שתף קטע נבחר

משחקת אותה במאית

ג'ניפר ג'ייסון לי, במאית "מסיבת יום נישואין", מספרת על העבודה בצד השני של המצלמה

כשגיא פינס נשאל פעם מי השחקנית שהכי עיצבנה אותו, הוא נקב בשמה של ג'ניפר ג'ייסון לי, אותה הגדיר "אנטיפטית". אני דווקא רוצה לחלוק על קביעתו. בפעמים שיצא לי להיתקל בג'ייסון לי בפסטיבל קאן היא אומנם לא היתה חביבה מקצועית, ויש בה אי שקט טורד, אבל היא בהחלט היתה נחמדה, משתפת פעולה, לא פוזאית-פרימדונית ולעיתים אף משעשעת.
ג'ייסון לי ("ברוקלין תחנה אחרונה", "דרושה שותפה רווקה", "תמונות קצרות", "הקפיצה הגדולה"), 39, היא כיום אחת השחקניות האמיצות (אין לה שום בעיה להתערטל גופנית ונפשית), האיכותיות והמגוונות בקולנוע. היא לא מפסיקה לעבוד, מבוקשת על ידי בכירי הבמאים וזוכה להערכת המבקרים. היא מיטיבה לגלם דמויות קיצוניות ושונות, מסובכות ומוזרות, רצוי מהצד האפל של החיים, שלעיתים שורפות את עצמן. היא כבר שיחקה הכל: מזונות, מסוממות ומוטרפות ועד אנורקטיות, פושעות ובחורות מיוסרות וסובלות. היא נוהגת להתכונן בקפידה ובאובססיביות לתפקידיה (מבילוי עם פרוצות ועד דיאטה רצחנית), מאמצת מבטאים קשים ועורכת תחקירים מקיפים. כמעט בכל תפקיד היא נראית אחרת.
לקאן היא הגיעה השנה עם סרט הביכורים שלה כבמאית, "מסיבת יום נישואין", אותו יצרה עם חברה הטוב אלן קאמינג הסקוטי, איתו התיידדה במהלך העבודה על המחזמר "קברט" בברודוויי ב-98'. פגשתי אותה בקזינו של מלון "קרלטון" המפואר שבקאן, כשהיא לבושה בחולצה אפורה וחצאית תואמת תפוחה ושערה השטני משוך לאחור, מעשנת סיגריות ומשחקת עם מצת הכסף שלה. היא ביישנית והדיבור שלה חרישי, על גבול המילמול.

- מה פתאום החלטת לעבור לצד השני של המצלמה?

"כבר הרבה זמן שאנשים, מעיתונאים ועד במאים שעבדתי איתם, שואלים אותי: 'נו, מתי תביימי כבר?'. נהגתי לענות להם שבימוי בכלל לא מעניין אותי, ושאני לא מבינה מאיפה זה בכלל עלה להם בראש. אבל עכשיו אני מבינה למה הציגו בפני את השאלה הזאת: כשחקנית אני עורכת תמיד תחקיר רציני ומקיף על הדמות שאני מגלמת ויודעת בדיוק איך ייראה החזון של הסרט, למרות שזו לא בהכרח עבודתי. אני תמיד יודעת אילו ספרים בדיוק יהיו מונחים על המדף בחדר של הדמות שאני מגלמת, אילו פוסטרים ותמונות יעטרו את קירות ואיזו אווירה תהיה בסצינה".

- מה הרגשת ביום הראשון שלך כבמאית?

"נורא התרגשתי. זה היה נהדר שכל החברים הקרובים שלי הקיפו אותי. כתבתי להם תפקידים, ושמחתי לגלות שהם אכן הגיעו לסט. נהניתי מאוד לעבוד איתם במשך 19 יום. לוח הזמנים היה הדוק ולחוץ, אבל למזלי, אלן היה לצידי וזאת היתה ברכה. הייתי מאוד ממוקדת כשביימתי, והרגשתי שזה ממש טבעי לי".

- הסרט מתבסס על אלמנטים מחייך?

"כן, אבל הקצנו דברים, ויש אלמנטים שכלל לא לקוחים מהביוגרפיה שלי. החומרים של הסרט מוכרים לנו היטב: אלן ואני היינו מעורבים במערכות יחסים שהסתיימו והותירו אותנו בלב שבור. אנחנו גם מכירים את הוליווד לפני ולפנים, כך שהיה קל לנו לעשות עליה סאטירה. אהבנו את הרעיון של סרט על משהו שמתחיל עם הרבה תקווה ושהדברים מתקלקלים בהמשך, ואת הרעיון לצלם במקום אחד בזמן אחד".

- למה החלטתם לעשות סרט דווקא על מסיבת נישואין?

"רצינו לבדוק עד כמה הנישואין של הזוג בסרט הם דבר ממשי. מצא חן בעינינו הרעיון שהם חוזרים לחיות יחד אחרי פרידה. מאוד מרתקות אותי מערכות יחסים, בין אם הן בעייתיות, קשות ופגומות ובין אם הן יפות. רציתי לבדוק מה אנשים מוכנים לעשות כדי להיאחז בהן בכל מחיר. אני מודעת לעד כמה שיחסים הם דבר קשה ועד כמה אנחנו זקוקים להם, גם אם הם לא ממש עובדים. והרי כל הנישואין שמוצגים בסרט הם טעונים ושבירים איכשהו".

- עבדת עם טובי הבמאים, מרוברט אלטמן ועד אלן רודולף. ממי שאבת השראה?

"במיוחד מאלטמן ומרודולף, וכשדיברתי עם אלן על עשיית הסרט יחד, ישר חשבנו על האחים איתן וג'ואל כהן, שהיו תמיד מודל החיקוי שלי. הם עובדים כל כך יפה יחד".

- איך הסתדרת עם אלן קאמינג?

"אנחנו מסתדרים נהדר, בוטחים זה בזה ורואים את הדברים מאותה נקודת מבט. אנחנו נותנים זה לזה המון ביטחון ואמונה, וכך הכל נראה אפשרי. אנחנו בני אדם שונים מאוד, אבל מאזנים זה את זה. כשערכנו את הסרט, אלן היה שקוע בצילומי סרט אחר, אז שלחתי לו קלטות פעמיים בשבוע, והוא החזיר אותן עם הערות נהדרות. עשינו הכל יחד. החלטנו ישר על ההתחלה שנחלוק בכל האחריות. וכך לא אמרתי לו אף פעם 'אתה תעשה כך וכך, ואני אעשה כך וכך'".
ג'ייסון לי וקאמינג החליטו לצלם את סרטם במצלמת וידאו דיגיטלית, "כי זה זול, ואחרת לא היינו יכולים לעשות את הסרט עם התקציב הזעום שעמד לרשותנו. הפורמט הזה איפשר לנו לצלם הכל מהר. החברים שלנו נורא עסוקים ויכלו להתפנות רק לתקופה קצרה, ובזכות המצלמה הדיגיטלית הצלחנו להדק את ההפקה ל-19 יום".

- הושפעתם מהסרט הדני "החגיגה", שצולם אף הוא במצלמה דיגיטלית?

"אהבתי מאוד את הסרט. הוא בעיני מעורר השראה, מקורי, הולם ומשעשע כאחד. ראיתי אותו עם אחותי מינה, שגם משתתפת ב'מסיבת נישואין', ולא הפסקנו לצחוק. אני אוהבת הומור אפל ונשכני, מהסוג של 'מי מפחד מווירג'יניה וולף'. אלן ואני רצינו לעשות סרט משעשע, אבל גם אמיתי, כן ונוגע".

- מה ג'ייסון לי הבמאית חושבת על ג'ייסון לי השחקנית ולהפך?

"אני חושבת שהיא נהדרת... וג'ניפר השחקנית חושבת שהבמאית היתה מאוד קלה, ממש איזית. בזמן הצילומים הייתי צריכה לחשוב על כל כך הרבה דברים, שלא היה לי זמן לנתח דברים. פשוט התנהגתי בטבעיות וזרמתי".

- גווינת פאלטרו קצת משתעשעת בסרט על חשבון הדמות האישית שלה.

"למעשה, כולם בסרט משתעשעים על חשבון התדמית שלהם. אני חברה מאוד ותיקה של גווינת (והיא גם חברה טובה של אלן). נפגשנו לראשונה כשהיא היתה בת 15, ועבדנו יחד בהמשך ב'גברת פארקר והמעגל המרושע'. היא אהבה את התסריט ושמחה להשתתף בסרט. היא כזאת מקסימה, ממש בובה. היא מאוד משעשעת וממש כיף לבלות ולעבוד איתה. היא גם נורא נוחה - למשל, לא דרשה קרון נפרד (גם לא היו לנו כאלה בכלל). האווירה בסרט היתה כמו של מסיבה, למרות הלחץ והעבודה המאומצת".

- ונשארתם כולכם חברים אחרי ההפקה?

"כן, כמובן. עובדה שמי שהיה פנוי, הגיע איתנו לקאן כדי לחגוג עימנו. זה כיף לעבוד עם חברים - אתה לא צריך לעבור את תהליך הליהוק. אתה פשוט כותב תפקיד לחבר שלך ומשכנע אותו להתייצב. אני לא חושבת שזה מסוכן לעבוד עם חברים. אנחנו בוטחים זה בזה, ואני מכירה אותם מספיק שנים כדי לדעת שהם לא יזיקו לי. החברים שלי הם אנשים נהדרים ושחקנים מצוינים".

- הדמות שאת מגלמת בסרט נלחצת משחקניות צעירות. גם את כזאת בחיים?

"לא בהכרח. רציתי להביע בכך אמירה סאטירית על הוליווד. זה קורה כמובן, שחקניות מזדקנות מתקשות למצוא עבודה ונלחצות מהצעירות שתופסות את מקומן. בכל מקרה, היה פאן לבחון את הנושא ולהראות את זה בצורה מוקצנת".
ג'ייסון לי מכירה היטב את הוליווד כבר מילדותה. אביה היה השחקן המנוח ויק מורו (נהרג בתאונת מסוק בצילומי הסרט "אזור הדימדומים" ב-84'), ואמה היא התסריטאית ברברה טרנר. ההורים התגרשו כשהיתה בת שנתיים (אמה טענה שהאב התאכזר אליה קשות), ולמעשה היא כמעט לא הכירה את אביה (שנה לפני מות האב היא אמרה בראיון: "הוא אף פעם אינו מתקשר אלי, ואני לא מתקשרת אליו. אני פשוט לא מכירה אותו. הוא זר בשבילי").
מגיל צעיר היא רצתה לשחק, אבל רק בגיל 14 אמה הרשתה לה לקחת שיעורי משחק. היא עזבה את הלימודים לטובת המשחק, ומאז עשתה קריירה מרשימה. אגב, ג'ייסון לי שומרת על חייה הפרטיים בהקפדה (יוחסו לה רומנים עם השחקנים ג'ייסון פטריק, אריק סטולץ וברונו קירבי, והצהובונים טענו גם שהיה לה רומן עם קאמינג). היא נמנעת מבליינות ומהקטע הסלבריטאי ומעדיפה לקרוא, ללכת למסעדות, לקשקש בטלפון ולהתעמל.
לאחרונה היא סיימה את צילומי סרטו החדש והמסקרן של סאם מנדז ("אמריקן ביוטי"), שביים אותה גם ב"קברט". "זהו סרט גנגסטרים המתרחש בשיקגו של שנות ה-30, בימי אל קאפונה", היא מגלה. "סאם מוכשר באופן יוצא מן הכלל, אני אוהבת לעבוד איתו. גם טום הנקס, ששיחקתי לצידו, היה נהדר". בעתיד היא תשמח לביים תסריטים של אחרים, "אם הם יהיו טובים, אבל הרבה יותר מעניין וטוב מבחינתי לעשות את הסרט האישי שלך".

חשבונות נפש

בסרט "מסיבת יום נישואין" מגלמת ג'ניפר ג'ייסון לי שחקנית דועכת ששבה לחיות עם בעלה (אלן קאמינג) הסופר אחרי פרידה ממושכת. בעלה עומד לביים מחזה שכתב על נישואיהם הבעייתיים. הזוג מחליט לחגוג את שש שנות נישואיהם ואת החלטתם להרחיב את המשפחה. הם מזמינים את החברים וזוג שכנים, והסרט עוקב אחר הדינמיקה הקבוצתית. מתנה מפתיעה מערערעת את שלוות החבורה, והאנשים מתחילים להיחשף ולערוך חשבונות נפש וניתוח של חיי האהבה והנישואין שלהם. בין החברים אפשר למצוא את גווינת פאלטרו, קווין קליין, פיבי קייטס וג'ניפר בילס, שהם גם חברים של יוצרי הסרט.

פורסם ב"פנאי פלוס" ב-11.7.01

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג`ייסון לי עם אלן קאמינג ב"מסיבת יום נישואין"
לאתר ההטבות
מומלצים