מאות משפחות של יהודי סלוניקי, כמו זו של יהודה פוליקר, עלו לישראל בשנות ה-30 ובנו את נמל תל אביב. עבור בני משפחות אלו ביקור בעיר השנייה בגודלה ביוון, המונה למעלה מ-600 אלף תושבים, הוא בבחינת מסע שורשים, אבל גם לישראלים שכל הקשר שלהם ליוון הוא אהבת הבוזוקי והחיבה לסופלקי, ביקור בסלוניקי הוא חוויה מעניינת.
העיר נוסדה בשנת 316 לפני הספירה, בידי המצביא קסנדרה, שהיה נשוי לאחותו של אלכסנדר מוקדון. היא נקראה על שם האחות, תסאלוניקה. עם התפרקות האימפריה הרומית המזרחית, כבשו אותה הטורקים (1430) ושלטו בה עד תחילת המאה ה-20. שריפת ענק שפרצה ב-1917 מחקה את מרבית השרידים המוסלמיים של סלוניקי הישנה. בעקבות השריפה הוקמה עיר מודרנית למדי.
הרחובות הראשיים מקבילים לטיילת ניקיס, השוכנת לאורך שפת הים. בקצה הטיילת ממוקם מגדל המשמש כנקודת ציון של העיר. בערבי הקיץ נראה שכל תושבי סלוניקי המכבדים את עצמם יוצאים לטיול ערב המכונה "וולטה", כשהם לבושים במיטב בגדיהם. הרחובות מצטלבים ונחצים על-ידי כיכרות גדולות. לא מעט חורבות רומאיות וכנסיות ביזנטיות מרשימות מפוזרות בעיר, וחלקן בתהליכי שיפוץ מאז רעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר ב-1978.
דיסקוטקים, עצמות ותצפיות
הרובע הטורקי העתיק משתרע מצפון ל- ODOS ATHINAS. בין האטרקציות של העיר: מסעדה מסתובבת במרומי מגדל המשקיף על העיר כולה. במוזיאון הפולקלור תוכלו להתרשם מהתלבושות המסורתיות של יוון. הנוף היפה ביותר נשקף מהשרידים של חומת המצודה.
בידור? יש דיסקוטקים פופולריים, כמו TROLL או APOLOGEE. לאכול טוב ובזול אפשר בטברנת הדגים O LOUTROS, בחמאם הטורקי העתיק ליד שוק הפרחים. המקום תוסס וצפוף, ולעתים קרובות ניתן לשמוע בו ביצועי רמבטיקו ספונטניים (סגור בסופי שבוע). מסעדה אלגנטית יותר היא TA NEA AENLLISIA.
במוזיאון הארכיאולוגי מציגים בפני המבקרים את עצמותיו של המלך המקדוני פיליפוס השני, שהוא לא אחר מאשר אביו של אלכסנדר מוקדון, שמת בגיל 33 אחרי שהספיק להקים אימפריה שהשתרעה מיוון ועד הודו. כל גובהו של האב לא עלה על 157 ס"מ, וגם בנו (1.62 מ') לא היה יכול להצטרף למכבי תל אביב כדורסל.
מפרצונים ונמלי דייגים
כל מי שיטריח את עצמו להתבונן במפת יוון יראה מעין קלשון מצפון-מזרח לסלוניקי. אלה שלוש אצבעות יבשתיות החודרות עמוק לתוך הים האגאי ויוצרות 500 ק"מ של חופים מופלאים חפים מכל זיהום. למי הים הזכים תורמת לא מעט העובדה שאין שום תעשייה באותו חבל ארץ. ההרים המיוערים נוגעים בחוף הים ויוצרים נגיעות של ירוק בכחול. האצבעות היבשתיות נושאות שמות קסומים - קסנדרה, סיטוניה, אתוס.
הלשון הראשונה, קסנדרה, היא הקרובה ביותר לסלוניקי והמיושבת מכולן. לא חסרים בה בתי-מלון, טברנות ומועדוני לילה, ובחופיה היצע מרשים של פעילויות ספורט ימי.
הלשון האמצעית, סיטוניה, נחשבת לפארק של חלקידיקי, ואותה מעדיפים בדרך-כלל התיירים ואוהבי הטבע המחפשים מפלט מעודף ציוויליזציה. תראו שם מפרצונים ונמלי דייגים קטנים.
הלשון היבשתית האחרונה נקראת על שם ההר הקדוש אתוס, ששיאו 2,033 מ' מעל פני הים. מאז שנת 885 משמש חצי האי הזה כמשכנם של נזירים שהקדישו את חייהם לאל. האיסור החמור על הימצאותו באזור של כל יצור ממין נקבה, כולל פרות, ועזים, יצר קהילה מוזרה שבאופן מובן אינה מתרבה. כיום נדרש אישור מיוחד למי שרוצה לבקר באחד המנזרים. כמובן שזו אופציה לגברים בלבד.
