יום העצמאות הגיע, ורבים מאיתנו נוהגים לעטות כחול-לבן כדי לציין את יום ההולדת של המדינה. לציון יום זה, אספנו לכם כמה בעלי חיים שעוטים כחול בכל ימות השנה, חלקם אף חיים פה בישראל.
כחליל קליאופטרה
אבנר רינות, מיחידת סקרי טבע עירוניים של החברה להגנת הטבע, סיפר כי מדובר ב"פרפר יום קטן למדי ממשפחת הכחליליים. תפוצתו בחגורת הספר מהגלבוע בצפון, דרך מזרח השומרון ועד אזור גבעות להב ובאר שבע. מין מקומי ונדיר למדי עם אוכלוסיות מקוטעות שנכנס לרשימת הפרפרים המוגנים בישראל (בה 14 מינים) שהוכרזה באביב 2009. הזכר מאופיין בכנפיים פנימיות תכולות ואילו אצל הנקבה כנפיים פנימיות בגווני חום מעוטר בכתום. צידן החיצוני של הכנפיים בהיר ומעוטר בכתמים כהים".
חרדון סיני
חרדון בעל גפיים דקות ועדינות וזנב ארוך, המאכלס אזורים סלעיים ומצוקיים בסביבות מדבריות צחיחות וחמות. זהו חרדון פעיל יום מובהק וטריטוריאלי, שמבלה חלק ניכר מזמנו על ראש סלעים גבוהים, בולטים מאוד בשטח, שמהם יש לו תצפית רחבה על נחלתו. בעונת החיזור, הזכרים מקבלים גוון כחול בוהק, הבולט במיוחד על הראש והצוואר. בתת-המין השכן מירדן, מעבר להרי אדום ומואב, כל גופם של הזכרים נעשה כחול.
נתחן כחול
דג שמוכר לכולם כ"דורי" מהסרט "מוצאים את נמו". דג קטן האנדמי לשוניות האלמוגים שבאזור ההינדו-פסיפי. הנתחן נראה תמים, אך כאשר הוא חש בסכנה, ביכולתו לפגוע בעזרת זוג סנפירים חדים ולעקוץ טורפים. גופו כחול, זנבו צהוב ויש לו סנפירי חזה צהובים. הבתרן פעיל במהלך היום, ומחפש למאכל יצורים קטנים החיים בין האלמוגים, מאצות ומפלנקטון. דגים אלה מתרבים בקבוצה גדולה בה נמצאים זכרים ונקבות הפולטים יחד זרע וביציות למים ואינם דואגים לביצים הצפות באוקיינוס.
צוקית בודדת
לפי אתר הצפרות הישראלי של החברה להגנת הטבע, מדובר בציפור שיר בינונית דקת גזרה, בעלת רגליים ארוכות. ניזונה מחרקים גדולים, עכבישים, חלזונות, זוחלים קטנים ועכברים קטנים. הצוקית הבודדת חולפת בישראל בעיקר בזמן החורף.
צפרדע חץ ארסית כחולה
צפרדע זו מצוייה ביערות של דרום סוריניים ובצפון ברזיל. הצבע הכחול החזק שלה מזהיר את הטורפים כי מדובר בבעל חיים רעיל. צפרדע זו קטלנית במיוחד, והרעלים שהיא מפיקה יכולים לשתק ואף להרוג את הטורפים. על הצפרדע כתמים שחורים שייחודיים לכל פרט.
כוכב לינקייה כחול
כוכב ים שנמצא במים טרופיים שבאזור ההינדו-פסיפי. כוכב הים הזה ידוע בצבעו הכחול, שמשתנה בין כחול בהיר לכחול כהה, תלוי הפריט. במקרים מסויימים צבעו יהיה גם כתום או ורוד.
כחל מצוי
ציפור מרהיבה ביופייה. לפי אתר הצפרות של החברה להגנת הטבע, הציפור לבושה בצבעי כחול-תכלת למעט הגב, שצבעו חום ערמוני. ההפתעה האמיתית מתחילה כשהיא פורסת את כנפיה, המציגות דגם של סוככות בצבע כחול טורקיז עז. הכחל מקייץ וחולף בישראל. תפוצתו משתרעת מצפון-מערב אפריקה ומערב אירופה, ומשם מזרחה דרך מרבית שטחה של מזרח אירופה, תורכיה ואיראן עד הרמות הגבוהות של מזרח אסיה. האוכלוסייה שמקננת בישראל מגיעה בסוף מרץ ובתחילת אפריל, ועוזבת במהלך יולי -תחילת אוגוסט. הוא מקנן בחורים שהוא חופר בקירות עפר. בעונת האביב, מבצעים הזכרים מפגני ראווה ארובטיים – הם נוסקים מעלה לגובה רב ואז צוללים במעגלים כדי להרשים את הנקבות.
טווס מצוי
ציפור שמוצאה בהודו, המפורסמת בשל נוצותייה המיוחדים. רק הזכרים עוטים את הנוצות המיוחדות, שנועדו להרשים את הנקבות. לנקבות יש רק כמה נוצות ירוקות בצוואר, ושאר גופן חום.
פורפיריה כחולה
עוף מים בינוני, החי בביצות בצפון אפריקה, בדרום אירופה ובמזרח התיכון. הפורפיריה היא מבקרת נדירה בישראל. רוב התצפיות נעשו מאזור מעגן מיכאל ועמק בית שאן, אך לא מעט פורפיריות נצפו גם בדרום הארץ .זהו עוף ביצה בגודל של תרנגולת גדולה. אורכה של הפורפירה הוא 45–50 ס"מ בממוצע ומוטת הכנפיים שלה הו 90–100 ס"מ. היא בעלת מקור ומשטח מצח אדומים, הראש קטן והעיניים האדומות שלה קטנות גם הן. כמעט כל הגוף שלה כחול למעט הכנפיים הירוקות והרגליים הוורודות-אדומות אצבעותיה הארוכות מסייעות לה ללכת בין צמחי המים.
איגואנה כחולה
הלטאה הכחולה חיה באי גראנד קיימן שבמרכז אמריקה. הן נולדות עם מעט צבע כחול, וכשהן מתבגרות, הצבע הופך לכחול יותר. עם זאת, ללטאות גדולות יש יכולת לשנות את צבען, ולרוב משנות אותו לאפור כדי להסוות את עצמן. האיגואנה הכחולה תהפוך את עצמה לכחולה כאשר תגיע למגע עם איגואנות נוספות בנות מינה. זאת, כדי לתקשר או כדי להגדיר טריטוריה.
בעלי חיים כחולים נוספים:
