דבר אחד הוא להגן על מדינת ישראל. דבר אחר לגמרי הוא להגן על האימפריה הקולוניאלית של הימין הישראלי.
ההתנחלויות, שהוקמו כדי להפריע לשלום, הן בלתי חוקיות מבחינת המשפט הבינלאומי. רק צירופן למדינת ישראל ומתן פיצוי טריטוריאלי לפלסטינים, אולי בצפון הנגב, יכול להסיר את הסיבה העיקרית לאיבה בין שני העמים.
כמובן שההתנחלויות המרוחקות, שאינן משרתות שום מטרה, חייבות להתקפל, ועל תושביהן להיקלט בתוך מדינת ישראל תחת הסיסמה "שבו בנים לגבולם". שרון אמנם מחבב את ההתנחלויות כי הן הבייבי שלו, אבל מר שרון איבד גם את מלחמת שלום הגליל, שהיתה בייבי נוסף שלו.
הרעיון היסודי של ההתנחלויות הוא רעיון דתי. הרב לוינגר, אחרי שאירגן הצגת היסטריה מול רבין ז"ל ופרס יבדל"א, קיבל את הסכמתם לנסוע עם חסידיו לחברון כדי לבלות שם את סדר הפסח. כידוע, מאז הוא שם. למעשה גם הימין וגם ה"שמאל" נגררו אחרי הרצון להשיג את שלמות הארץ בתור מדינה יהודית. הרעיון הזה הוא שורש כל רע, משום שהוא שולל מן העם השני את כל הזכויות ושולל ממנו את האפשרות של קיום הגון.
האימפריה קורסת
ישראל לא תוכל לקיים את האימפריונת הקולוניאלית שלה, ממש כמו שאימפריות גדולות בהרבה לא הצליחו לשרוד, ובסופו של דבר - התפוררו. צרפת לחמה בוויטנאם, באלג'יריה ובחלקים אחרים של אפריקה כדי לקיים את האימפריה שלה - ללא הצלחה. ואז הגיע אדם גדול, שארל דה-גול, שהבין כי אין טעם לקיים אימפריה מתפוררת והולכת, נפטר מאבני הריחיים שהיו תלויות על צווארה של ארצו, ומאז יכולה צרפת לנהל מדיניות עצמאית לחלוטין.
רוסיה הכתימה את דמותה על-ידי הניסיון הנואש לכבוש את צ'צ'ניה בכוח הזרוע, בטנקים ובתותחים. היום, צ'צ'ניה היא אזור אומלל, שאין בו ביטחון ואין בו תקווה לעתיד טוב יותר. הרודן היוגוסלבי מילוסביץ' ניסה להפוך את אזור קוסובו, המאוכלס ברובו באלבנים, למושבה סרבית – ניסיון שהביא להתערבות נאט"ו והפצצת בלגרד, והסתיים בהשלכתו של מילוסביץ' לכלא. כדאי שמנהיגי ישראל ילמדו מדוגמאות היסטוריות אלה. ידיעת ההיסטוריה היא דבר בריא מאוד למנהיגים פוליטים.
ואם נידרש לרגע להיסטוריה המקומית, ראוי להזכיר שמייסד המדינה, דוד בן-גוריון, הלך לגור ולמות בשדה-בוקר, כדי לציין שכיוון ההתפתחות של מדינת ישראל חייב להיות דרומה. הנגב מהווה מחצית מהשטח של מדינת ישראל.
מדי פעם, כשאני מוזמן עי חיל האוויר להרצאות, אני מגלה בתוך ים של סלעים וישימון נאות מדבר המרחיבות את הנפש. ירק, מים, צל. אפשר לחיות בנגב, אבל לשם כך יש צורך ברצון פוליטי, ורצון כזה אין בנמצא. בוגדי הנגב לא יינקו מול ההיסטוריה, ומול צלו של דוד בן-גוריון.
