השופט בדימוס דב לוין הלך לעולמו

שופט בית המשפט העליון בדימוס, דב לוין, הלך היום (ד') לעולמו. הוא היה בן 76 במותו. לוין, שנחשב לאחד השופטים הבכירים והמוערכים ביותר בתולדות מדינת ישראל, כיהן כשופט במשך 29 שנים, מתוכן 14 בבית המשפט העליון. בין השאר, הוא שימש כיושב ראש בית הדין במשפט דמאניוק.
בהודעת אבל שפרסמה הנהלת בתי המשפט אמרו היום כי "פסקי הדין שכתב לוין היו חדים ובהירים ורוח זכויות היחיד נשבה מהם. נזכור את לוין כשופט שניחן בשאר רוח, שופט החדור בערכים וחרד לזכויות הפרט". לוין ייטמן מחר (יום ה') בשעה 18:00 בבית העלמין בקריית שאול בתל אביב.

מסלול החיים של לוין

לוין נולד ב-1.12.26 בת"א, לדבורה ואליהו בן ציון, דור חמישי בארץ. הוא היה נשוי לרחל, ואב לשני בנים, אליהו ואסף - עורכי דין במקצועם.
את השכלתו היסודית הוא רכש בבית הספר תחכמוני בת"א. את לימודיו התיכוניים החל בבית הספר התיכוני למסחר גאולה בת"א, והשלימם ב-1943 בגימנסיה בגרות בירושלים, לאחר שהוריו עברו להתגורר בירושלים.
בתקופת שבתו בירושלים הוא הצטרף לאצ"ל, ולאחר מכן לשירות הציבורי כעובד-אורח במטה הארצי של משטרת המנדט. הוא רכש הכשרה משפטית בשיעורי המשטר המנדטורים והמשיך בכל אלה גם בשובו לת"א ב-1945.
במלחמת השחרור שירת בצה"ל כקצין מחלקת מקלעים בינוניים בגדוד 85, חטיבה 3. במילואים שירת כקצין כוח אדם בשלישות הראשית.
ב-1951 הוא קיבל רשיון עו"ד ועסק במקצוע, כשכיר וכעצמאי, עד למינויו לכהונת שופט בית משפט השלום בת"א בספטמבר 1966. במאי 1972 הוא מונה לכהונת שופט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ממארס 1979 מונה לסגן נשיא בבית משפט זה. במארס 1981 נקרא לכהן במינוי בפועל בבית המשפט העליון וב-15.2.1982 מונה לכהונת שופט בית המשפט העליון.
לצד עבודתו השיפוטית, הוא העביר הרצאות וקורסים בנושאים משפטיים בפני פורומים שונים, ומילא תפקידים ציבוריים שונים. העיקריים שבהם: יו"ר המועצה הלאומית למניעת תאונות, המייצגת את הציבור ומפעילה ציבור מתנדבים רב במלחמה בתאונות הדרכים; נשיא מוסדות השיפוט בהתאחדות הכדורגל בישראל; נשיא הכבוד של בית הדין של מכבי - תנועה עולמית וכל משחקי המכביה. בדצמבר הוא 1995 פרש לגמלאות.