרכוש ללא פגיעה בגוף - בדרך כלל לא יוגש כתב אישום.
משפחות רוכבי האופניים שנהרגו על הדורס: "רוצח לכל דבר"
הנהג הישראלי אחראי ל-93% מהתאונות: "בעיה קשה של נורמה וחינוך"
למנוע את התאונה הבאה: כל הפתרונות לקטל בדרכים
תאונות קטלניות - העבירה והעונש
עד לאחרונה נחלקו העבירות לשני סוגים:
גרימת מוות ברשלנות - עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר
הריגה - עבירה שדינה עד 20 שנות מאסר.
אלא שסעיף ההריגה בוטל וכעת ניתן להעמיד לדין במקומו בגין המתה בקלות דעת - עבירה שדינה עד 12 שנות מאסר.
עם זאת, ישנם מקרים שבהם אדם יועמד לדין בגין חלקו בתאונה קטלנית, אך לא בגלל שגרם לתאונה עצמה - למשל במקרה של תאונה בלתי-נמנעת - אך לאחר מכן הפקיר את הנפגע בשטח מבלי להזעיק עזרה. אז הוא לא יואשם בגרימת המוות, אלא בהפקרה - כמו למשל במקרה של תאונת הדרכים שבה היה מעורב הכדורגלן יצחק אספה, שהורשע בהפקרת הנער ארי נשר.
למי הסמכות לפסול רישיון נהיגה?
פסילה מנהלית - החוק מאפשר לשוטר לשלול מידית את זכותו של נהג לנהוג לתקופה מוגבלת, אם התעורר חשד כי הנהג מסכן את הציבור. הפסיקה מכירה בכך שפסילה כזו מהווה מעין "תקופת צינון" ולא ענישה מכיוון שהנהג טרם הורשע. מטרת הפסילה היא עצירה מידית של הסכנה שנשקפת מהנהג - לדעת השוטר - ושמירה על ביטחון הציבור וביטחונו של הנהג עצמו. יצוין כי נטילת הרישיון היא זמנית ובתום התקופה יתייצב הנהג מול קצין משטרה למטרת שימוע מנהלי.
במקרה שבו נהרג אדם - יפסול הקצין את רישיון הנהיגה לתקופה של עד 90 יום. במקרה שבו נחבל אדם באפשרות הקצין לשלול את הרישיון לתקופה של עד 60 יום ובעבירות אחרות ל-30 יום. יודגש כי בתאונות קטלניות קיימת חובה לפסול את רישיון הנהיגה. נוסף על כך, בית משפט רשאי לפסול רישיון נהיגה עד תום ההליכים. במקרה של תאונה קטלנית חובה על בית המשפט לפסול את רישיון הנהיגה עד פסק הדין. אם יורשע הנהג - באפשרות בית הדין לשלול רישיון נהיגה לצמיתות.
בנוסף, בסמכות אגף הרישוי במשרד התחבורה לפסול את רישיונם של נהגים המוגדרים "מסוכנים". אם שוכנע אגף הרישוי, על-פי ראיות שהובאו בפניו, כי אופן נהיגתם של בעלי הרישיון מהווה סכנה לעוברי דרך - הוא רשאי (בהחלטה מנומקת ולאחר שניתנה לנהגים לשטוח את טענותיהם) לפסול אותם מלהחזיק ברישיון נהיגה.
מהם השיקולים בפסילת רישיון?
לעתים בחוק קיימת אפשרות של "פסילת מינימום"; כמו למשל במקרה שאדם מורשע בנהיגה בשכרות - ייפסל רישיונו לתקופה מינימלית בת שנתיים. במצב של עבירה חוזרת - תקופת הענישה לא תרד מתחת לארבע שנים אלא בנסיבות מיוחדות. עו"ד אלון ארז, המתמחה בתחום הפלילי, מסביר: "בדרך כלל, השיקול המרכזי לשלילה הוא קודם כל חומרת העבירה - האם קיימת עילת מסוכנוּת. לפעמים גם העבר התעבורתי משחק תפקיד. ברוב המקרים, גם בתאונות דרכים קשות מאוד, נדיר לראות שלילות לצמיתות - אך כן תיתכן שלילה לתקופה ארוכה שיכולה להגיע עד עשר שנים.
מתי תיתכן הקלה עם עברייני תנועה?
לדברי עו"ד ארז, "תחילה ייבדק האם הנהג עבר הליך שיקומי, האם הבין את חומרת מעשיו או האם השתלב במסגרת שירות המבחן. כמו כן, תיתכן התחשבות במצבו הכלכלי. לעתים קרובות הנאשם שהורשע בביצוע העבירה הוא המפרנס היחיד ושלילת רישיונו לצמיתות עלולה לגרום לו ולמשפחתו לנזק כלכלי אדיר".
"גם אדם שמורשע בגרימת מוות ברשלנות במקרים אחרים או בהריגת אדם שלא בתאונה לא נכנס לכלא לכל החיים", אומר עו"ד ארז. "להבדיל אלפי הבדלות, גם שלילה היא לא לצמיתות בדרך כלל - אלא פחות מכך. רוב האנשים שמבצעים עבירות שמסתיימות במוות בכביש הם אזרחים נורמטיבים ללא עבר פלילי. לכן, מצד אחד שופטים את חומרת העבירה ומצד שני את הנסיבות האישיות".
לפנייה לכתב/ת 
