מת הזמר האמריקני פרי קומו

הזמר פרי קומו הלך לעולמו ביום שבת בביתו בפלורידה. הוא נפטר בשנתו מסיבות טבעיות והיה בן 87 במותו.
קומו, אמריקני ממוצא איטלקי שהחל את הקריירה המוזיקלית שלו כזמר סרנדות ללקוחות במספרה קטנה, היה הכוכב המושלם לתקופת הפוסט ביג-בנדס שהחלה בסוף מלחמת העולם השניה והסתיימה עם פריצת הרוקנרול באמצע שנות ה-50. סגנון שירתו הרגוע, המושהה וה'סוחב לאחור' (laidback), שהושפע מאוד מהקרונר בינג קרוסבי ומהזמר מאריו לאזה, וחזותו המצודדת, קרצו להמונים והיו פופולריים בתוכניות הרדיו, בטלוויזיה ובמצעדי המכירות שהתגבשו באותה תקופה.
למרות שהופיע בכמה סרטים מוזיקליים הוליוודים במהלך שנות ה-40, קומו מצא את מקומו דווקא בטלוויזיה, בה גם זכה להצלחה רבה. הקריירה המקצועית שלו כבדרן מקצועי החלה בגיל 21 ובהמשך כיכב בתוכניות טלוויזיה רבות ומכר יותר מחמישים מיליון אלבומים.
אלבום הלהיטים הראשון שלו - "Till The End Of Time" - יצא לחנויות בשנת 1945 וזכה להצלחה גדולה. בין הבלדות המוכרות שהפכו אותו לכוכב, ניתן למצוא את "Catch A Falling Star", "It’s Impossible", "And I Love You So" ואחרים.
בשנת 1943 חתם קומו על חוזה ההקלטות הראשון שלו עם חברת התקליטים RCA ונשאר בחברה במשך עשורים רבים. בשנת 1956 זכה בפרס האמי עבור "Perry como Show".
למרות הצלחתו המסחרית הגדולה, תוצריו המוזיקליים של קומו וגם של זמרים אחרים בני זמנו - בהם סינטרה ובינג קרוסבי - זכו לקיתונות של לעג ובוז, הן מצד מבקרי תרבות שפעלו באותה תקופה (תיאודור אדורנו, למשל) והן מצד מבקרי מוזיקה פופולרית של שנות ה-60, שראו במוזיקה של זמרי הטין-פאן-אלי מצרך המונים רדוד, נטול ערך אמנותי, בנוי לפי דפוסי הלחנה ותמלילנות קבועים, מצרכים תעשייתיים למהדרין.