מתי זכאי מתווך לקבל דמי תיווך?

מתי רשאי מתווך לדרוש עמלה? בפסק-דין שנתן נשיא בית-משפט השלום בירושלים, אליהו בן-זמרה (ת.א. ירושלים 1131/97), הוא קבע כי על מנת שמתווך יהיה זכאי לדרוש עמלה, אין די בכך שהוא היה גורם בשרשרת, אלא עליו להיות גורם יעיל ביצירת ההתקשרות בין הצדדים.
כדי לבחון אם המתווך אכן היה גורם יעיל ביצירת ההתקשרות הציג השופט בן-זמרה שבע שאלות-עזר, שכבר הוזכרו בפסיקות קודמות:
1. מהי מידת הדמיון בין ההצעה המקורית, שבה היה מעורב המתווך, לבין החוזה הסופי?
2. מהי הקירבה בין תנאי התשלום ושיעוריו בהצעה המקורית לבין מה שנקבע בסוגיה זו בחוזה?
3. כמה זמן חלף בין ההצעה המקורית לבין גיבוש העיסקה?
4. מהי מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך? ובמילים אחרות: מה היה היקף המגעים, הפגישות והשיחות שהוא ניהל עם הצדדים?
5. האם קיים גורם נוסף אשר סייע לצדדים להשיג את החוזה, ומהי מידת מעורבותו של אותו גורם נוסף בעיסקה?
6. האם שילם הצד השני בעיסקה דמי תיווך, ומה היה גובה התשלום?
7. מיהם הצדדים המנהלים את המו"מ?
"מבחנים אלה אינם בגדר רשימה סגורה", מסבירה עו"ד רות גבעון, "אולם הם אמורים לתת אינדיקציה בכל מקרה ומקרה על מנת לוודא האם אכן היה המתווך הגורם היעיל בהתקשרות באופן המזכה אותו בשכר הטרחה שהוא דורש".
בפסק-הדין הנ"ל מציין השופט, כי המקרה נשוא התביעה אירע בטרם נכנס לתוקפו חוק המתווכים, אולם בעניין המרכזי של קביעת הגורם היעיל בהתקשרות אין החוק מאיר את עינינו, ויש להמשיך להסתמך על המבחנים שנקבעו בפסיקה ושצוטטו לעיל.
חשוב להבהיר לעניין זה את שנאמר בפסק-הדין, ולפיו "לעיתים תסתכם פעולת המתווך בהפגשת הקונה עם המוכר, ולעיתים ייטול המתווך גם חלק פעיל במו"מ ואף ייצג בו את אחד הצדדים כשלוחו, אולם ייחודו של התיווך הוא בהפגשת הצדדים, שכן המתווך הוא הראשון הרואה בעיני רוחו את העיסקה הפוטנציאלית, והוא שמכיר את הצדדים האפשריים, עוד בטרם שידעו זה על זה".

פורסם ב"ידיעות אחרונות"; 15/9/98