רוכבים פה על ציפור

1. תגידו, אתם התחרפנתם?

היי-הופ, המקום הזה באמת הולך ומתחרפן. תארו לכם: ערוץ "בריזה" של הלוויין החליט לשבץ את "סמי וסוסו" – שידור חוזר לסדרה הארכיאולוגית של הטלוויזיה הערבית – מדי שלישי בשעה 8:30 בערב. שמונה וחצי! שיא הפריים-טיים, עם ישראל מתיישב מול המקלט, מעביר בנעימים חצי שעה של פיגועים, דקירות, תקיפות מיניות ומחר שרב, ואז – כן! סמי וסוסו.
מצחיק? לא לגמרי. כאשר אתם משלמים לחברת הלוויין תעריף מיוחד עבור ערוץ "בריזה" ומקבלים, בתמורה, בחור מגודל משוחח עם בובה על רקע תפאורות מקרטון בשחור-לבן, זו לא הרגשה ממש נחמדה. נכון שמדובר בדאחקה הורסת למדי, אבל בואו נודה - שובם של סמי וסוסו לא מצחיק אפילו לאורך פרק אחד שלם בן כ-30 דקות. גם הרגשנים הגדולים שביננו לא יכולים להתעלם מהעובדה שהחיוך הנוסטלגי נמחק כבר בדקה החמישית (ומתחלף בפיהוק ענק).

2. סמי וסוסו - כל מה שתמיד רציתם לדעת

סמי וסוסו היא כבר מזמן הרבה יותר מיתולוגיה מכפי שהיא תוכנית טלוויזיה ראויה למאכל אדם. כולם יודעים כי היה דבר כזה שנקרא "סמי וסוסו", אבל לכל מי שנולד במקום הזה אחרי שנת 70' אין שום מושג מאיזו צרה ניצל. אז ככה: מדובר בתוכנית שעלתה לאוויר במסגרת התוכניות בערבית של הטלוויזיה הישראלית אחרי מלחמת ששת הימים. ג'ורג' איברהים גילם את סוסו ולצידו הופיע סמי, בובת בד בעלת הבעה קפואה אותה דיבבה נביבא דריני. סמי וסוסו שוחחו בינהם על הכל - ממזג האוויר ועונות השנה ועד לנימוסים נאים ובעלי חיים. היו גם בדיחות, שירים, סיפורים וחידות לצופים בבית. היצע התוכניות בתקופה ההיא, ובמיוחד תוכניות בערבית, היה אמנם זעום, אולם עד מהרה הצליחה התוכנית לצבור קהל מעריצים גדול בארץ ואפילו בירדן (סיפרו שגם המלך חוסיין היה ביניהם). בשנת 78' ירדה "סמי וסוסו" מהמרקע לאחר שתפסה את מקומה בפנתיאון הטלוויזיה הישראלי בין יצירות מופת כגון "מה פתאום" ו"הצריף של תמרי". ג'ורג' איברהים פנה לעשיית תיאטרון בעל מודעות פוליטית-חברתית וכיום הוא מנהל את התיאטרון הפלסטיני אלקסאבה. סמי זרוק לו ככל הנראה בארגז מאובק במחסני ערוץ 1 בירושלים.

3. לגבי הציפור של סנטושקה

חזקאל מוסרי מ"מה יש" ידע על מה הוא מדבר. בהאזנה מרוכזת לשיר הנושא המופלא של הסדרה (נסו לעשות זאת מבלי להביט במרקע), תוכלו לשמוע בבירור את שני משפטי המפתח: "סנטושקה הוא מליין" ו"רוכבים פה על ציפור". האמת, כשרואים את הסדרה עצמה, לפחות המשפט האחרון כבר לא נשמע לגמרי הזוי; בהחלט יתכן שבאחד הפרקים רוכבים שם על ציפור.

4. ומה עם "רגע עם דודלי"?

תגידו, אתם שם בבריזה, אם כבר לנסות להפוך את הנוסטלגיה הדביקה שלנו לאחוזי צפייה, לא עדיף היה לרכוש מסרטיית ערוץ 1 דברים אחרים - "הצריף של תמרי" למשל. או אולי היה עדיף לפנות לטלוויזיה החינוכית ולרכוש מהם את "רגע ודודלי"? "גבי ודבי"? אפילו "הבית של פיסטוק" היה מחזיק עניין יותר מ"סמי וסוסו", שלא לדבר על "מנהרת הזמן" או "איים אבודים".

5. אליך, ארז

אי אפשר שלא לתת קרדיט לארז טל, שאירגן במסגרת תוכניתו "מה יש" קמפיין שקרא להחזרת התוכנית לשידור. טל אירגן הפגנת ענק בכיכר דיזנגוף ואף פירסם עצומה עליה חתמו 20 אלף איש! השבוע נשמע טל, טלפונית, קצת קצר-רוח בנושא, והסכים רק לומר כי מאז נודע דבר החזרת הסידרה לשידור, קיבל פניות רבות.