באוצר ובבנק ישראל תמימי דעים: אי הקמת ממשלה תפגע באזרחים

לקראת אסון כלכלי? נדיר למדי ששני הגורמים הכלכליים הבכירים במשק - משרד האוצר ובנק ישראל - מתריעים באופן ברור וחד משמעי על הנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם בישראל, אם לא תוקם ממשלה מיד לאחר הבחירות הקרובות; ולא יינקטו בדחיפות צעדים חיוניים ביותר בתחומי תקציב המדינה, הגירעון הממשלתי והרפורמות התקועות כבר יותר משנה.

בהתאם לציפיות: ריבית בנק ישראל נותרה בשיעור של 0.25%

האוצר מעריך: הגירעון יחצה את ה-4% בשנה הבאה

הכישלון של כחלון: השנה הסתיימה, הבור נשאר

לקראת ישיבת הממשלה שתתקיים היום (א'), התריעו בכירים במשרד האוצר כי ללא טיפול בבעיות שנוצרו כתוצאה מהיעדר תקציב מאושר ל-2020, לצד העובדה שהמדינה מתנהלת תחת ממשלת מעבר למעלה משנה, עלול להתרחש בישראל אסון כלכלי. בבנק ישראל הזהירו שיש לבצע בדחיפות צעדים לצמצום הגירעון, הן בתחום ההוצאות (קיצוץ תקציבי) והן בתחום ההכנסות (העלאות מיסים).

מימין לשמאל: ראש אגף התקציבים, שאול מרידור; שר האוצר, משה כחלון; ופרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל(צילומים: רפי קוץ ועמית שאבי)

היום יציגו בכירי האוצר לחברי הממשלה את התחייבויות המדינה ואת מצב התקציב החזוי בגינן לשלוש השנים הבאות. בתדריך מיוחד בסוף השבוע, השמיעו בכירי המשרד אזהרה יוצאת דופן: אם לא תקום מיד לאחר הבחירות ממשלה חדשה, צפויה פגיעה קשה במיוחד בשירותים לאזרחים עוד השנה. זאת, בעיקר אם תקציב המדינה לא יאושר במהרה.

אם לא תוקם ממשלה גם אחרי הבחירות הקרובות, השלישיות במספר בתוך שנה, השירותים לאזרחים ייפגעו באופן קשה, והגירעון בתקציב בשנת 2021 יגדל לממדים שעלולים לגרום לקטסטרופה כלכלית; ובכל מקרה יחייבו קיצוצים בהיקף עצום וכמעט חסר תקדים של 30 מיליארד שקל.

השירותים שיינזקו במיוחד יהיו בתחומי הבריאות, החינוך, הרווחה והביטחון. בשל אי קיומו של תקציב מאושר, חסרים כבר היום כ-20 מיליארד שקל, כדי לפחות לשמור על רמת השירותים משנת 2019, שכן האוכלוסייה גדלה ב-2% אך התקציבים נותרו כשהיו, כאשר המדינה פועלת לפי תקציב של 1 חלקי 12 מתקציב השנה שעברה.

כך לא עודכנו הקצבאות לנזקקים, ובהן לנכים ולקשישים, לא נוספו כספים דרושים למערכות הבריאות והחינוך וגם תביעות הצבא לתוספות תקציביות ממתינות, תוך כדי אי ביצוע פעולות חיוניות דחופות.

ראשי האוצר השמיעו בסוף השבוע הערכה, כי גם אם תוקם מיד לאחר הבחירות ממשלה חדשה, המדינה תפעל עד הסתיו הבא לפי תקציב המשכי, שייאלץ לצמצם את השירותים לאזרחים בתחומים החיוניים ביותר.

הגירעון צפוי לגדול ל-4.2% עד 2021

הקטסטרופה הכלכלית עלולה אף להחמיר, מאחר שבחישובים שיוצגו היום לממשלה במסגרת "הנומרטור" - כלי הפיקוח שיסדה הממשלה להתחייבויות ולהכנסות הצפויות בשלוש השנים הבאות - עדיין לא נכללות דרישות משרד הביטחון של כארבעה מיליארד שקל נוספים בשנה.

כמו כן, לא נכללות ההבטחות להגדלת הקצבאות לנכים במיליארדי שקלים בשנה; שורת רפורמות כלכליות מתוכננות והשקעות בתשתיות בהיקף של מיליארדים; וכמובן, ההסכמים הקואליציוניים שייחתמו עם הקמת הממשלה הבאה, אשר על פי ההערכות צפויים לעלות מיליארדי שקלים. באפריל אשתקד התביעות בהסכמים שנחתמו הגיעו ל-15 מיליארד שקל, אולם בסופו של דבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נכשל בהליך הקמת הממשלה.

לפי הנתונים שיוצגו לממשלה, ההכנסות ממיסים צפויות להסתכם בשנת 2020 ב-361 מיליארד שקל. תקציב 2020 יעמוד על 400 מיליארד שקל. יחסרו בו לפחות 17 מיליארד שקל, שהיו אמורים להתעדכן אילו נבנה תקציב חדש ל-2020, מה שלא ניתן לבצע בממשלת מעבר.

ביוני הוצג לאחרונה "הנומרטור" בפני הממשלה וכבר בו נחזו שחורות למשק, אם לא תוקם ממשלה בסתיו (שאכן לא קמה). שר האוצר, משה כחלון, לא אהב אז בלשון המעטה את מועד הצגת הנומרטור בפני הממשלה, וניסה לדחות את הצגתו, אולם אנשי האוצר, ובראשם ראש אגף התקציבים שאול מרידור, התעקשו להציגו בהתאם להחלטת הממשלה בעבר.

בבנק ישראל כבר לא פוסלים הורדת ריבית

בסוף השבוע הודיעה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל כי היא מותירה את הריבית הבסיסית בישראל ברמתה הנוכחית, 0.25% לשנה. אולם, בתחזית שפירסם הבנק המרכזי הועלתה האפשרות שהריבית תחזור ותרד עד לסוף השנה ל-0.1% בלבד, השיעור הנמוך ביותר בו הייתה הריבית במשק.

בצמוד להחלטה, פירסם בנק ישראל גם את תחזיותיו הכלכליות ובהן הפחתה לשנת 2020 בתחזית הצמיחה ל-2.9% בלבד. באוצר הורידו את תחזית הצמיחה מ-3.2% ל-3%. הצמיחה בשנת 2019 לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עמדה על 3.3%.

תחזית האינפלציה הופחתה גם היא, ולפי בנק ישראל זו תעמוד השנה על 1% בלבד, לעומת תחזית קודמת של 1.2%. מדובר בתחזית העומדת על הרף הנמוך ביותר של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה - 1% עד 3%.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר בתדרוך לתקשורת ביום חמישי האחרון כי "קיימת אי ודאות לגבי המדיניות הכלכלית שתשרור אחרי הבחירות, שעשויה להיות מצמצמת, אם יינקטו הצעדים המתחייבים כדי להתמודד עם הגירעון המאמיר. כל עוד נמשכת אי הוודאות הפוליטית והתקציבית, היא מחדדת את הצורך להותיר את המדיניות המוניטרית מרחיבה (ריבית נמוכה - ג.ל.) כדי לתמוך בצמיחה".