| |
מי צריך את התיקון לחוק הבזק?
המפד"ל וש"ס דאגו לאינטרס כלל הציבור כשהביאו להקפאת התיקון לחוק הבזק בגלל התנגדותן לשידורים הפורנוגרפיים
מבלי להתכוון לכך בכלל, ייצגו המפד"ל וש"ס נאמנה את האינטרס הציבורי הכולל, כשהביאו להקפאת חוק הבזק לפחות עד מושב הכנסת הבא עקב תביעתן לכלול בתיקון לחוק סעיפים שאוסרים על שידורי פורנוגרפיה בערוצי הטלוויזיה.
לא, לא בגלל שסרטי הפורנו תורמים לעליה בתאונות הדרכים, כפי שח"כ יצחק ועקנין מש"ס סבור. אלא, משום שהתיקון לחוק הבזק רע לרוב הציבור הישראלי. כעת אפשר לקוות שיימצא הסדר שיאפשר לחברות הכבלים לספק אינטרנט מהיר ולהתחרות בבזק גם בתחום הטלפוניה הפנים-ארצית, מבלי להפריט את תשתיות התקשורת הציבוריות עבור נזיד עדשים, מבלי שיובטחו אינטרסים ציבוריים חיוניים.
העוגה התחילה הכל
התקשורת החלה להתעניין בתיקון לחוק הבזק לאחרונה, כאשר הושלכה עוגה אל פרצופו של שר התקשורת, ראובן ריבלין. שר התקשורת זכה בקצפת אך את הדובדבנים יקטפו בעלי ההון.
"התקשורת מיעטה לעסוק במהות של התיקון לחוק הבזק, שבפועל התיישר על פי צרכי גורמים אינטרסנטיים, בעוד שכל המערכות שביקשו להבטיח שאינטרסים אחרים יבואו לידי ביטוי בחוק החדש - קרסו", אומר עו"ד ד"ר יובל קרניאל, מרצה לדיני תאגידים ודיני תקשורת במכללה האקדמית למשפטים.
חשבון הרווח וההפסד מהתיקון לחוק מצביע בצורה ברורה על המרוויחים העיקריים: בעלי חברות הכבלים זוכים להעביר שירותי תקשורת מתקדמים מעל גבי תשתית הכבלים והתמורה שהם משלמים לציבור על כך נמוכה למדי.
תשתיות התקשורת במאה ה-21 דומות בחשיבותן לתשתית המים והחשמל במאה ה-20. יש לראות בהן נכס של הציבור ולהטיל על בעליהן הגבלים בהתאם. אלה הצינורות שישלטו על אפשרויות התעסוקה, הלימוד והבילוי שלנו בעתיד. ריכוז של מספר בעלי ההון עם היד על המפסק מציב איום ברור ומיידי על הפלורליזם, הזרימה החופשית של רעיונות ודעות בצינורות אלה.
מה אומר התיקון
התיקון לחוק הבזק ייתן בידי חברות הכבלים את הרישיון הכללי לאספקת שירותי תקשורת כוללים (למשל אינטרנט מהיר) ומסדיר את אחזקת בעלי העיתונים בחברות הכבלים.
בעל הון, שמחזיק ביותר מ-24 אחוז ממניות עיתון, לא יוכל להחזיק יותר מ-24 אחוז בחברת כבלים. בעל שליטה בשני עיתונים (פישמן) לא יוכל להחזיק יותר מ-33 אחוז בחברת כבלים. בעל מניות בערוץ מסחרי (הערוץ השלישי; מדובר בקבוצת שוקן) יוכל להחזיק עד 24 אחוז מערוץ החדשות הייעודי.
ההגבלות על הבעלות הצולבת ייכנסו לתוקף רק בעוד שמונה שנים, הקרוייה "תקופת הסתגלות". סביר להניח, כי עד אז יתמזגו שלוש חברות הכבלים - תבל, מתב וערוצי זהב, וחלקה של כל חברה יהיה 33 אחוז, כפי שהחוק דורש. כלומר, לא מדובר בפשרה. בעלי ההון קיבלו את מה שביקשו, לפחות לשמונה שנים. בעלות שני העיתונים הגדולים על חברות כבלים ועל ערוצים מסחריים הונצחה למשך שנים רבות והארץ זכה בבעלות חלקית על שני ערוצים מסחריים.
"התעלמות מבעיית הבעלות הצולבת היא טעות", אומר עו"ד קרניאל. "גורמים ששולטים בבעלות העיתונות הכתובה יהיו שותפים בחברת הכבלים המאוחדת. שותפות זו עלולה להכתיב זהות אינטרסים ביניהם ולהשפיע על התחרות בשוק העיתונות הכתובה והפלורליזם בישראל".
הלחצים על שר התקשורת
ויכוח גדול התנהל בהקשר של שימוש חופשי של המתחרות בבזק ובכבלים בתשתיות של האחרונות ("אנבנדלינג"). לבסוף התקבלה עמדתו של ריבלין, שגרס שהסמכות לקבלת ההחלטה אם לכפות על המונופולים לפתוח את התשתיות שלהן לשימוש החברות המתחרות צריכה להיות מסורה בידי שר התקשורת.
"חשוב מאוד לאפשר לגורמים נוספים לגשת לתשתיות הקיימות", אומר עו"ד קרניאל. "הדבר החמור בתיקון לחוק הוא שהגישה החופשית לתשתיות נתונה לשיקול הדעת הבלבדי של שר התקשורת, שמושפע מלחצים של גופים בעלי השפעה, בייחוד בתחום התקשורת. הוא לא יכול הגורם שיסדיר את השוק".
לכאורה, התיקון לחוק הבזק סולל את הדרך לפתיחת השוק לתחרות חופשית, אך הסימנים מעידים כי שר התקשורת, ראובן ריבלין ויו"ר ועדת הכלכלה, אברהם פורז, מסייעים ליצירת "מונופול כפול" (דואופול), המונה את חברת הכבלים המאוחדת ואת בזק, שישלטו בתשתיות התקשורת של מדינת ישראל, ויגלגלו מיליארדים של דולרים מדי שנה על פי ההערכות. הדואופול הזה, של הכבלים והלווין (שבזק בעלים בו), יספק שירותי טלויזיה, אינטרנט רחב-פס, טלפוניה, שירותי מולטימדיה וכד'.
התחושה, כאילו מתרבים ערוצי המידע (אינטרנט, כבלים, טלפון, לוויין) היא משלה. בעתיד ימשיך לשלוט מספר מצומצם של בעלי הון על יותר ערוצי מידע ואת החשבון ישלם הציבור.
שיתוף הפעולה - נגד הצרכן?
הניסיון שנצבר בשוק הסלולר בישראל, לאחר שסלקום התייצבה, לימד כי עד כניסת גורם שלישי לשוק לא תצמח תחרות אמיתית. במצב שבו הכבלים מאוחדים נגד חברת לווין לא ברור מהיכן יצוץ גורם שלישי שיביא לתחרות אמיתית.
עדות ראשונה לבאות, היא בקשתן של חברות הכבלים והלוויין לשתף פעולה ברכישת תכנים מחברות התוכן בארצות הברית, בקשה שכבר אושרה בוועדת הכלכלה והממונה על ההגבלים העסקיים אינו צפוי להתנגד לה. חברות השידור יוכלו לרכוש תכנים במשותף והצופים צפויים לסבול מכך: בסופו של יום יראה הצופה יותר ערוצים אך כמות התכנים תישאר זהה או תפחת, בשוק בו התחרות קפאה.
חברות הכבלים והלוויין מבקשות לשתף פעולה בגלל שהתחרות "החופשית" ביניהן הביאה את חברות התוכן בארה"ב להעלות את מחירי התכנים שהן מוכרות, פי כמה וכמה. אך אילו נענו חברות הכבלים לבקשות היוצרים לפתח ולשדר יותר תכנים מקוריים ב-10 השנים האחרונות, ייתכן שמצב זה היה נמנע. "מגוון רחב של יוצרים מלאומים שונים פועלים ברחבי העולם, בארצם. חברות השידור מענישות את ציבור הצופים בהתעקשותן לרכוש דווקא סדרות ותכניות אמריקאיות", אומר ד"ר קרניאל.
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דוידה לחמן-מסר ועו"ד דורית ענבר, יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, הפנו בעבר אצבע מאשימה לכיוונן של חברות הכבלים והלוויין. לדבריהן, אלה מונעות למעשה הכנסת ערוצים חדשים של מפיקים עצמאיים לשוק התוכן. שיתוף הפעולה בין הכבלים ללויין מגביר את החשש ששני גופים אלה ישלטו הלכה למעשה בשוק התוכן בישראל.
המגינות האחרונות של הפלוריזם, או ביורוקרטיות אובססיביות?
לחמן מסר וענבר הפכו לשק חבטות של שר התקשורת בניסיונן להגן על האינטרס הציבורי מול שר תקשורת שמתמסר מרצון לבעלי ההון. ריבלין, שמגדיר עצמו חבר זוטר במסדר הרגולטורים, כינה את לחמן מסר בשם "ביורוקרטית אובססיבית" ואת ענבר הכתיר בתואר "האח הגדול". כל זאת, בגלל רצונן "להתערב בתכני השידורים, בלוחות משדרים, באילו ערוצים ישודרו ואילו חבילות תכנים ישווקו ללקוח".
לחמן מסר כבר נכנעה לתכתיבים של גורמים אינטרסנטיים בדיונים על חוק הבזק ואילו ענבר עוד ניסתה להביע התנגדות. כאשר שתיהן ירימו ידיים סופית, ולא יפעלו עוד למען "הפלורליזם הקדוש", כהגדרת כבוד השר, יוכלו הצופים ליהנות מתכנים דלים מבחינה תרבותית, לתפארת התחרות החופשית.
אמנם, התיקון לחוק הבזק מתיר לכבלים לספק לגולשים אינטרנט מהיר בפס רחב, לאחר שנים רבות של קיפאון בתשתיות התקשורת של מדינת ישראל. המעבר לתשתיות רחבות פס חיוני לקידמה, אך המחיר הציבורי שאזרחי ישראל משלמים עבור האינטרנט המהיר הוא כבד מדי.
"האינטרנט המהיר הפך להיות בן ערובה לשורה של שינויים גורפים בענף התקשורת", אומר עו"ד קרניאל. "יושבים כמה בעלי עניין בוועדת הכלכלה עם ח"כ פורז ושני חברי כנסת נוספים ומוסיפים טלאי על טלאי על חוק הבזק כאשר קולו של הציבור לא נשמע. אני בעד להתיר אינטרנט מהיר עכשיו, אך צריך לעשות את זה בנפרד מהסדרת שוק התקשורת, שתתבצע לאורך זמן תוך כדי דיון ציבורי מסודר".
כל מה שיחוקק כעת לא יושב לידי הציבור מאוחר יותר. חקיקה בתחום התקשורת במצב הקיים אינה אלא חלוקת שלל לכוחות החזקים בחברה.
● חדש ב-ynet: אפליקציית מחשבים ל אייפון ול אנדרואיד
|
