בא לשכונה בחור חדש

מפלגת העבודה שקועה בחובות כבדים. עם פשיטת הרגל האידאולוגית שלה היא הסתדרה לא רע אבל פשיטת יד וחובות זה כבר סיפור אחר. מוכרחים לעשות משהו, כי הנושים על המפתן והבנקים על הוורידים. לפיכך נאלצת מפלגת העבודה למכור את נכסיה, לרבות משכנה המיתולוגי בלב רחוה הירקון בתל אביב, ולמצוא לעצמה אכסניה צנועה יותר.

את המהלך הנדלנ"י, שבבסיסו מצוקה כספית גדלה, החליטו במפלגת העבודה לעטוף בהצהרת כוונות מביכה, ובית מפלגת העבודה עובר לשכונת התקווה. וואוו, יש לקוות שהחופשה שנטלו לעצמם פרנסיה של מפלגת העבודה מהמציאות אינה מוחלטת, ושם חפי מהאשליה שמדובר במהלך דו-סטרי. בית מפלגת העובדה עובר לתקווה, אבל התקווה עוד לא עוברת למפלגת העבודה.

תושביה שהיו קשורים בטבורם לליכוד, שקועים בשנים האחרונות בקסמה של ש"ס ויחסם למפלגת העבודה נע בין משטמה לחוסר רלבנטיות. מה להם ולדינוזאור הזה, שכל עתידו כבר מאחוריו?

ברחוב הירקון – היכן ששכן בית מפלגת העבודה שנים ארוכות – ניצבו ה"נערות העובדות" של העיר העברית הגדולה. היה זה אך טבעי שגם מפלגת העבודה תשכון שם. למעשה, כאשר עוקבים אחר דרכה של מפלגת העבודה והפערים הבלתי נסבלים בין ההצהרות למעשים - גדל הרספקט לזונות.

לא רחוק מהמקום בו בונה מפלגת העבודה את ביתה החדש בתקווה, שוכן פארק רחב ידיים - "פארק דרום" ע"ש מנחם בגין. עכשיו תהנה השכונה גם מפארק היורה ע"ש מפלגת העבודה לדורותיה. הסמיכות הזו בהחלט מקפלת בתוכה סמליות: הפערים בין "העבודה" לליכוד הצטמצמו לכדי ניואנסים דקים. בשאלות של כלכלה וחברה אפילו אלה אינם קיימים, וקשה להבין מדוע שתי הממוטות הללו אינן מתאחדות ליישות פוליטית אחת. המהלך יאפשר להן לנהל קרב מאסף יעיל יותר.

מפלגת העבודה מסוכסכת עם חלקים רחבים בחברה הישראלית שתושבי שכונת התקווה מהווים בבואה מהימנה שלהם. "העבודה" – גלגולה הסמנטי של מפא"י – מזוהה אצלם עם עלבון בין-דורי שמסרב להימחות, עם הגמוניה פוליטית כוחנית וארוכת שנים, עם סירוב להתחלק בקניינים פוליטיים ותרבותיים, עם החלקים השבעים של החברה שאותם היא מייטיבה לייצג, חרף הרטוריקה והאתוס הסוציאליסטיים שלה, ועם הרבה מאוד צביעות. בשכונה מזהים על נקלה מתחזים, ומפלגת העבודה היא מפלגה שמרנית שמתחזה לליכוד.

הנה תחזית: מפלגת העבודה תעבור לתקווה ותבנה שם את ביתה. השתל הזה ממילא יידחה והגוף יתקשה לקלוט אותו. חוץ מזה, חובות הם מחלה כרונית של מפלגות ומפלגת העבודה תיקלע אליהם שוב. תוך שנים ספורות היא תאלץ למכור גם את הבית בשכונה. הרוכשת תהיה, איך לא, תנועת ש"ס, ובמקום יוקם כולל.

אחרית דבר: תנועת העבודה עשתה כמה דברים בארץ הזו והיא בהחלט ראויה לאנדרטה, אבל למה דווקא בשכונת התקווה?

דרור ניסן, דובר חד"ש לשעבר