בנו לכם דיסקיה קלאסית, חלק 1

הנה החלטתם שאתם רוצים לעטר את הדיסקיה בספרייה קלאסית קטנה. איך מתחילים? דרך האוזניים, כמובן. שמעתם משהו שמצא חן בעיניכם וגם זכרתם מה שמו של המשהו? בחנות דיסקים שיש בה מחלקה קלאסית יימצא לרוב מישהו שמכיר את המשהו ומוכן לשלוף אותו למענכם מתוך המדפים. אבל אפשר גם לבד: טיול בין המדפים יגלה שהם מסודרים די בהגיון: החלקות המקובלות הן למוסיקה קולית ולמוסיקה כלית, למלחינים על פי סדר הא"ב, ובתוך המלחינים עצמם יבואו קודם הסימפוניות והקונצ'רטי וכל היצירות להמון כלים וקולות, ורק אחר כך היצירות הקאמריות ה"קטנות" יותר. טעם הקהל גם הוא משפיע על החלוקה, וכך תמצאו מדפים שמוקדשים למבצעים אהובים במיוחד. והמדף הכי חשוב למתחילים: זה שכתוב עליו "מבצעים" או "הוזלות".
הוא חשוב מפני שכדי להתוודע לקווי המתאר של יצירה רצוי להכיר ביצוע טוב מאוד שלה, אבל זה לא ממש הכרחי. אם כל מה שאני רוצה הוא לשרוק ואלסים וינאיים של יוהאן שטראוס, את תווי הפתיחה של החמישית של בטהובן ואת "ארבע העונות" של ויולדי, הרי יש בעולם מאות הרכבים שיכולים לבצע אותם מתוך שינה, ובהתאם יש גם עשרות הקלטות סבירות. בהנחה שהתקציב העומד לרשות הפרויקט הוא סופי ומוגבל, הייתי מבלה לא מעט זמן ליד מדף המוזלים. אחר כך, כשממש מתאהבים ביצירה, כשמכירים אותה כמו את כף היד, מגיע זמן השוואת הביצועים וההידלקות על אחד או שניים שונים זה מזה.
ברשימה שלהלן תמצאו המלצות מאוד בסיסיות, ועם זאת מדובר ברשימה אישית שאינה מתיימרת להקיף את כל התקופות, כל הסגנונות, כל המלחינים החשובים. אז הנה, לפי סדר כרונולוגי עמוס באהבות פרטיות, רשימה מאוד לא ממצה לדיסקיית מתחילים.

מזמורים גרגוריאניים ומוזיקת רנסאנס

1. "SALVE REGINA", מזמורים גרגוריאניים בביצוע מקהלת הנזירים של מנזר קלרוו, "פיליפס". אוסף מצוין כהקדמה למוסיקה קולית דתית עתיקה.
2. "VOICES OF ANGELS". המלחינה: הילדגרד פון בינגן, בת המאה ה-12. היא עושה קאמבק מדהים בשנים האחרונות. מנצח: דניס קין. סולניות: קאתי טייל, אלכסנדרה מונטנו ומקהלת נשים. הזדמנות להשוואה בין מזמורים של בנים למזמורים של בנות והקדמה לרנסנס מוסיקלי שהתרחש לפני 900 שנה.
3. "MADRIGAL MASTERPIECES", מנצח: אלפרד דלר. סולנים: מוריס ביוור, ולפרד בראון. אוסף יצירות קצרות מתקופת הרנסנס, מן המאות 14-16, שפותח חלון למוסיקה בעידן של זמרים ונגנים נודדים שלפעמים אפילו העזו לצאת מתוך האקוסטיקה המצוינת של הכנסיה ולבצע גם שירה חילונית.
4. "BATAGLIE E LAMENTI 1600-1660". אוסף יצירות קוליות וכליות קצרות של המלחינים מונטוורדי, פרי, פונטיי, ואחרים. כאן הביצוע מומלץ במיוחד: להקתו של ג'ורדי סאוואל מתמחית במוסיקה עתיקה המנוגנת בכלים אותנטיים במידת האפשר; הסולנית (מונסראט פיגרס) תמיס לכם את הלב, וזמרי הרכב "הספריון XXI" יגרמו לכם לחוש כאילו אתם פוסעים על עננים קטנים. (לייבל: "אודיוווקס").

יוהאן סבסטיאן באך

5. "יוהאן סבסטיאן באך: אמנות הפוגה ומנחה מוסיקלית", אלבום כפול. מנצח: סיר נוויל מארינר. מבצעים: האקדמיה St. Martin in the Fields. מן היצירות הבסיסיות של באך, המשמשות עמודי תווך להיכרות עם המוסיקה והחדשנות שלו. הביצוע נחשב לאחת ההקלטות הטובות ביותר של יצירות אלה. (לייבל: "פיליפס").
6. "יוהאן סבסטיאן באך: 6 סוויטות לצ'לו סולו". כאן אתעקש ולא אוותר לכם על שני ביצועים מרהיבים ושונים מאוד זה מזה. האחד מ-1938, ביצוע של הצ'לן פאבלו קזאלס, שהחזיר את הסוויטות לרפרטואר המנוגן אחרי ששכחו אותן שנים רבות מדי. אפשר לשמוע את קזלס נוהם, מהמהם ומתרגש בשעת הנגינה (לייבל: "קלסיקה דורו"). הביצוע השני הוא של הצ'לן פיטר ויספלווי (לייבל: "צ'נל קלאסיקס"). הסוויטות דורשות את מלוא תשומת הלב של האוזן בהקשבה ראשונה, אבל כל כך מגיע להן: אני בטוחה שתתאהבו, ואנא, הימנעו מן הביצוע המיוחצן והטכני עד כדי כפור של הצ'לן יו יו מא.
7. "יוהאן סבסטיאן באך, מיסה בסי מינור", מנצח: ג'ון אליוט גרדינר. סולנים: ננסי ארג'נטה, ליזה בזנוסיוק. מקהלות: מקהלת מונטוורדי, סולני הבארוק האנגלים. בלי מיסה אחת של באך אי אפשר, ואם צריך – אז הביצוע הזה פשוט משובב-נפש, גם אם הנפש אינה דתית כלל והמיסה דווקא כן. ("אוני/ארכיב").
8. "יוהאן סבסטיאן באך, פרטיטות, פרליודים ופוגות". פסנתרן: גלן גולד. גולד היה מגדולי הפרשנים של באך, וגם אם האוסף הזה מייצג רק את טעמו האישי, הוא שווה ביותר. אלבום כפול. האוזן מגיבה יפה לגולד? אם כך, כדאי מאוד לרכוש גם את "וריאציות גולדברג", בביצועו. ("סוני קלאסיקס").
9. "יוהאן סבסטיאן באך, קנטטות לחג המולד". מנצח: פיליפ הרווגה. סולנים: וקולגיום ווקאלה. באך כתב ים של קנטטות, דתיות אבל גם חילוניות, יש ביניהן אדירות ויש ככה-ככה, והדיסק הזה מאפשר לאוזן להסתגל למקצב – רצוי גם לקרוא תרגום של מילות הקנטטות, בתוך הספרון שבדיסק. ("הרמוניה מונדי").
10. "יוהאן סבסטיאן באך, הפסנתר המושווה". מבצע: גלן גולד. למרות שבמקור נכתבו פרקי היצירה הזאת כטקסט דידקטי, עם הזמן הם הפכו לנכסי צאן ברזל של כל מבצעי באך הגדולים, וכבר אמרנו – גולד הוא באמת אחד מהגדולים. ("סוני קלסיקס").
11. "יוהאן סבסטיאן באך, יוהאנס פאסיון". מנצח: טון קופמן. סולנים: פיטר קוי, קלאוס מרטנס. תזמורת הבארוק של אמסטרדם ומקהלת באך ההולנדית. פאסיון הוא סיפור צליבתו של ישו כפי שהוא מופיע בברית החדשה, כאן על פי גרסת יוחנן, מעובדת לסולנים ולמקהלה. אם זכור לכם שהסעודה האחרונה של ישו היתה סדר פסח, ומיד אחר כך נהייה לו ממש לא טוב, הרי שהפסיון הזה, כמו גם "מתאוס פאסיון", אחיו האהוב לא פחות, הם די אקטואליים לחג. אבל שתי היצירות לא זקוקות לאזכור אקטואלי כבר יותר מ-300 שנה. ("אראטו").
12. "יוהאן סבסטיאן באך, המחברת של אנה מגדלנה באך". מבצע: איגור קיפניס ואחרים. כל בני משפחת באך היו מוזיקאים מחוננים, אבל זה לא רק עניין של גנים. מה ששרד מן המחברות הוא אוסף יצירות קטנטנות ומופלאות שבאך כתב לאשתו השנייה, כדי שיהיה לילדים מה לעשות בשעות הפנאי. זהו באך מינורי ואינטימי, משעשע ומחכים וכל כך נעים לאוזן, עד שפרקים מן המחברות נכללים תדיר באוספים שנועדו להרדים עוברים ותינוקות. ("אטלנטיק").
13. "יוהאן סבסטיאן באך, טוקאטה ופוגה לעוגב", קארל ריכטר. ביצוע קאלסי של יצירות נוראות-הוד שיחרידו את טובי הרמקולים בכל סלון. ("דויטשה גרמופון").

ויואלדי, היידן, הנדל ומוצארט

14. אנטוניו ויואלדי, ארבע העונות. כל ביצוע שתרצו. היצירה הפכה מזמן למוסיקת מעליות וטלפונים סלולריים, אבל בכל זאת שווה, בעיקר בגלל הפרק המצמרר "חורף".
15. ג'יו בטיסטה פרגולזי, סטבאט מאטר. גם כאן, כמעט כל ביצוע שתמצאו – ויש המונים –ראוי להאזנה ראשונה. אם מצאתם דיסק ובו גם "סטבאט מאטר" של ויואלדי, הרווחתם.
16. "פרנץ יוזף היידן, סימפוניות וקונצ'רטי לצלו", אלבום כפול. מנצחים: הרברט פון קאריאן, רודלוף באומגרטנר ואחרים. מבצעים: אלפרד ברנדל, פייר פורנייה ואחרים. התזמורת הפילהרמונית של ברלין, אנסמבל כלי קשת של פסטיבל לוצרן. אוסף בכלל לא רע עם ביצועים מצויינים ליצירות היותר-ידועות של היידן ("דויטשה גרמופון").
17. "גיאורג פרידריך הנדל, אריות וקטעי מקהלה מתוך 'המשיח'". מנצח: סיר אדריאן בולט. סולנית: ג'ואן סאת'רלנד. המקהלה והתזמורת הסימפונית של לונדון. אם צריך לבחור יצירה אחת של הנדל – זו היצירה, ואם צריך לבחור לה ביצוע אחד – זה בין הטובים ביותר, למרות שאין מדובר בהקלטה חדשה או חדשנית ("דקה").
18. וולפגנג אמדאוס מוצארט: כל חיפוש של "מוצרט" במנוע חיפוש של חנות דיסקים ברשת מעלה כמה אלפי תוצאות. לא נחטא לאמת אם נקבע שהנ"ל עדיין מצוי ברשימת המלחינים הכי מבוצעים והכי מוקלטים שיש, ולפיכך, באורח יוצא דופן, ההמלצה היא על אוסף של טעימות מיצירותיו שגם מתאים למתחילים וגם אינו מכיל רק מוסיקה למעליות. "THE ESSENTIAL MOZART” יפגיש אתכם עם קטעים מקונצ'רטי לפסנתר, אריות מאופרות, דיברטימנטי, "אקזולטטה יובילאטה" ועוד. המבצעים תמיד טובים, והלקט לקוח ממחסני "דקה", חברה רצינית – כך שאין נפילות ויש אפשרות להתאהב ואחר כך לרכוש עוד.
19. "1ולפגאנג אמדאוס מוצארט, רקוויאם". הרברט פון קאראיין והפילהרמונית של ברלין. למרות האמור לעיל, ה"רקוויאם" – יצירתו האחרונה של מוצרט ומעין תפילת אשכבה שכתב לעצמו – הוא מאסט. שוב, בין מאות הביצועים, זה שלפנינו ממש שווה. ("דויטשה גרמופון").

לודויג ואן בטהובן

20. לודויג ואן בטהובן, סימפוניות: לכו על השלישית, החמישית, השישית, השביעית והתשיעית. לחילופין, לכו על כולן. טובי המנצחים והתזמורות בעולם הקליטו את כל התשע, והביצועים המומלצים – בסדר יורד – הם אלה: קראיאין והפילהרמונית של ברלין ("דויטשה גרמופון"). לאונרד ברנשטיין והפילהרמונית של ניו יורק ("דויטשה גרמופון"). אוטו קלמפרר ותזמורת פילהרמוניה ("EMI"), דניאל ברנבוים ותזמורת שטאטסקאפלה הברלינאית ("טלדק"). ויש עוד המונים.
21. לודוויג ואן בטהובן, קונצ'רטי לפסנתר: יש רק חמישה, ומתוכם השלישי והחמישי הכי מבוצעים. ליאונרד ברנשטיין מנצח, רודולף סרקין מנגן בפסנתר, ולמרות שהשניים כבר הלכו לעולמם, הביצוע עדיין רענן ומחשמל, הגם שמדובר בסוסי קרבות נורא וותיקים. ("סוני קלאסיקס").
22. "לודוויג ואן בטהובן, קונצ'רטו לכינור". מנצח: קרלו מריה ג'וליני. כנר: יצחק פרלמן. תזמורת פילהרמוניה (EMI) – שוב, סוס קרבות וותיק עם צניפה רעננה ומפתיעה.
23. "לודוויג ואן בטהובן, סונטות לפסנתר". הוא כתב 32, הכי פופולאריות הן "לאור הירח, ה"אפסיונאטה" ו"הפאתטית". ביצוע: רודולף סרקין. הקלטה מראשית שנות הששים, אבל עדיין מצוינת. ("סוני קלאסיקס").
24. "לודוויג ואן בטהובן, סונטות לכינור". אולי כדאי להשקיע בארבעה דיסקים, בגלל הביצוע של אן סופי מוטר, הבייב האולטימטיבית של אולמות הקונצרטים. ("דויטשה גרמופון").
25. "לודוויג ואן בטהובן, מיסה סולמניס". הוא לא הרבה לכתוב מוסיקה דתית, ויצירה זו נחשבת לאחת הפסגות שלו. לא קלה לעיכול אחרי ארוחת ליל חג, אבל הביצוע בו ג'ון אליוט גארדינר מנצח מרים את המיסה ממעמקי הקדרות שלה. ("אוני/ארכיב").

להמשך הרשימה לחצו על "בנו לכם דיסקייה קלאסית, חלק 2" ב"כתבת המשך", כאן למטה.