משיבים את המצב לקדמותו

מהו ביטוח?

ביטוח הוא שירות פיננסי, שנועד לפצות את בעל רכוש על נזקים שנגרמו לרכושו, וזאת על פי העיקרון הבסיסי שהפיצוי אמור לאפשר למבוטח להשיב את המצב לקדמותו - לא פחות ולא יותר.
עיקרון זה תקף בכל סוגי הביטוח, למעט בביטוח חיים. תחום זה הוא סוג מיוחד של ביטוח, שאינו מאפשר, כמובן, את החזרת המצב לקדמותו ומטרתו היא לאפשר לשאריו של המבוטח (המוטבים) לקבל פיצוי כספי על מות יקירם. פיצוי זה חשוב במיוחד במקרים שהמבוטח היה המפרנס העיקרי או היחיד במשפחה. פוליסת ביטוח חיים כוללת בנוסף לריסק (סיכון מוות), כיסויים לנכות ושארים, אובדן כושר עבודה, חיסכון ופיצויים (במקרה של ביטוחי מנהלים). רכישת פוליסת ביטוח חיים מחייבת "תפירה" מקצועית של חבילת שירותים המתאימה לכל מבוטח על פי מאפייניו האישיים.
לעומת זאת, תחומים אחרים בהן ניתן לרכוש פוליסת ביטוח, כמו רכב, דירה או ביטוחי נסיעות, הנם מוצרים המוניים יותר, כמעט ללא ייחוד ולכן הם קרויים בעגה המקצועית "מוצרי מדף". למעשה, ההבדל העיקרי בין פוליסת ביטוח רכב, דירה או נסיעות, של חברה אחת למתחרותיה - הנו במחיר.

מי הם המבטחים?

בישראל פועלות יותר מ- 20 חברות ביטוח, שמרביתן מרוכזות במסגרת חמש קבוצות גדולות: מגדל, כלל ביטוח, הפניקס, קבוצת הראל ומנורה. בנוסף, פועלות כמה חברות ביטוח עצמאיות, כמו אליהו, איילון והכשרת הישוב ובשנים האחרונות גם 3 חברות ביטוח ישיר: ביטוח ישיר, אישי ישיר ו-AIG.
החברות הגדולות פועלות באמצעות סוכנים, שעובדים במקביל עם כמה חברות. סוכני הביטוח נחשבים לשלוחי החברה בכל הקשור למתן הצעת הביטוח ולגביית התשלום. עם זאת, מעמדם של הסוכנים אינו לגמרי ברור, שכן הם פועלים כאמור עבור כמה חברות במקביל, ולא פעם הם מציעים למבוטחים הצעות ביטוח שאינן בהכרח הטובות ביותר עבורו, אלא עבורם (למשל, יש סוכנים שימכרו למבוטח פוליסה יקרה יותר, שמבטיחה להם עמלה שמנה יותר מחברת הביטוח).
מצד שני, ידועים מקרים רבים שסוכני ביטוח פועלים בניגוד לאינטרס של החברה בשמה הם מוכרים, תוך שהם מנסים להוציא ממנה פיצוי מוגדל יותר למבוטח שלהם. לקשר עם סוכן ביטוח יש לא מעט יתרונות מבחינת המבוטחים, מה שמסביר את העובדה שמרבית המבוטחים מעדיפים בכל זאת שירות של סוכן על פני התקשרות ישירה עם החברות (במסגרת אחת מחברות הביטוח הישיר).

ביטוח רכב

תחום העיסוק העיקרי של מרבית חברות הביטוח הוא ענף הרכב. תחום זה מספק כמחצית מההכנסות מפרמיות הביטוח בישראל והוא נחשב לענף תחרותי למדי. פוליסות ביטוח רכב מתחלקות לשני תחומים: ביטוח חובה וביטוח וולנטרי.
ביטוח החובה, כשמו כן הוא, מחייב כל בעל רכב לבטחו והוא אמור לכסות רק פגיעות גוף. לעומת זאת, הביטוח הוולנטרי - מקיף או צד ג', נועד לפצות את בעל הרכב על פגיעות ברכב. בביטוח החובה מדובר בתעריף אחיד, הנקבע כיום בהתאם לנפח המנוע.
ראוי לציין כי משרד האוצר גיבש בתקופה האחרונה רפורמה, שמטרתה להכניס את ענף ביטוח החובה לתחרות, אך בשלב זה לא ברור אם היא תופעל במועד המתוכנן (1 בינואר 2001).
ביטוח החובה מנוהל על ידי חברות הביטוח עצמן וחברת אבנר, לפי חלוקה של 60% מול 40%. המשמעות של חלוקה זו הנה, שהפרמיה שמשלם כל בעל רכב נחלקת בין חברת הביטוח לאבנר ביחס הזה, וכך גם התשלומים עבור תביעות. אבנר היא חברה המשותפת לכל חברות הביטוח והן מחזיקות בה לפי חלקן היחסי בתחום ביטוח החובה.
כדאי לזכור, שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אינו מבחין בין מי שאשם בתאונה למי שאינו אשם. כל נפגע זכאי לפיצוי, בהתאם לחומרת הפגיעה, בלי קשר לשאלה אם גרם בעצמו לתאונה.

מה דינו של מי שנפגע בתאונת דרכים ואין לו כל ביטוח?

החוק מצא פתרון גם לבעיות של מעורבים בתאונות דרכים שאין מקור אחר היכול לפצותם. במקרה כזה, מי שתישא בפיצוי היא חברת קרנית. קרנית היא למעשה קרן מיוחדת, אליה מועברים 5% מסך התשלומים בגין פוליסות ביטוח חובה וממנה לפיצוי נפגעי תאונות.
כספי הפיצויים מיועדים עבור נפגעים שהיו מעורבים בתאונות פגע וברח, נפגעים שהיו מעורבים בתאונה עם רכב לא מבוטח ונפגעים של חברת ביטוח שפשטה רגל.

איך נקבע תעריף הביטוח הוולנטרי?

בשנים האחרונות חלו כמה שינויים דרמטיים בשוק ביטוח הרכב. השינוי העיקרי, שהביא עמו גישות חדשות, היה הופעת חברות הביטוח הישיר. חברות אלו חרטו על דגלן את מה שקרוי התעריף הדיפרנציאלי. כלומר, תעריף המותאם לפרמטרים הקשורים לנהג ולא רק לרכב, כפי שהיה קודם לכן.
גורמים כמו היקף השימוש ברכב, עבר של מעורבות בתאונות דרכים, מין, גיל וכדומה הם רק חלק מהפרמטרים המשמשים לקביעת הפרמיה. חלק מהחברות אף עושות שימוש בגורמים כמו נסיעה בשבתות ובחגים (מי שלא נוסע בימים אלו זכאי להנחה), האם הנהג/ת הוא/היא הורה לילד (אם כן, הוא כנראה אחראי יותר), ואפילו צבע הרכב (קיימת הערכה כי בעלי רכב אדום הם נהגים יצריים יותר ולכן מועדים יותר לתאונות).
התפתחות המחשוב מאפשרת לחברות הביטוח הישיר ולחברות המסורתיות לנהל מאגרי מידע מתקדמים ביותר, ולקבוע את תעריפי הביטוח בהתאם לגורמי הסיכון המשתנים מעת לעת. בין החברות קיימים הבדלים, הן בניסיון בטיפול בתביעות, הן באיכות מערכת המחשוב והן ברמות הסיכון שהן מוכנות לקחת על עצמן.
אלה, למעשה, הסיבות להבדלים הקיימים בין תעריפי הביטוח בתקופות שונות.
כדאי לזכור כי ההבדלים אינם מתרכזים רק בתעריפים (הבדלים היכולים להגיע לכמה מאות שקלים ואף יותר), אלא גם בדרישות המיגון ובסטנדרטים של שירות.

ביטוח ישיר מול ביטוח עם סוכן

הופעת הביטוח הישיר הביאה עמה שתי תוצאות חשובות. הראשונה, מעבר לביטוח דיפרנציאלי המתגמל נהגים "טובים", שאינם מעורבים בתאונות ובמקביל קונס נהגים "גרועים". התוצאה השנייה היא שחיקת מחירים: חברות הביטוח הישיר פועלות ללא סוכני ביטוח ולכן הן מצליחות לחסוך את העמלה המשולמת לסוכן. עם זאת, לחברות אלו יש הוצאות אחרות (בעיקר על פרסום), ולכן הפער בין התעריפים, במקרים מסוימים, קטן יותר משיעור העמלה לסוכן.

איך בוחרים פוליסת ביטוח?

בעת השוואה בין פוליסות של חברות שונות יש לקחת בחשבון לא רק את המחיר, אלא גם את הרכב הכיסויים וסכום ההשתתפות העצמית. בדרך כלל, ההשתתפות העצמית נמוכה יותר אם המבוטח מסכים שרכבו יטופל במוסך הסדר (מוסך שעמו יש לחברת הביטוח הסדרים לגבי עלויות התיקונים). בפוליסת רכב מקובל לרכוש כיסויים לגרר, שבר שמשות וביטוח לרדיו. כל כיסוי נוסף מייקר את הפוליסה.
אלמנט נוסף שיש להשוותו, הוא דרישות המיגון. לעתים, חברה עשויה להציע תעריף מוזל ובתנאי שהמבוטח יתקין ברכבו אמצעי מיגון מסוג כלשהו. במקרה כזה, כדאי להשוות את העלות הכוללת של הביטוח (לרבות התקנת אמצעי המיגון) למול עלות כוללת של פוליסה מתחרה.
בעת בדיקת הצעות ביטוח של חברות שונות כדאי גם לברר פרטים לגבי מאפייני השירות במקרה של תביעה. למשל, מתי מקבל המבוטח רכב חלופי, תוך כמה זמן יקבל פיצוי בגין רכב שנגנב, ומהו שיעור הנזק שבגינו יוכרז הרכב הפגוע כאובדן מוחלט (טוטאל לוס). לכל חברת יש סטנדרטים אחרים של שירות והם משתפרים עם הזמן.