דיאטה של דגים

מה יאכלו אדם ומירי: איי זנזיבר נמצאים באוקיינוס ההודי, כחמש מעלות דרומית לקו המשווה. טמפרטורת המים באזור חמימה, והים סביב האיים עשיר בחי ובצומח טרופיים. האי שלנו אמנם עני בחיים יבשתיים, אבל הוא מוקף באוקיינוס שבו ניתן למצוא כל טוב.
רוב היצורים השוכנים באוקיינוס שסביב זנזיבר טובים למאכל. במים שוחים דיונונים ותמנונים, דגי סחוס כמו מנטות ובטאים אחרים (חתולי ים), שאותם קל יחסית לתפוס באמצעות חנית או צלצל, וכן להקות של דגים טורפים שמומלץ לדוג אותם בעזרת חכות - ברקודות, מליטות ומינים שונים של טונות.
דגים טורפים הם בדרך כלל עתירי בשר וטעימים. להקות של דגים קטנים כדאי לנסות ללכוד בעזרת מלכודות או רשתות פשוטות. דגי שונית ניתן ללכוד עם חכות, מלכודות או חניתות.

מה לא יאכלו אדם ומירי

קיימות שתי סיבות עיקריות לא לאכול יצורים ימיים מסוימים: ראשית, חלקם מוגנים. שנית, חלקם רעילים או מסוכנים. עם הקבוצה הראשונה נמנים, למשל, צבי הים וביציהם, דגי שונית נדירים ויונקים ימיים, כמו דולפינים או לווייתנים (שאותם ממילא אין סיכוי רב ללכוד). דג הנפוחית (המכונה "אבו-נפחא") וקרובו הקיפודג נמנים עם הקבוצה השנייה. הם רעילים ביותר, ואכילתם עלולה לגרום למוות. מינים אחרים, כמו דג האבנון או העקרבנון, הם בעלי קוצים ארסיים ולא מומלץ להתעסק איתם. יש גם דיווחים על הרעלות כתוצאה מאכילת צבי ים גלדיים, אבל אותם כבר פסלנו לאכילה מסיבה שונה. חוץ מאלה, כדאי להיזהר גם מהחשמלן – חתול ים שמכות החשמל שלו לא נעימות בכלל.

שלא יאכלו את אדם ומירי

במימי זנזיבר שוחים מינים רבים של כרישים, שחלקם (כמו העמלץ הלבן והכחול, הכריש הטיגרי והפטישן) נחשבים מסוכנים לאדם. כדאי להיות ערניים בזמן השחייה, אף שהסכנה האמיתית ממפגש עם כריש (להוציא התקף לב) היא מזערית. עם הכרישונית לבנת הקצוות, כריש הנפוץ מאוד בעיקר באזורי שוניות, דווקא מומלץ להיפגש: הוא אינו גדול, אבל הוא יכול להיות ארוחה משביעה ביותר. בבשר הכריש יש ריכוז גבוה של אוראה (שתנן), המתבטא בטעם לוואי לא נעים. מהטעם הזה אפשר להיפטר על ידי בישול הבשר, ייבושו או השרייתו בחלב. על אי בודד סביר להניח שהאפשרות השלישית תרד מהפרק.

מה עוד אפשר לאכול

הכרישים שייכים למשפחת דגי הסחוס הלא כשרים, שאליה שייכים גם חתולי הים והמנטות. בני משפחה זו הם עתירי בשר ונטולי עצמות (יש להם שלד סחוסי בלבד) וקלים יחסית ללכידה. קיפודי הים נחשבים למעדן של ממש במזרח אסיה וגם בצרפת. בעונת הרבייה, כשתאי המין מלאים, צריך פשוט לפתוח את הקיפוד ולאכול בכפית (רצוי עם מעט לימון). גם מלפפוני ים נחשבים למעדן במזרח. סרטנים שונים מהווים גם הם מקור מזון מומלץ. מבין הסרטנים קצרי הבטן נציין במיוחד את השייט הכחול, ומבין הסרטנים ארוכי הבטן את החסילונים ושאר השרימפסים והלובסטרים. יש להם שמות זואולוגיים רבים ומגוונים, אבל בעיקר טעם נפלא.