בנו לכם דיסקיה קלאסית, חלק 2

26. פרדריק שופן. למרות שארתור רובינשטיין הוא המבצע הכי פופולארי של יצירות שופן לפסנתר, נמליץ כאן דווקא על "אטיודים, פרליודים ופולונזים" בביצוע מאוריציו פוליני. 3 דיסקים. ("דויטשה גרמופון").
27. פרנץ שוברט, חמישית "דג השמך". גם זו אחת היצירות הכי מוקלטות בכל הזמנים. להיכרות ראשונית, כל ביצוע יעשה את העבודה.
28. "פרנץ שוברט, שלישיות אופוס 99 ו-אופוס 100 לכינור, פסנתר וצ'לו". ביצוע: שלישיית בוזאר. (EMI)
29. "פרנץ שוברט, רביעיות מיתרים 'העלמה והמוות', ו'רוזמונדה', בביצוע רביעיית אלבן ברג. (EMI)
30. "פרנץ שוברט, 21 שירים בביצוע דיטריך פישר דיסקאו". מלווה: ג'רלד מור. למרות שלא תמצאו כאן את "אווה מריה" או את "טננבאום", השירים הכי פופולאריים של שוברט, זו כניסה מרהיבה לעולמו של מי שכתב מאות שירים אמנותיים. ופישר דיסקאו, בריטון מופלא, הוא בעיני עדיין גדול הפרשנים של שוברט. (EMI)
31. "רוברט שומן, קונצ'רטי לפסנתר וקטעים מתוך 'Waldszenen'". ויטולד רוביצקי מנצח על התזמורת הפילהרמונית של ורשה, סויאטוסלב ריכטר מנגן. ("דויטשה גרמופון").
32. רוברט שומן, סימפוניה מס. 1 "האביב" – כיוון שמדובר בעוד יצירה שהפכה למוסיקת מעליות, כל ביצוע מתוך העשרות שתמצאו יהיה ממש בסדר.

מנדלסון, מוסורסקי, צ'ייקובסקי וורדי

33. "פליקס מנדלסון, קונצ'טו לכינור". מנצח: צ'רלס מונק. התזמורת הסימפונית של בוסטון. כנר: ישה חפץ. הקלטה שיש לה ערך היסטורי וגם בונוס: באותו דיסק ממש יש גם ביצוע לקונצ'רטו לכינור של בטהובן. (RCA)
34. "פליקס מנדלסון, שירים ללא מילים". יצירות זעירות ומופלאות לפסנתר. מארי פרחיה, בביצוע פואטי ומקסים. (סוני).
35. "מודסט מוסורסקי, תמונות בתערוכה". עוד אחת מרשימת המאסט למתחילים, בקרוב בצלילי הסלולרי שלכם. לורין מאזל מנצח על התזמורת הסימפונית של קליבלנד. ("טלארק").
36. "פיוטר צ'ייקובסקי, סוויטות לבלט, מסטיסלב רוסטרופוביץ' מנצח על הפילהרמונית של ברלין". אגם הברבורים, היפהפיה הנרדמת ומפצח האגוזים באריזה אחת. ("דויטשה גרמופון").
37. "פיוטר צ'ייקובסקי, קונצ'רטו לפסנתר מס. 1 - קיריל קונדרשין מנצח על התזמורת הסימפונית של שיקגו". מנגן: ואן קלייברן – ובונוס: גם הקונצ'רטו מס. 2 לפסנתר של רחמנינוב מצוי כאן, וכך חיסלנו שני קונצ'רטי בסיסיים בדיסק אחד. ("דויטשה גרמופון").
38. ג'וזפה ורדי: "לה טרוויאטה", האופרה הכי מקסימה למתחילים. אפשר למצוא אוספים של אריות מתוך אופרות של ורדי וזה בסדר, ואפשר גם להשקיע בביצוע נחשב אם כי לא חדש: אילאנה קוטרובס ופלסידו דומינגו הם הסולנים, קרלוס קלייבר מנצח על מקהלה ותזמורת האופה הבווארית. ("דויטשה גרמופון").

ברהמס, ברליוז, רוול, ביזה, שטראוס, פורה ודביוסי

39. "יוהנס ברהמס: קונצ'רטו לכינור", אן סופי מוטר מנגנת, קורט מזור מנצח על הפילהרמונית של ניו יורק, ביצוע מדליק ובונוס: פנטזיה לכינור של שומן גם בפנים. ("דויטשה גרמופון").
40. "יוהנס ברהמס: סונטות לכינור ולפסנתר, יצחק פרלמן וולדימיר אשכנזי מנגנים". למען הסדר הטוב היה עלינו להמליץ על הרקוויאם הגרמני של ברהמס, או על אחת הסימפוניות שלו בתור התחלה – אבל נימנע מקדרות לטובת השמחה במעופה, בביצוע באמת נדיר בחיוניות שלו. (EMI).
41. הקטור ברליוז, "הסימפוניה הפנטסטית". שוב אחת עם מיליון ביצועים, אבל גם אחת שקל מאוד להתאהב בה, לשרוק אותה ולהיכנע לעוצמות הדרמטיות שבה.
42. "מוריס רוול, בולרו ו-ואלס". לורין מאזל מנצח על על הפילהרמונית של וינה. (RCA).
34. ז'ורז' ביזה. "כרמן". שנוותר לכם על כל האופרה ונסתפק באריות נבחרות? שיהיה: אחרי שתדעו לשיר אותן במקלחת יגיע תור הדיסק הכפול של כל האופרה, כולל רצ'יטטיבים.
44. יוהאן שטראוס: ואלסים. כל אוסף שיש בו "הדנובה הכחולה", ,ולס הקיסר" ומיטב השמלץ הוינאי.
54. גבריאל פורה, רקוויאם. כל ביצוע מבין העשרות שתבחרו יהיה טוב.
64. "קלוד דביוסי, אימאז'ים, פרליוד והים". אסה-פקלה סאלונן מנצח על הפילהרמונית של לוס אנג'לס, ג'נט פרגוסון סולנית. הקדמה מצוינת למוסיקה האימפרסיוניסטית הענוגה של דביוסי. (EMI).

דבוז'אק, וגנר, מאהלר ועוד

74. אנטונין דבוז'אק, סימפוניה מס. 9 "מן העולם החדש". עשרות ביצועים, נלך על אחד ישן יחסית: אישטבן קרטש מנצח על התזמורת הפילהרמונית של לונדון. (UNI)
84. אנטונין דבוז'אק, קונצ'רטו לצ'לו. קאראיאן מנצח על הפילהרמונית של וינה, מסטיסלב רוסטרופוביץ' מפליא בצ'לו. אז מה אם הביצוע ישן.
94. ריכרד וגנר. בתור התחלה, לכו על לקט של אריות מתוך האופרות. יש המון לקטי וגנר בשוק, ומפאת חוסר החיבה שלנו ליצירת וגנר בכללותה (מותר גם לא לאהוב, אפילו מה שנורא נחשב), לא נמליץ על אוסף ספציפי.
05. גוסטאב מאהלר, סימפוניות מס' 1, 2, 4 ו-9. הראשונה בגלל המלודיות, השניה בגלל העוצמות, הרביעית בגלל "אפוקליפסה עכשיו" והתשיעית בגלל הנגיעה העזה שלה בנשגב. לכו על הקלטות של לאונרד ברנשטיין, שהיתה לו חיבה מיוחדת למאהלר.
15. "גוסטב מאהלר, שירי ילדים מתים". מחזור שירים טרגי, בביצוע מדהים משנות הארבעים המוקדמות, בקולה המיוחד של קאתלין פרייה. ברונו ואלטר מנצח על הפילהרמונית של וינה. (EMI)
25. "ריכרד שטראוס, 'כה אמר זרטוסטרה'". קראיאן מנצח ברוב תנופה על הפילהרמונית של ברלין מי שראה את "2001 –אודיסיאה בחלל" (ומי לא ראה?) יבין מנין מגיעה הפופולריות המחודשת של היצירה, אבל גם לקלישאות יש רגעים של חסד, והביצוע הזה מלא ברגעים כאלה. ("דויטשה גרמופון").
35. אדוארד אלגר. לא מלחין ענק, אבל מה – השאיר אחריו קונצ'רטו לצ'לו שחבל על הזמן. מבין עשרות ביצועים, לבקשת העורך הראשי של ynet, בחרנו את זה שבו ז'קלין די פרה מפליאה בנגינתה, סיר ג'ון ברבירולי מנצח על התזמורת הסימפונית של לונדון, ויש גם בונוס: "תמונות ים" של אלגר, עם ג'נט בייקר כסולנית. (EMI).
45. "אדוורד גריג, סוויטות 'פר גינט' ומחולות נורבגיים". לאונרד ברנשטיין מנצח על התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק. ("סוני").
55. ג'ואקינו רוסיני: לכו על אוספים של אריות מתוך "הספר מסביליה" ואופרות אחרות – ולכו גם על אוסף של אוברטורות.
זהו, פחות או יותר, עד סוף המאה ה-19. חסרים כאן כמה מן הלהיטים הגדולים של הפלאפונים, המעליות והמענים הקולים הממוחשבים ממיטב תוצרת יפן. ממילא כל אוסף המלצות כזה צבוע בגוונים האישיים של הממליץ, וברשת תוכלו למצוא מגוונים של המלצות אחרות וגם שונות. מקום טוב להתחיל בו ברשת הוא מחלקת המוזיקה הקלאסית של Amazon.com, שם תוכלו לחפש לפי מיטב היצירות של מיטב המלחינים, וגם להאזין לקטעים קצרצרים מתוך דיסקים מומלצים.